הגישבור לאן?

הליך של גישבור - המשלב בין יתרונות הגישור ליתרונות הבוררות - מביא לחיזוק תרבות החיים השיתופיים ולמימוש ערכים של סולידריות בחברה. הגישבור תופס תאוצה באחרונה, ואם הוא ינוהל באופן תקין, הוא עשוי לתת מענה הולם לחולשות ולחסרונות לחוק הקיים כיום

הגישבור הוא הליך דו-שלבי (גישור ומעבר לבוררות) המחבר את יתרונותיו של הליך הגישור עם יתרונותיו של הליך הבוררות. השיח השיתופי בהליך הגישבור יוצר תמריץ לצדדים ליישב בהצלחה את בעיותיהם, ומממש ערכים של סולידריות בחברה חברתית ודמוקרטית. גישה זו מסייעת לקדם שיח מוסרי של פיתוח נורמות חברתיות הקשורים באנושות ובפרט בבעלי דין שבסכסוך.

יעילותו של הגישבור נובעת מכך שסוגיות שנפתרו תוך כדי הליך הגישור, אינן עולות שוב על שולחן הדיונים, ואין צורך להכריע בהן מחדש, דבר המקטין את עלויותיהם הכספיות של הצדדים לסכסוך.

יש לזכור כי הצדדים רשאים לעצב את ההליך לפי ראות עיניהם, הם רשאים לקבוע את הוראות החיסיון שיחולו בהליך הגישבור ואת זהות הבורר האחר שיתמנה לאחר הגישור, או להסמיך את המגשר שפעל בעניינם, להחליף את כובעו ממגשר לבורר ולהכריע את הסכסוך באופן סופי.

השיח השיתופי בהליך הגישבור: בין הגדלת העוגה לחלוקת העוגה

השיח השיתופי מחפש מקורות אפשריים להגדלת העוגה העומדת לחלוקה מתוך התבוננות רחבה במקורות העומדים לחלוקה. קרי, מקורות כספיים, נכסים, תכנון מס, זכויות עתידיות ועוד. יש להתייחס למגוון אופציות ובשילוב של גורמים הקשורים בסכסוך העשויים להגדיל את המשאבים העומדים לחלוקה, עם חשיבה יצירתית וראייה רחבה של המצב על כל מגוון האפשרויות לפתרון. השיח השיתופי מחפש אחר פתרון לסכסוך אשר יענה על מרב האינטרסים והצרכים של הצדדים.

הגישבור מביא לחיזוק תרבות החיים השיתופיים ומימוש ערכים של סולידריות בחברה חברתית ודמוקרטית. גישה זו תורמת לרווחת הפסיכולוגיה של הפרט ובד בבד מסייעת לקדם שיח מוסרי של פיתוח נורמות חברתיות הקשורות באנושות ובפרט בבעלי דין שבסכסוך

במציאות נתונה, פתרון זה נושא רווח הדדי לצדדים, ועל כך אין בו “צד מנצח“ או “צד מפסיד“. ישנו דגש על אוטונומיה של בעל הדין ועידוד יכולתו להיות אחראי לסכסוך. הגישבור מביא לחיזוק תרבות החיים השיתופיים ומימוש ערכים של סולידריות בחברה חברתית ודמוקרטית. גישה זו תורמת לרווחת הפסיכולוגיה של הפרט ובד בבד מסייעת לקדם שיח מוסרי של פיתוח נורמות חברתיות הקשורות באנושות ובפרט בבעלי דין שבסכסוך.

שמירת הסודיות והחיסיון - הליך גישבור מאפשר לצדדים לשמור על סודיות ודיסקרטיות בעניינם ולנהל את המחלוקות ביניהם במסגרת סגורה ודיסקרטית, מבלי להוציא החוצה את ה“כביסה המלוכלכת“, זאת כמובן בניגוד להליך המשפטי הפומבי באולמות ביהמ“ש. לעתים מדובר גם בעסקאות ו/או במערכות יחסים שאין לצדדים עניין בחשיפתם במסגרות הדיון אשר בביהמ“ש, והם יעדיפו להמשיך בהליך הדיסקרטי לצורך השמירה על סודיות וחיסיון.

תמריץ להסדר בגישבור לעומת כפייה של הבורר - נוכחותו של המגשבר והאיום של פסק בוררות יוצרים תמריץ עצום לצדדים ליישב בהצלחה את בעיותיהם בגישור. השפעה חיובית נוספת נודעת לגישבור גם על התנהלותם של הצדדים במהלך שלב הגישור. מלבד התמריץ להשגת הסכם, יוצר הגישבור גם תמריץ לצדדים לנהוג בכנות ובהגינות בשלב הגישור, בידיעה שאם ייכשלו בהשגת הסדר, בסופו הם ייאבדו את השליטה בתוצאה.

