רואים רחוק, רואים שיקוף

רפלקציה מאפשרת לנו כמגשרים ללמוד מהניסיון המקצועי והאישי שלנו במטרה לשפר את היכולות המקצועיות שלנו. אולם בתהליכי הכשרת מגשרים שמים דגש על שיטות וטכניקות של הקשבה לצדדים, וממעטים לעסוק בהקשבה של המגשרים לעצמם. הגיע הזמן לשינוי

לקראת סיומו של גישור גירושין ארוך ומורכב, נערך הסכם שעבר כמה סבבים של בדיקות ותיקונים על ידי הצדדים ועורכי הדין שלהם. משהגיעו הצדדים להסכמה על הנוסח הסופי, נקבעה פגישה לחתימת ההסכם, שנדחתה כמה פעמים, כל פעם על ידי צד אחר. בסופו של דבר נקבעה פגישת חתימה "סופית בהחלט", כפי שהגדירו אותה הצדדים. ערב לפני כן, התקשר אליי הגבר ואמר שבמחשבה נוספת הוא מבקש להכניס שינוי מהותי בהסכם, ולכן יש לדחות את הפגישה. בנוסף, מאחר שיחסיו עם אשתו מעורערים, הוא מבקש ממני לעדכן אותה על הדחייה ולבדוק את נכונותה לקבל את השינוי. מאחר שלהערכתו האישה תסרב לשינוי המוצע, הוא מצפה ממני כמגשרת להסביר לה למה השינוי שהוא מבקש להכניס להסכם מוצדק. כשסיים לדבר שמעתי את עצמי עונה לו: "אוי, אני לא מאמינה שזה קורה שוב". אמרתי, ומיד הצטערתי על הדברים.

דבריו גרמו לי לחוש תסכול על דחיית החתימה החוזרת ונשנית, והפעם כמעט ברגע האחרון, כעס על כך שהוא מנסה לגייס אותי לצידו ולנהל עבורו את המהלך שיזם, ואכזבה מעצמי שגם בסופו של הליך ממושך, לא הצלחתי להעביר לו את המסר כי "להסביר לאשתו למה הוא צודק" חורג מגבולות התפקיד שלי כמגשרת.

התגובה "אוי, אני לא מאמינה שזה קורה שוב" הייתה נוסח מעודן יחסית לתגובות הספונטניות שחלפו בראשי למשמע דבריו; תגובות כמו "לא בסדר לבטל את הפגישה ברגע האחרון, לכולנו יש יומנים עמוסים", או "היה לך מספיק זמן לבדוק את הכול, לא תקין להוסיף שינויים ברגע האחרון", או "אתה מוזמן להתקשר אליה ולעדכן אותה בעצמך". ועדיין, היא לא הייתה התגובה הנכונה מבחינתי כמגשרת.

התמודדות מקצועית עם כשל אמפתי כרוכה בהתמודדות עם מרכיבים אישיותיים שלנו - מה גורם לנו לכשל האמפתי, מה בדברים או בהתנהגות של אותו צד גורם לנו לחוש כלפיו כעס, חוסר סבלנות וכדומה? מה הן הרגישויות שאנחנו מביאים איתנו לגישור, שגורמות לנו לחוש כך ושאינן קשורות דווקא לאותו צד?

אתגר משמעותי בעבודת הגישור נובע מהקשר הישיר בין התמודדות מקצועית להתמודדות אישית. כלי העבודה העיקרי של המגשרים הוא האישיות שלנו. האתגרים המקצועיים משיקים כמעט תמיד לאתגרים אישיים. כך למשל, כשל אמפתי כלפי צד לגישור, הוא מושג מקצועי הקשור בדרך כלל לחוויה אישית של חוסר סבלנות, כעס, בוז, עייפות וכו' שחשים המגשרים כלפי אותו צד. התמודדות מקצועית עם כשל אמפתי כרוכה בהתמודדות עם מרכיבים אישיותיים שלנו - מה גורם לנו לכשל האמפתי, מה בדברים או בהתנהגות של אותו צד גורם לנו לחוש כלפיו כעס, חוסר סבלנות וכדומה? מה הן הרגישויות שאנחנו מביאים איתנו לגישור, שגורמות לנו לחוש כך ושאינן קשורות דווקא לאותו צד?

זו התמודדות מורכבת המחייבת צלילה לתוך החוויה הרגשית המתחוללת בתוכנו תוך כדי הגישור. התמודדות יעילה עם קשיים מקצועיים-אישיים אלה מחייבת אותנו לקשב כפול במהלך הגישור: קשב לצדדים ובמקביל קשב לעצמנו, לרגשות ולתגובות המתעוררים בנו בזמן הגישור.

נדמה לי שבאותה שיחת טלפון התקשיתי להקשיב לדברי הגבר בגלל הרגשות והתגובות המתנגחות שהתרוצצו בראשי. אמנם הבנתי שתגובה מסוג זה לא תגרום לו כנראה לחזור בו מהדברים ולא תשכנע אותו לחתום על ההסכם הנוכחי במועד שקבענו. סביר יותר שימשיך לעמוד על כך שהפגישה תידחה תוך כדי שהוא כועס עליי ומאוכזב ממני על כך שאינני מוכנה לעזור לו לשכנע את אשתו. ידעתי שגם אילו אחת מאותן תגובות הייתה "מעמידה אותו במקום", לא נכון היה להשמיע אותן בפניו. אבל לא הצלחתי לחסום את אותן תגובות ספונטניות לחלוטין, אלא רק למתן אותן.

המכנה המשותף לכל אותן התגובות, כולל התגובה שהשמעתי, הוא ההתמקדות שלהן בפגיעה הרגשית שלי, ללא כל אמפתיה או התייחסות לצרכים ולמצוקה שלו.

הפגיעה הפכה לאמפתיה

היכולת להשהות את התגובות הספונטניות, להבין מה קורה לנו כמגשרים ברגעים קריטיים של הגישור וכתוצאה מכך להגיב בהמשך באופן נכון ומותאם יותר, מתאפשרת דרך התבוננות עצמית או רפלקציה.

במקרה זה יכולתי להודות בפני עצמי (אם כי באיחור לא אלגנטי) שנפגעתי מהדברים - חוויתי אותם כזלזול במאמצים שהשקעתי, והניסיון להשתמש בי לשיפור עמדות באופן לא מקובל ערער אותי. במחשבה שנייה יכולתי לראות כי אותו גבר לא התכוון לזלזל בי או לערער אותי - הוא היה עסוק בעצמו, בחששות שלו מההסכם ובניסיון האחרון שהיה לו לשפר אותו. אני לא הייתי הנושא מבחינתו, אני הייתי הנושא מבחינתי.

הרפלקציה מאפשרת לנו ליצור הפרדה ומרווח בין החוויה הרגשית המיידית שלנו לבין התגובה המיידית והספונטנית לאותה חוויה. הרווח שמייצרת הרפלקציה, בין הרגש הראשוני לתגובה, מאפשר לנו להתפנות להבין את הצורך, הרגש, או המצוקה שבבסיס הבקשה של אותו צד, לחוש כלפיו אמפתיה ולהגיב בהתאם.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באפריל 2022.

_______________

עו"ד חמוטל גת היא מגשרת מהו"ת, המתמחה בגישור משפחה, מכשירה מגשרי משפחה בקורסים המוכרים על ידי המערכת המשפטית. מדריכה ומנחה סדנה מתקדמת למגשרים.