להתגרש בלי לעבור בבית המשפט

פגישות מהו"ת (ראשי תיבות של "מידע, היכרות ותיאום"), מאפשרת לבני הזוג מידע על מגוון הכלים העומדים לרשותם ליישוב המחלוקת בדרכי שלום, מחוץ לכותלי בית המשפט, דוגמת גישור או הליך גירושין בשיתוף פעולה. כך תדעו על איזה מבין שני הכלים - הדומים אך שונים הללו - רצוי להמליץ לזוג שלפניכם

מבוא

שיעור הגירושין עולה בארץ ובעולם, ותקופת הקורונה הוסיפה לכך, אך גם אם בני הזוג כבר החליטו על הגירושין, מאמר זה ייתן לכם, אנשי המקצוע, כלים לאבחן אותם ולהציע את הכלי הנכון עבורם לניהול הגירושין. בחירה נכונה בכלי לניהול הגירושין תבטיח כי המשפחה תוכל להישאר משפחה אחרי הגירושין/פרידה. מחקרים וניסיון מקצועי מצביעים על כך שאם אנשי המקצוע/המגשרים יציעו לבני הזוג את הכלי הנכון עבורם לגירושין בהסכמה, תימנע פנייה לערכאות משפטיות ותאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות אשר יקבלו תוקף של פסק דין.

סכסוך משפחתי הוא תהליך מתמשך המלווה בשינויים חברתיים, כלכליים, משפטיים ורגשיים של כל בני המשפחה. מחקרים וניסיון רב-שנים שנצברו מצביעים על ההשפעה ההרסנית של מאבק גירושין ושל התדיינות משפטית ממושכת על המשפחה ובפרט על הילדים.

על בסיס הבנה זו חוקק חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 ונקבעו התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע"ו-2016, אשר מטרתם לעודד, בפרט בהליכי גירושין, לבחון חלופות ליישוב הסכסוך בין הצדדים לפני פנייה להליך משפטי. (להלן: "החוק" ו"התקנות" בהתאמה) סעיף 3 (ג) (2) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, קובע:

“(2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, “גירושין בשיתוף פעולה" - משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל;"

עם כניסתו לתוקף (ביולי 2016) של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה-2014, זוגות המעוניינים להתגרש חויבו להשתתף בפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין. מטרת הפגישות היא לתת לבני הזוג מידע מגורמים מקצועיים על מגוון הדרכים העומדות לרשותם ליישוב המחלוקת בדרכי שלום, מחוץ לכותלי בית המשפט, לרבות טיפול אישי או זוגי, גישור, "גירושין בשיתוף פעולה", תיאום הורי וכו', ועל ההשלכות המשפטיות, הרגשיות, החברתיות והכלכליות של ההליכים המשפטיים.

מטרת החוק היא לאפשר לצדדים למצות את כל האפשרויות להגעה להסכמות בעצמם, במקום שגורלם יוכרע לאחר הליכים משפטיים ארוכים, יקרים וכואבים להם ולילדיהם.

שני כלים בסכסוך משפחתי

כך יאבחנו אנשי המקצוע את צורכי הזוג ויציעו להם את הכלי הנכון עבורם ליישוב הסכסוך המשפחתי.

שלב ראשון: הסכמת שני בני הזוג להליך של יישוב סכסוך

נקודת המוצא היא הסכמת שני בני הזוג לפתור את המחלוקות ולהגיע להסכמות ללא צורך בפנייה לבית המשפט/בית הדין. ולכן, אם שני בני הזוג החליטו על הליך הפרידה/הגירושין בהליך של הסכמה, בצורה מהירה, תוך רצון לשליטה בזמנים ובהחלטות, ללא צורך בשופטים/דיינים אשר יכריעו בקבלת החלטות, עם עלויות מופחתות משמעותית מניהול תיקים בבית המשפט ובבית הדין הרבני - ניתן להתקדם לשלב הבא.

שלב שני: בחינת שני הכלים העיקריים במשפחה, גישור משפחתי וגירושין בשיתוף פעולה, אבחנה מבדלת

השלב השני הוא בחינה עם הזוג את הכלים הקיימים ליישוב הסכסוך, ובעיקר איזה כלי נכון עבור הזוג הספציפי. מאמר זה יתמקד בשני כלים עיקריים ליישוב סכסוך במשפחה, ההבדלים והאבחנה המבדלת ביניהם.

