יישום הלוגותרפיה של ויקטור פראנקל בניהול קונפליקטים במערכות יחסים (Meaning-focused mediation)
זהו מצע רעיוני חדש מסוגו, ליישום מושגים ורעיונות מתחום הלוגותרפיה של פרופ’ ויקטור פראנקל, בתהליך גישור טרנספורמטיבי במערכות יחסים.
בכוחם של הרעיונות והעקרונות הלוגותרפיים להיזרע מחדש, הפעם בשדה הגישור. ההנחה היא שלא די בכלים הנהוגים כיום במודל הטרנספורמטיבי (1) בגישור כדי לקדם צמיחה והתפתחות בקרב הצדדים, וכי בקונפליקטים מורכבים, בעיקר באלו הקשורים במערכות יחסים קרובות, המסבות סבל רב, קשיים ודאגות קיומיות, יש מקום להרחבה. לפיכך מוצע לקיים דיון במסגרת הגישור גם בנושאים המעסיקים את האדם בהיבטים הקיומיים שלו ולסייע לו לגלות פשר ומשמעות בחייו.
גישתו של פרופ' ויקטור פראנקל, מחבר הספר “האדם מחפש משמעות" (2), עוסקת בשאלותיו הקיומיות של האדם. היא מתמקדת בחיזוק וטיפוח היסודות הבריאים שבו וביכולתו למצוא משמעות בכל מצב, ולצמוח תוך התמודדות עם אתגרי החיים ונסיבותיהם. המודל “גישור ממוקד משמעות" (Meaning-focused mediation) (3) מציג את אופן יישומה של הלוגותרפיה של ויקטור פראנקל בגישור ומציע קווי מחשבה והשראה מקוריים, באמצעות אינטגרציה של הלוגותרפיה עם הגישור הטרנספורמטיבי.
על פי פראנקל, לשם חתירה לשלמות בעבודה עם אנשים, כל טיפול חייב לכלול גם היבטים של לוגותרפיה. תפיסה זו עומדת בבסיס המודל הלוגותרפי המוצע ליישום בתהליכי יישוב סכסוכים.
תחומי המחקר והיישום של הלוגותרפיה מתפתחים ומתרחבים בעולם כולו, כמו גם הפרופסיה ליישוב סכסוכים, הפועלת בשדה רחב ומגוון של תהליכים אנושיים ופסיכולוגיים מורכבים. אנשי מקצוע העוסקים במערכות יחסים ומגשרים רבים באים מקשת רחבה של התמחויות מקצועיות וטיפוליות, אולם על אף הבינתחומיות ושפע מקורות ההשראה, לא נמצא מודל גישור העושה שימוש מעמיק בכלים וברעיונות מעולם הלוגותרפיה, את החוסר הזה בא הספר “גישור ממוקד משמעות" להשלים. ההבנה שמאחורי הקלעים של הסכסוך, בנבכי נפשו של האדם, מסתתרת משמעות המבקשת להתגלות, ושהליך הגישור והחתירה להסכם אינם עומדים בסתירה למציאת משמעות בחיים, מעוררת אופטימיות ותקווה. הלוגותרפיה מגביהה את האדם מעל המציאות הלוכדת מאחר שלא רק החתימה חשובה, חשוב לו גם החוֹתָם.
הצבתו של מושג המשמעות בחיים כחלק מצרכיו הקיומיים של האדם במרכז הדיאלוג הגישורי, מהווה אתגר הואיל והוא אינו טבעי ולא שגרתי בשיח היומיומי בין אנשים. הוא מרחיב את הדיון בגישור מחיפוש פשרה למציאת פשר; מדיון בסוגיות ממוקדות ופרקטיות אל עבר דיאלוג בממד הרוחני השואף לגילוי משמעות בחיים, מציאת פשר בסבל, מימוש ערכים והגשמת תכלית
מחיפוש פשרה למציאת פשר
יש מקום מהותי לדיון בנושאים המעסיקים את האדם בהיבטים הקיומיים שלו, לסייע לו לגלות פשר ומשמעות בחייו. קיומו של שיח כזה במסגרת תהליכי גישור וניהול קונפליקטים, מחייב הרחבה של טווח המושגים והכלים בהם המגשר עושה שימוש בעבודתו. הצבתו של מושג המשמעות בחיים כחלק מצרכיו הקיומיים של האדם במרכז הדיאלוג הגישורי, מהווה אתגר הואיל והוא אינו טבעי ולא שגרתי בשיח היומיומי בין אנשים. הוא מרחיב את הדיון בגישור מחיפוש פשרה למציאת פשר, מדיון בסוגיות ממוקדות ופרקטיות אל עבר דיאלוג בממד הרוחני השואף לגילוי משמעות בחיים, מציאת פשר בסבל, מימוש ערכים והגשמת תכלית.
עולם התוכן של יישוב סכסוכים כתחום ידע מעשי ומחקרי שואב ממקורות השראה רבים ומגוונים המשפיעים על אופיו וכיוון התפתחותו של תהליך הגישור. פרקטיקות מקצועיות, מחקרים מתחומי סוציו־פסיכולוגיה, מדעי החברה וההתנהגות ותיאוריות משא ומתן לרבות טכניקות מתורת המשחקים, השלימו והרחיבו את הפרדיגמה המדעית הרציונלית של הגישור (4).
