מגשרים: קחו את ההובלה!

לעיתים נדירות נושבת כאן בארץ רוח מזרחית המגיעה ממדבריות ערב ובשל כך, זכתה לשם הערבי "שרקייה". אבל ברוב ימות השנה הרוח בישראל מגיעה מהמערב והיא מביאה איתה עננים וגשם אבל גם השפעות מערביות שחודרות ארצה ומתקבעות בה. וכך גם הגישור הגיע אלינו, נישא על כנפי רוח מערבית במשבים עדינים שנגעו בחופי הארץ בסוף שנות השמונים, ראה את הארץ כי טובה היא והתיישב בה.

כמה אנשים טוענים לכתר של "זה שהביא את הגישור לישראל" וכנראה שחלק מהם צודקים. הגישור הגיע מצפון אמריקה ובהיסוס רב החלו אנשים ללמוד וללמד גישור ולהציע את שירותיהם כמגשרים.

אולם אם נודה על האמת, הגישור בארץ חב את התבססותו ואת התמקצעותו לא לקהילת המגשרים, אלא בעיקר למימסד המשפטי. הגישור לא התפתח כאן כתנועה, במהלך של צמיחה מלמטה למעלה, אלא התמסד והתפתח בתנועה מלמעלה למטה כשהגורם המדרבן לא היו המגשרים אלא המימסד. הפרופסור אהרון ברק, בתקופת כהונתו כנשיא בית המשפט העליון, דחף את הכנסת הגישור למערכת הפורמלית באמצעות שינוי בחוק בתי המשפט בשנת 1992 שבעקבותיו הותקנו תקנות הגישור בשנת 1993.

במדינות רבות בעולם קמו המגשרים ויצרו תהליכים של הסדרה עצמית, קבעו נורמות להכשרה ולהסמכה של מגשרים ומיסדו מעמד של התארגנויות וולונטריות שיכולות לאכוף אמות מידה מקצועיות על המגשרים. במשך כשלושה עשורים מאז הגיע הגישור לארץ, כאן זה לא קרה. "עמותת מגשרי ישראל" שקמה בארץ בסוף שנות התשעים לא הצליחה ליצור לעצמה מעמד של גורם רגולטיבי וקולה לא נשמע בצמתים המרכזיים של התפתחות הגישור בארץ. מי שהחזיק במושכות היה תמיד המימסד המשפטי. ב-1998 הוקם במשרד המשפטים המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים כגוף שפועל להעלאת הרמה המקצועית של הגישור ושל המגשרים, קובע אמות מידה, יוצר את "רשימת המגשרים" שיכולים לגשר בתיקי בתי המשפט, מלווה את התפתחות המקצוע במחקר הכולל מדידה והערכה וגם מעודד את השימוש בגישור. קהילת המגשרים צפתה במהלכים אלה מהצד. אפילו הגישור הקהילתי חייב את התפתחותו המקצועית למשרד המשפטים. במרכז הארצי במשרד המשפטים נבנתה תורת העבודה של הגישור בקהילה ושם נכתבו תוכניות ההכשרה של מגשרי הקהילה.

במקביל להתמסדות הגישור בבתי המשפט קמו עסקים פרטיים שמכרו הכשרות בגישור. אלפים רבים נרשמו לקורסים האלה בתקווה לרכוש לעצמם מקצוע מכניס בהכשרה מינימליסטית וזולה. תחרות בין העסקים של מכוני הלימוד צופנת בחובה סכנה של הנמכת הסטנדרטים, ויתור על סינון המועמדים להכשרות ומכירת "תעודת מגשר" לכל דיכפין. עד היום, אגב, אין דרישות קבלה לקורסי גישור וגם אין דרישות לקבלת התעודה מלבד חובת נוכחות והשתתפות. (אציין שהוועדה המייעצת לשר המשפטים שהוקמה בשנת 2018 אמורה להסדיר נושא זה).

גם כאן נכנס המימסד המשפטי לפעולה במטרה לבלום את הקורסים החובבניים שהלכו והתרבו. בשנת 1998 פורסמו המלצות ועדת גדות אשר קבעה קוריקולום בסיסי מחייב ומינימום שעות לקורסי הגישור. ועדה אחרת בראשותו של השופט עזרא קמא הסמיכה קבוצה של מדריכי גישור.

דחיפה משמעותית נוספת, גם היא ביוזמת המימסד המשפטי, ניתנה על ידי הוועדה להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט בראשותה של השופטת מיכל רובינשטיין. הוועדה פירסמה את המלצותיה בשנת 2006 ואלה כללו פרוייקט פורץ דרך וחלוצי שנודע בשם פרוייקט המהו"ת. לפרויקט המהו"ת תרומה גדולה נוספת לחשיפת הגישור לקהל הרחב, לעורכי הדין ולשופטים וההצלחה שלו מקבלת בימים אלה הכרה בהחלטת שרי המשפטים להחילו על כל בתי המשפט בארץ, במסגרת תקנות סדר הדין החדשות שנכנסו לתוקפן בינואר 2021.

עד היום, אגב, אין דרישות קבלה לקורסי גישור וגם אין דרישות לקבלת התעודה מלבד חובת נוכחות והשתתפות

בשנת 2008 הושעתה רשימת המגשרים של בתי המשפט והוסרה ההכרה של משרד המשפטים במכונים שלימדו גישור. מאז ועד היום, אין בישראל בתי ספר ומדריכים שמוכרים על ידי המימסד ומאושרים להדריך גישור בקורס הבסיסי ובקורס גישור במשפחה. תופעה זו גרמה לריבוי של מדריכים המציעים קורסי גישור ומתחרים על הקהל. וכך, עדיין אין דרישות כניסה לקורס הגישור וגם אין דרישות לקבלת תעודה.

בפרוייקט המהו"ת נדרשו להתמודד עם סוגיה זו כי המימסד המשפטי הבין שאם גישורי המהו"ת לא יהיו מקצועיים, הפרויקט יקרוס ותהיה זו מכה ניצחת להחדרת הגישור לבתי המשפט. הפתרון נמצא בתוכנית להתנסות מודרכת בגישור שכולנו מכירים בשם "הפרקטיקום". נקבע שרק בוגרי פרקטיקום יוכלו להכנס לרשימת מגשרי המהו"ת ובאותה נשימה, נקבע כי רק אנשים שעברו סינון קפדני והכשרה יעודית של הנהלת בתי המשפט יוכלו להדריך את הפרקטיקום. אנשים שעד שנת 2011 קראו לעצמם מדריכי פרקטיקום ופעלו עצמאית ובעיקר בבתי הספר הגדולים לגישור, מצאו עצמם מחוץ לרשימת המדריכים כי לא עמדו באמות המידה של הנהלת בתי המשפט.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במרס 2021.

_______________

ד"ר דיויד שמעוני ("דייב") הוא מגשר ומדריך גישור, משמש כמנהל אקדמי של קבוצת גושרים. שירת כיו"ר ארגון המגשרים בישראל בשנים 2020-2016.