תחילה, אסביר על קצה המזלג את שני הכלים משפטיים המקובלים בסכסוכי משפחה:

גישור לגירושין

גישור הוא תהליך שבו צד שלישי נייטרלי (המגשר) מסייע לצדדים לקיים ביניהם מו"מ ישיר, המבוסס על עקרונות המו"מ המשתף. ההצטרפות לתהליך הגישור היא וולונטרית, והצדדים רשאים להפסיקו בכל עת. לצדדים שליטה מלאה על התהליך והם מגבשים בעצמם את הפתרון המתאים ביותר עבורם לסיום הקונפליקט ביניהם. תוצאת הגישור היא הסכם כתוב (או בעל פה במקרים מסוימים) עליו חתומים הצדדים, אשר יכול לקבל תוקף של פסק דין אם יוגש על ידי הצדדים לבית המשפט ו/או לבית הדין הרבני (זוגות יהודיים). יש לציין כי ככל שמדובר בזוג נשוי חלה חובה לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין.

במחלוקות בתחום המשפחה והגירושין, מעורבות שאלות משפטיות, פרקטיות, כלכליות ואמוציונליות, אולם הליך הגישור המשפחתי שם את הדגש לא על הזכויות של כל צד - אלא על הצרכים והרצונות של כל אחד מהם ושל ילדיהם, תוך חתירה להסכמות המתאימות למשפחה הספציפית.

הליכי הגישור מנוהלים על ידי מגשר (נטראלי) אחד או שניים. המגשרים הם מומחים בתחום משפחה, עורכי דין או מטפלים. כחלק מהליכי הגישור ניתן להיעזר גם במומחים מתחום הפיננסים, ובמידת הצורך גם במומחה שייסע לקבל החלטות הנוגעותלילדיהםל בני הזוג, לרבות הדרכה הורית. במסגרת הליכי הגישור מנסחים הצדדים ביחד עם המגשר את הסכם הגירושין, ובסיום ההליך מוגש ההסכם לאישורו של בית המשפט או בית הדין הרבני לקבלת תוקף של פסק דין מוסכם.

במחלוקות בתחום המשפחה והגירושין, מעורבות שאלות משפטיות, פרקטיות, כלכליות ואמוציונליות, אולם הליך הגישור המשפחתי וכן הליך של גירושין בשיתוף פעולה שמים את הדגש לא על הזכויות של כל צד - אלא על הצרכים והרצונות של כל אחד מהם ושל ילדיהם, תוך חתירה להסכמות המתאימות למשפחה הספציפית

גירושין בשיתוף פעולה - הליך גירושין שבאמצעותו ניתן להגיע להסכם גירושין/ממון/"שלום בית" ללא פנייה לבית המשפט. הליך גירושין בשיתוף פעולה מתבצע על ידי צוות רב-מקצועי, הכולל עורכי דין/ טוענים רבניים מומחים מתחום המשפחה, יועצי משפחה מומחים מתחום הטיפול, מומחה לטיפול בילדים ומומחה פיננסי.

עבודתו של הצוות הרב-מקצועי מתבצעת בשיתוף פעולה מלא למען האינטרסים של כל בני המשפחה. ההליך נועד להעניק מענה לצדדים בכל המישורים - הרגשי, המשפטי והכלכלי כאחד - תוך שמירת האינטרסים של כל אחד מבני הזוג ושמירה על טובת הילדים ועל ביטחונם.

גירושין בשיתוף פעולה - מנוהל על ידי צוות רב-מקצועי הכולל עורכי דין מתחום דיני המשפחה (עו"ד/טוענים רבניים מייצג לכל צד ומסייע לכל צד לקיים מו"מ עם בן זוגו, עורכי הדין פוסלים עצמם מלייצג את מי מהצדדים בבית המשפט או בבית הדין אם ההליך לא מסתיים בהסכם), יועצים רגשיים (מהתחום הטיפולי), מומחה ילדים מהתחום הטיפולי (לא בכל תיק) ומומחה פיננסי (נטראלי). עבודת הצוות הרב-מקצועי מתבצעת בשיתוף פעולה מלא למען הגעה להסכם שיענה על הצרכים של כל המשפחה.

