ההחלטה שהביאה להרחבת מוסד הגישור מעבר לראוי

יישוב מחלוקת בין בני משפחה בסיוע אפוטרופוס לדין, הוכר כגישור בדרך לפסילת ראיה. בהחלטה זו טמונה הרחבה של מושג הגישור לגבולות חדשים - מכאן חשיבותה, אך בה בעת גם חולשתה. בעקבות ת"ע 57641-08-20 ח.ג. נ' ט.ל., בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, בפני השופט הבכיר אסף זגורי

במסגרת סכסוך עיזבון, ביקש אחד הצדדים להגיש תמלול הקלטה של ישיבה שהתקיימה בין הצדדים בשלב מוקדם יותר, בהשתתפות וביוזמתו של אפוטרופוס לדין, שמונה למנוחה שעיזבונה עמד במרכז המחלוקת, עת נדונה הכרזתה כחסויה.

בית המשפט למשפחה קבע ביום 1.2.2021, כי אותה שיחה התקיימה במסגרת הליך גישור שקיים האפוטרופוס לדין בין בני משפחתה של המנוחה. כפועל יוצא מכך, הוציא בית המשפט מן התיק את תמלול ההקלטה. זאת, מכוח הוראת אי הקבילות בהליך אזרחי לדברים שנמסרו במסגרת גישור, הקבועה בסעיף 79 ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 ("סעיף 79 ג לחוק").

הגם שנראה כי תחושה של צדק והגינות עולה בקנה אחד עם פסילת הראיה, הרי שהגדרתו של האפוטרופוס לדין כמגשר, ושל המפגש שיזם עם בני משפחתה של המנוחה כגישור עליו חל סעיף 79 ג לחוק, מעוררת שאלות החורגות מן המקרה הפרטי.

עובדות המקרה בתמצית הן אלו:

במסגרת הליך להכרזתה של פלונית, אישה מבוגרת, כחסויה ומינוי אפוטרופוס קבוע לה, מינה לה בית המשפט למשפחה אפוטרופוס לדין.

האפוטרופוס שמונה היה עורך דין שפעל מטעם יחידת הסיוע המשפטי, והמינוי נעשה מכוח סעיפים 36 ו-68 א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. מן ההחלטה עולה, כי בין בני משפחתה של פלונית הייתה אז מחלוקת בנוגע לאופן הטיפול בה ומבין שורות ההחלטה עולה גם כי שרר ביניהם חוסר אמון משמעותי.

כאן המקום להעיר כי מחלוקות בין בני משפחה ביחס למינוי אפוטרופוס להורים מבוגרים או לסבים וסבתות, נובעות לעיתים מזומנות מאינטרסים ביחס לגורל עיזבונו של האדם המבוגר - כירושה עתידית שתגיע לידי הצדדים. מטבען, מחלוקות כאלו עלולות להיות עזות ואף יצריות. האינטרסים המונחים ביסוד מחלוקות אלו הם מגוונים, חלקם ישירים וכנים וחלקם נסתרים ועקיפים - החל מחששות לאובדן או לבזבוז של רכוש האדם המבוגר בידיו שלו, דרך חששות להשתלטות של בן משפחה אחד על הרכוש ונישול בני המשפחה האחרים, ועד להתעוררות של משקעים רגשיים עזים בין בני המשפחה שמקורם בהיסטוריה משפחתית.

נוכח החלטתו המרחיבה של בית המשפט במקרה זה, קיימת אפשרות שבכל מקרה בו אדם ייטול על עצמו יוזמה לסייע בישוב מחלוקת ש"בסביבתו", ייחשב הדבר לגישור במובן המשפטי והמוסדי של מילה זו. זאת, מבלי שהצדדים שביניהם המחלוקת מודעים באופן מלא לכך שכתוצאה מכך חלים עליהם כללים שונים הנובעים ממעמד של גישור שיינתן - בדיעבד - לתהליך שבו נטלו חלק

בענייננו, על מנת להביא את בני משפחתה של פלונית להסכמות בדבר אופן הטיפול בה, יזם האפוטרופוס פגישה עם בני המשפחה, במטרה מוצהרת לסייע להם לגשר על המחלוקות שביניהם בעניין זה. חשוב לציין, כי בתחילתה של אותה פגישה וכתנאי מקדמי לעצם קיומה, דרש האפוטרופוס מן הצדדים שלא להקליט את הפגישה. בדיעבד התברר כי דרישה זו לא כובדה על ידי אחד הצדדים, אשר הקליט את השיחה מבלי ליידע בכך את המשתתפים האחרים. לגופה של אותה מחלוקת - יוזמתו של האפוטרופוס עלתה יפה ובני המשפחה הגיעו להבנות ביחס לאופן הטיפול העתידי בפלונית. הבנות אלו גובשו גם בהודעה לבית המשפט וקיבלו תוקף של החלטה, אשר הביאה לסיום תיק האפוטרופסות.

לימים נפטרה פלונית, ובין בני משפחתה התגלעה מחלוקת ביחס לתוקפה של צוואה שאחד מהם ביקש ליתן לה תוקף ("המבקש"). במסגרת הליך זה, הגישו בני משפחה אחרים שהתנגדו לתוקפה של הצוואה ("המתנגדים"), תמלול הקלטה של אותה פגישה שקיים האפוטרופוס. באמצעות אותה הקלטה ביקשו אותם בני משפחה להוכיח כי המבקש היה מעורב בעריכת צוואתה של פלונית, ומכאן להביא לביטולה.

המבקש עתר להוצאת תמלול ההקלטה מן התיק. זאת בטענה כי הפגישה עם האפוטרופוס הייתה הליך גישור ועל כן על ההקלטה חל סעיף 79 ג(ד) לחוק הקובע כי: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".

המתנגדים כפרו בטענה כי היה מדובר בהליך גישור. הם טענו כי אותה פגישה עם האפוטרופוס לדין הייתה פגישה מקדימה לדיון בשאלת מינוי האפוטרופוס הקבוע, וכי מסיבה זו אין להחיל את סעיף 79 ג'(ד) לחוק על ההקלטה ותמלולה.

עמדת האפוטרופוס הייתה כי מדובר בישיבת גישור. בנוסף, טען האפוטרופוס כי תנאי מקדים לקיום הפגישה היה כי הצדדים לא יקליטו אותה. הוא אף הדגיש כי לדעתו, דרישתו כי הפגישה לא תוקלט היא שאפשרה את קיומה. עוד מסר האפוטרופוס לבית המשפט, כי אם הצדדים כולם יסכימו להגשת ההקלטה כראיה, הוא אינו מתנגד לכך.

כאמור, בית המשפט קבע כי מדובר היה בהליך גישור. כפועל יוצא מכך סירב בית המשפט לקבל את ההקלטה מכוח סעיף 79 ג(ד) לחוק.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באפריל 2022.

_______________

רפאל סופרמן, עו"ד, עוסק מאז שנת 1998 בעריכת דין בתחום המסחרי ובעיקר בליטיגציה אזרחית ומסחרית. מגשר מוסמך ועורך גישורים בתחום העסקי – מסחרי. בצד עיסוקיו המשפטיים מדריך בתחום החתירה בים ובהדרכת חתירה קבוצתית בסירות דרקון.