האם וכיצד יכול בית המשפט להעניק לנפגע סעד של פרסום התנצלות? שתי גישות והצעה לדרך ביניים

כלי נפוץ בצדק מאחה הוא הבושה, והסליחה מגיעה מתוך חרטה ובושה ביחס למעשים. מנגד, התרבות הלעומתית של מערכות המשפט עלולה לסכן את המתנצל

עסקאות הטיעון הביאו לשקיעתה של מערכת המשפט המסורתית. האם יש מה לעשות כדי להעלות את קרנם של השופטים ולהחזיר לבית המשפט את המעמד הרם שמגיע לו?

הרהורים בעקבות פסק הדין בת"צ 48536-12-17 (מחוזי ת"א - המח' הכלכלית) חורב נ' פועלים אי. בי. אי. ואח'

כאשר מנהלים הליך גישור או בוררות במרחב הווירטואלי, המפגש עובר "מיסוך" והוא לא דומה למפגש פנים-אל-פנים. לאיזה דברים יש לשים לב במיוחד? קראו

הערכאות השיפוטיות אינן המקום הנכון להתרת סבך הרגשות הסותרים שעמם מתמודדים בני זוג בבואם להיפרד. דווקא בסכסוכים הללו, יש מקום חשוב לגישור

מהו האינטרס של התובע והנתבע לפנות לגישור לפני משפט? האם מדובר באינטרסים זהים או שונים? קראו איך יוצרים תמריץ בקרב הלקוח לפנות להליכי גישור

קראו על המאפיינים העיקריים של גישור מבוסס אינטרסים אמיתיים ועל תפקידי המגשר בגישור זה. מקרה אמיתי של סכסוך עסקי עמוק שהפך לשותפות מניבה

מהלך בגישור הוא סדרת פעולות שנועדו להגשים תכלית מסוימת. מהלך יכול להיות מתוכנן מראש או שהמגשר מקבל החלטה על ביצוע מהלך, לאור מה שקורה בגישור

מאמר הבוחן את תהליך "אבולוציית התקשורת" שהתרחשה אצל משה רבנו, אי שם במצרים לפני 3,300 שנה לערך. תהליך שהגיע לשיאו במנהיגותו מול בני ישראל

דברי הפתיחה של הגיליון החמישי של כתב העת "עיין ערך: גישור" אשר ראה אור בדצמבר 2021

מאמר זה מבוסס על נייר עמדה שהציגו ביום 27.4.2020 מר רפי סהר, מר דוד גרופר, מר משה ואקנין, ד"ר דוד ורדימון וחנן אדד חברי ועדת האתיקה של...

נימוקים מתוך פסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה, מעלים שאלות ותמיהות רבות ביחס להליך הגישור ומה הרכיבים שחייבים להתקיים בו

מאמר עומק בנושא גישור במחלוקות בעסקאות בנייה, בעיקר מחלוקות כספיות בין מזמין לקבלן. הבנייה עצמה היא פעולת הקצה בשרשרת פעולות יזמיות.

בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (חדל"פ) שהחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ואת פקודת החברות...

לאורך שנים רבות התנהלו תובענות ייצוגיות וגישור כקווים מקבילים. התקבע סוג של קונצנזוס לא באמת מבוסס, שהליך זה על מורכבויותיו, לא מתאים לגישור

המאמר דן בדרכים בהן יכול הגישור להתאים את עצמו למאפיינים המיוחדים של פערי העוצמה בעולם הארגוני כדי לממש את הפוטנציאל שבו

הגישור בא לחולל שינוי בצורת השיח בחברה, להעדיף פתרון מחלוקות בהסכמה ולא בהכרעה שיפוטית. מהם התנאים למימוש החזון הזה? ומה מעכב אותו?

תפקידו של עורך דין מייצג בהליך משפטי הוא ברור וידוע לכל, אך תפקידו בהליך הגישורי אינו ברור באותה המידה. מהן ההתאמות הנדרשות למרחב הגישורי?

רפורמת סדרי הדין האזרחיים הוחלה מתוך הבנה כי קיים עומס רב במערכת בתי המשפט. האם שינוי זה יוביל לייעול ההליכים ולהפחתת העומס על המערכת?