במחצית השנייה של המאה העשרים התפתחו במשפט כמה תנועות רעיוניות אשר הציעו חשיבה חדשה על דרך ניהול סכסוכים ויישובם. תנועות אלו הציעו גם היבטים מעשיים. הן פיתחו הליכים חדשים, חלופיים להליך השפיטה הלעומתי המסורתי, והציעו כלים יישומיים להשגת תוצאות יעילות ואיכותיות לבירור סכסוכים ולפתרונם.
אחת מתנועות אילו היא תורת המשפט הטיפולי (The Therapeutic Jurisprudence, ובקיצור TJ). תנועה זו מציעה דרכי חשיבה וכלים להתבוננות במשפט ולעיסוק בו מנקודת הנחה הלוקחת בחשבון את השפעת המשפט על הפן הרגשי ועל הרווחה הפסיכולוגית של הפרט.
תורת המשפט הטיפולי רואה במשפט כוח חברתי אשר עשוי מצד אחד, ליצור תוצאות רגשיות והתנהגותיות חיוביות. משמע שצד לסכסוך, או מי שנדרש לפעול במסגרת פרוצדורה משפטית, חווה חוויה טובה, כזו שהתהליך והפתרון המבוקש מהווים עבורו התנסות בונה, משקמת ומאחה, תוצאה שהתורה מכנה בשם "תוצאה טיפולית" (ואין הכוונה לטיפול במובן הפסיכולוגי). למשל, מי שדרך ניהול הסכסוך חווה הכרה בצרכים ובאינטרסים שלו והתחשבות בהם, מי שנהגו בעניינו בכבוד ובאמפתיה, ובדרך הנתפסת בעיניו כהוגנת. לעומת זאת, מתריעה התנועה, המשפט עלול גם ליצור תוצאות שליליות, חוויות מדכאות ופוגעניות, המכונות תוצאות אנטי-טיפוליות. למשל, כאשר חוויית הצד לסכסוך היא שעניינו טופל בזלזול, התנשאות, אטימות או חוסר אכפתיות מצד מנהל ההליך, מבלי שניתנה לו כבעל הסכסוך האפשרות להביע את קולו, ללא התייחסות לרגשותיו ולצרכיו ועוד.
תנועת תורת המשפט הטיפולי מציעה להתבונן במשפט בזווית ראייה הקושרת בין הדין לבין היבטים רגשיים המניעים גם התנהגות, ולערוך שינויים נדרשים כדי ליצור משפט הומני, מאחה ובעל תוצאות טיפוליות חיוביות. לצורך כך מציעה התנועה לבחון שלושה נושאים: האחד, הכללים המשפטיים, כגון הנורמות הקבועות בחקיקה; השני, הפרוצדורות הנהוגות בהחלת הכללים, למשל כיצד מתנהלים הליכים ליישוב סכסוכים; השלישי, תפקידיהם של סוכני המשפט הנוטלים חלק בניהול הפרוצדורות כגון שופטות או מגשרים.
התנועה מציעה עקרונות המאפשרים בחינה של כלל ענפי המשפט וכלים מעשיים להתנהלות בכלל ההליכים ליישוב סכסוכים. אחד מיישומיה הבולטים בא לידי ביטוי במסגרת בתי משפט מיוחדים, המכונים "בתי המשפט פותרי הבעיות" (Problem-solving courts). בישראל קיימים כיום שישה בתי משפט קהילתיים המהווים אחד הסוגים של בתי משפט אלו. במאמר נפרד נעסוק גם בהם. [על התנועה ועל בתי המשפט המיוחדים ניתן לקרוא בספרי "יישוב סכסוכים - משפט שיתופי וטיפולי" ובכמה מאמרים שפרסמתי המצויים ברשת].
תנועת תורת המשפט הטיפולי התפתחה בעשורים האחרונים וניתן כיום להצביע על "קוד טיפולי" הנלמד מעקרונות התנועה ומיישומה בפועל. הקוד הטיפולי מאפשר בחינה והצעות לשינוים במגוון נושאים הנוגעים ליישוב סכסוכים. עם עקרונות התנועה נמנים, למשל, תמיכה בגישה שיתופית לניהול ויישוב סכסוכים. גישה זו סוברת שכל סכסוך הוא רב ממדי. ברובד העליון מצויות עמדות הצדדים הבאות לידי ביטוי בטענות לזכויות וחובות משפטיים שהם תמיד נוגדים. אולם, בבסיס הסכסוך קיים רובד רחב של צרכים ואינטרסים העשויים להיות זהים או משלימים. לפיכך ניתן וראוי לתור אחר פתרון העונה על מירב הצרכים והאינטרסים של הצדדים. משמעות נוספת למורכבות הסכסוך היא שטיפול ראוי בו יכלול למידה ויישום של תובנות שנצברו ממדעי ההתנהגות וכי ניהול הסכסוך ויישובו עשויים להפיק תועלת מצוות בעלי רקע מקצועי מגוון.
המאמר המלא פורסם בגיליון הראשון של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בדצמבר 2020.
__________
ד"ר קרני פרלמן היא מרצה וראשת המרכז למשפט שיתופי וטיפולי בביה"ס למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל. מרצה באוניברסיטת תל-אביב בתוכנית לניהול סכסוכים וגישור, ובפקולטה למשפטים. מחברת הספר ״יישוב סכסוכים: משפט שיתופי וטיפולי״ (בורסי, 2015).