כל קונפליקט מאופיין ברב-ממדיות הדורש את פירוקו לתתי-בעיות והתאמת דרכי טיפול מגוונות בכל אחד מממדים אלו. המודל הטרנספורמטיבי מציע חלופה למודל הסטנדרטי הפרגמטי שעיקרו הכוונת הצדדים וחתירה ליצירת הסכם. גישה זו רואה בקונפליקט בין בני אדם, הזדמנות להתפתחות וצמיחה אישית ואת הגישור כפלטפורמה טרנספורמטיבית, המובילה להעצמת הצדדים, לעידודם ולהכרתם זה בצרכיו של זה. ההבנה של האדם שלחייו יש פשר ומשמעות בכל תנאי ובכל מצב, מהווה עבורו מקור של עוצמה בהתמודדותו עם סבל מצוקה ומשברים, קשים ככל שיהיו. הלוגותרפיה מבוססת על שלוש ההנחות המרכזיות הבאות:
« לחיים יש משמעות בכל מצב.
« המניע העיקרי של האדם הוא הרצון למצוא משמעות בחיים.
« לאדם יש את החופש לגלות משמעות במה שהוא עושה וחווה, ובעמדות שהוא נוקט.
המודלים הנהוגים בגישור ממקדים את הדיון במשא ומתן אינטגרטיבי ובחיפוש פתרונות לצרכים ולאינטרסים, אולם אנו מבינים שהחיים מאיצים בנו גם למצוא פשר ומשמעות. מכאן עולה הצורך המרכזי בהרחבת מודל הגישור באמצעות הלוגותרפיה.
כל מי שעוסק בשני התחומים הללו - לוגותרפיה וגישור, עשוי להבחין במכנה משותף רעיוני רחב בין הלוגותרפיה לגישור, כפי שמתואר בספרו של פרופסור דוד גוטמן “לוגותרפיה למטפל" (5). להלן כמה מהם:
« השאיפה למשמעות היא הגורם המניע העיקרי של האדם.
« אחריות היא היכולת להגיב לדרישות החיים בכל רגע.
« האדם חופשי לבחור ואחראי לבחירותיו בחירות קיימות בכל מצב, והן באות לידי ביטוי בעמדות שאנו נוקטים לגבי האפשרויות שעומדות בפנינו.
« אנו מסוגלים להתעלות מעל ומעבר לעצמנו למען אדם אחר.
« קיומנו בהווה נקבע לא רק על ידי העבר שלנו, אלא גם על ידי מה שאנחנו רוצים להיות בעתיד.
ההבנה שמאחורי הקלעים של הסכסוך, בנבכי נפשו של האדם, מסתתרת משמעות המבקשת להתגלות, ושהליך הגישור והחתירה להסכם אינם עומדים בסתירה למציאת משמעות בחיים, מעוררת אופטימיות ותקווה. הלוגותרפיה מגביהה את האדם מעל המציאות הלוכדת מאחר שלא רק החתימה חשובה, חשוב לו גם החוֹתָם
המיקוד בגילוי המשמעות במסגרת ניהול קונפליקטים בכלל ובמערכות יחסים בפרט, מרחיב את השיח לכדי הגשמת פוטנציאל החירות הקיים באדם, מימוש יכולתו של כל צד לפעול על פי צו מצפונו וערכיו, הגשמת תכליתו ומציאת משמעות בחייו. הדבר מאפשר את הפיכת חייו של האדם מחיים חסרי טעם לכאלו ששווה לחיותם בבחינת יש בשביל מה; ואם יש לו בשביל מה, הוא יימצא כל איך.
תחומים שבהם הגישור הלוגותרפי עשוי להיות מועיל
העקרונות והפרקטיקה של הגישור הטרנספורמטיבי ניתנים ליישום מועיל בכל הליך גישור, אולם היישום המועיל והרחב בשילוב לוגותרפיה בא לידי ביטוי בקונפליקטים מורכבים במערכות יחסים, המשפיעים מהותית על איכות ומשמעות חייו של האדם. מדובר בסכסוכים היוצרים בקרב הצדדים דאגות קשות, צורך בהכרעות מהותיות, תחושת משבר קיומי, קושי למצוא פשר ומשמעות, ותחושת חוסר ערך בחייהם.
קונפליקטים מורכבים כאלו ניתן לראות למשל בסכסוכי משפחה, פרידה וגירושין, נושאי אפוטרופסות וירושה, קונפליקטים הקשורים בהורים מבוגרים, קונפליקטים בהם מעורבים בעלי מוגבלות וצרכים מיוחדים, סכסוכים על רקע בין תרבותי, קונפליקטים הקשורים בעולם העבודה, סכסוכים הקשורים בעסקים משפחתיים וכדומה.
-----מקורות
(1) Bush, R. B., & Folger, J. P. (1994). The Promise of Mediation; Responding to Conflict Through Empowerment & Recognition. San Francisco: Jossey-Bass.
(2) Frankl, V. E. (1963). Man’s search for meaning: An introduction to logotherapy
(3) Shaked, D. (2023). Meaning-focused mediation. Applying Viktor Frankl’s logotherapy in conflict management in relationships
(4) Alberstein, M. (2007). Jurisprudence of mediation. Jerusalem: Magnes
(5) Guttmann, D. (1996). Logotherapy for the helping professional: Meaningful social work. Springer Publishing
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השמיני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במאי 2023.
_____________
ד"ר דרור שקד הוא לוגותרפיסט קליני מוסמך, עוסק בפיתוח תכנים, הנחיה וייעוץ בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב, ומוסמך Logotherapy Clinical in Diplomate מטעם מכון ויקטור פראנקל ו־Institute Frankl Viktor USA. מוסמך לגישור מקצועי וגישור משפחתי בפרידה וגירושין מטעם “גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תואר שני במדעי התנהגות ותואר שלישי בפילוסופיה (Ph.D)
מייסד-שותף ומנהלו הראשון של “מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד ומנהל מגזין המאמרים “בלוגותרפיה" – לוגותרפיה ומשמעות בחיים מחברם של הספרים “מבטים נסתרים" (2018) ו"גישור ממוקד משמעות" (2023).