טענה נוספת הנוגעת לכוחו של המגשבר היא, כי נתינת הסמכות למתן פסק כפוי בידי אותו אדם המנסה גם לגשר בין הצדדים, כמו גם היכולת לאיים בהפסקת הליך הגישור בכל עת (לדוגמה, אם הצדדים אינם מתקדמים בו ולצורך מעבר לשלב הבוררות) מעניקה לו כוח רב. המבקרים טוענים כי שילוב זה עלול להוביל לכפיית דעתו של המגשבר על הצדדים.

מאידך, יטענו המצדדים בהליך, כי הכוח המוקנה למגשבר עשוי לעודד גישור יעיל ופורה יותר, דווקא משום שהצדדים מודעים לכוח זה ולאפשרות שהמגשבר ישתמש בו אם לא יגיעו הם עצמם לפתרון הסכסוך. כלומר, מנוף לקידום ההליך וגיוס הצדדים לפתרון יעיל, מוסכם וצודק ללא סחבת מיותרת.

מן הראוי שהמגשבר יבהיר לצדדים ובאי-כוחם, בכל שלב של הדיונים, באיזה הליך הם נוטלים חלק - בוררות או גישור - על מנת שלא יתעורר, מאוחר יותר, ויכוח לגבי מהות ההליך או לגבי שלב הדיון שהתקיים. לדוגמה, כאשר יינתן פסק בוררות, ואילו צד אחד סבר לתומו שמדובר בהליך גישור

כאמור לעיל, על פי הסיפא של תקנה 5(ח) לתקנות בית המשפט (גישור), קיימת אפשרות להותיר את יישוב הסכסוך גם לאחר שתם שלב הגישור אך טרם נפתרה המחלוקת בשלמותה, מחוץ לכותלי בית המשפט. מכאן שיש בתניית גישבור כדי למנוע מחלוקות בנוגע ליישוב הסכסוכים שבין הצדדים והיא מובילה את הצדדים לחוף מבטחים באופן המהיר, היעיל והמותאם ביותר לצורכיהם. לכן, ניסוח זהותו של המגשר (המגשבר) או זהותו של הבורר שימונה תחתיו בתום שלב הגישור, וכן קביעתו של מסלול ערעורי על הליך הבוררות, מן הראוי שייקבעו על ידי הצדדים מראש עוד לפני שנתגלעה ביניהם מחלוקת כלשהי.

יתרונות הליך גישבור בענייני משפחה

הליך של גישבור כפי שמאפשר סעיף 3(ד) לחוק הוא, לדעתי, הדרך הטובה ביותר לפתרון סכסוכים משפחתיים - מאפשר המשך התדיינות בהליך חלופי בהסכמת הצדדים ומעבר גישור להליך של בוררות. מצד אחד, השגת פתרון מוסכם לסכסוך. מהצד השני הוא פותח פתח לשיקום היחסים המשפחתיים. כך, לאחר שהליך הגישור הגיע למיצוי בחילוץ הסכמות חלקיות, מעלה המגשר על הכתב את הנושאים שבהם הגיעו בני הזוג להסכמה, ומכאן יימשך ההליך - בהחלפת כובעו של המגשר לבורר - לסיום נושאי המחלוקת שלגביהן לא גובשו הסכמות. בשלב זה, יוכרעו המחלוקות שבין הצדדים בפרק זמן קצר, על ידי הבורר ללא התמשכות מייגעת ומכאיבה.

מן הראוי להדגיש שההליך ליישוב סכסוכים, המוצע כאן, אינו מכוון להביא את הצדדים להתפשר על העניינים שאין ברצונם להתפשר לגביהם, אלא לגבש פתרון מוסכם באמצעות הסדר גישור או באמצעות בוררות - וביחד מתקבל הליך של גישבור.

בהליך של גישבור ניתן לפתור סכסוכים בענייני משפחה בנושאים רבים ומגוונים, כגון: חלוקת עיזבון וירושה, שימוש בנכסי המשפחה, מינוי אפוטרופוס לבן משפחה, יישוב סכסוכים בגיל השלישי, בעיות בין בני זוג, ניהול חברה משפחתית או עסק משפחתי.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השמיני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במאי 2023.

_____________

עו"ד ד"ר ישראל שמעוני הוא מייסד ונשיא מוסד "יתרו" לבוררות. ד"ר שמעוני כתב חמישה ספרים ויותר מחמישים מאמרים בעברית ובאנגלית, רובם בדיני בוררות. ספריו מצוטטים מאות פעמים בפסקי דין של בית המשפט העליון, ובתי המשפט המחוזיים והשלום. הם ספרי יסוד בדיני הבוררות בישראל. ד"ר שמעוני יזם ומנסח את הצעת החוק שהובילה לחוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט-2008. כמו כן יוזם ומנסח את הצעת "חוק בוררות חובה". במשך שנים מכשיר בוררים במסגרת בית הספר להכשרת בוררים מטעם "יתרו" המוסד לבוררות. ד"ר שמעוני שימש כסגן ראש לשכת עורכי הדין בישראל (3007-2002) כמו כן שימש כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים צבאיים בשנים 2007-2003.