גירושין בשיתוף פעולה - כך זה עובד

עורך דין/טוען רבני - כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין/טוען רבני מטעמו (מומחה מתחום המשפחה, אשר עבר הכשרה ייחודית להליך גירושין בשיתוף פעולה וחבר (השתתפות וולונטרית) בארגון הבינלאומי של העוסקים בגירושין בשיתוף פעולה-IACP וכן חבר בארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה. עורך הדין/הטוען הרבני אחראי על קידום צרכיו ורצונות של הצד שאותו הוא מייצג ופועל על פי נקודת מבטו, שאיפותיו וצרכיו.

הצדדים ועורכי דינם/הטוענים הרבניים חותמים על התחייבות שלא לפנות לבית המשפט ו/או לבית הדין הרבני כל עוד ההליך מתנהל, תוך התחייבות של עורכי הדין שלא לייצג את הצדדים בהליכים משפטיים אם ההליך לא מסתיים בהסכם, כך שגם למייצגים יש אינטרס משותף לסיים את ההליך בהסכמה ביעילות ובמהירות.

יועץ משפחתי - כל אחד מבני הזוג בוחר יועץ רגשי (מומחה מתחום הטיפול שעבר הכשרה ייחודית להליך גירושין בשיתוף פעולה ואף הוא חבר בארגון הבינלאומי של העוסקים בגירושין בשיתוף פעולה (השתתפות וולונטרית)- IACP וכן חבר בארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה. היועץ המשפחתי ילווה את בן הזוג וייתן מענה לצרכים הרגשיים המתעוררים תוך כדי תהליך הפרידה, תוך בניית תוכנית הורית מתאימה.

קיימת אפשרות ששני בני הזוג יטופלו על ידי יועץ משפחתי אחד תוך הפרדה מוחלטת וחיסיון מוחלט בין הצדדים.

מומחה ילדים - במשפחות שבהן ילדים צעירים, במידת הצורך ישתתף בתהליך מומחה ילדים, ואף הוא חבר בארגון הבינלאומי של העוסקים בגירושין בשיתוף פעולה (השתתפות וולונטרית)- IACP וכן חבר בארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה. שתפקידו לבחון באופן ניטרלי את צורכי הילדים ולהמליץ לצדדים כיצד לנהוג ביחס לילדים, לטובתם ורווחתם.

מומחה פיננסי - בצוות משתתף מומחה פיננסי. ואף הוא חבר בארגון הבינלאומי של העוסקים בגירושין בשיתוף פעולה (השתתפות וולונטרית)- IACP וכן חבר בארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה. תפקידו הוא לרכז, ללוות ולאסוף את מכלול הנתונים הפיננסיים, לתת חוות דעת מקצועית ניטרלית ואובייקטיבית על מצבה הכלכלי של המשפחה ולהמליץ על אלטרנטיבות לחלוקת הרכוש, איזון המשאבים והזכויות הסוציאליות בהתאם לצרכים, לרצונות ולאפשרויות של בני הזוג.

עבודתו של הצוות הרב-מקצועי מתבצעת בשיתוף פעולה מלא למען האינטרסים של כל בני המשפחה. התהליך כולל מפגשים אישיים עם עורכי הדין/הטוענים הרבניים, מפגשים משותפים של המומחים הניטרליים עם שני בני הזוג, ומפגשים של הצוות המקצועי כולו עם בני הזוג ובלעדיהם. הסכמות שיושגו בהליך יגובשו לידי הסכם כולל אשר יוגש לאישורו של בית המשפט או בית הדין הרבני, אשר יעניקו להסכמות תוקף של פסק דין.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באוגוסט 2022.

_____________

עו"ד ומגשרת אביה שטיין-קורלנד היא מייסדת ובעלת משרד בוטיק מתמחה בתחום דיני המשפחה (משנת 2002), בעלת תארים במשפטים ובעבודה סוציאלית, מגשרת מוסמכת מטעם בתי המשפט ובתי הדין הרבניים (רשימות מגשרי מהו"ת אזרחי ומשפחה וכן גישורי משפחה); מומחית בשיטת Collaborative Practice האמריקאית; מעבירה הכשרות במוסדות שונים לרבות בלשכת רואי חשבון, מכון "שינוי", מרכז "י.נ.ר"; יו"ר (משותפת) הארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה וחברת הוועד המנהל; ממייסדי מרכז "הסכמות"; בין המקימים ופעילה בקבוצת "אדלר - גירושין בשיתוף פעולה"; חברת קבוצת ראש העין; ממייסדי "המרכז להתגשרות" פ"ת; יו"ר (משותפת) של ועדת יישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין מחוז מרכז