גישור בחינוך: להתחיל מגן הילדים

הטמעת שפת הגישור תוביל לשינוי דרכי ניהול הקונפליקטים, להורדת רמת האלימות וליצירת חברה סובלנית ומכבדת. מרכזי הגישור בקהילה פועלים בשיתוף פעולה עם מערכת החינוך כדי ששיח הגישור יהיה יום-יומי כבר מגיל צעיר


במערכת החינוך מבינים שהגישור אינו רק למבוגרים, וכי שילובו במוסדות החינוך חשובה לחינוך הדור הצעיר. שימוש בגישור ככלי לפתרון קונפליקטים ושיעורים ללימוד שפת הגישור והטמעתה בגנים, בבתי הספר ובחינוך הבלתי פורמלי, הם הדרך ליצירת חברה סובלנית ומכבדת. מרכזי הגישור בקהילה מובילים את תחום הגישור בחינוך בכל רחבי הארץ ופועלים יחד עם מערכת החינוך במגוון דרכים להטמעת שפת הגישור.


הגישור כמנוף להתפתחות הילד

כל מי שגישר מכיר את ההרגשה הטובה שנובעת מעזרה לצדדים מסוכסכים בפתרון הקונפליקט ביניהם. התחושה הזאת מעצימה כל אחד ואחת ובוודאי ילדים, שתחושת המסוגלות והביטחון העצמי שלהם גדלים לאחר שהם מסייעים ליישב סכסוך.


במחנה הקיץ של הצופים נחשף יובל, המדריך של שכבה ח', לסכסוך בין שני חניכים שבדרך כלל הם חברים טובים. דני הטיח ברפאל שהוא אכזרי כי הוא אוכל בשר. רפאל לא נשאר חייב וצחק על דני שהוא חנון והוסיף קללות על “ההורים המוזרים שלך...”. הילדים כבר הספיקו להתקשר להורים וביקשו שיבואו לקחת אותם, כשיובל הזמין אותם לגישור. לאחר הגישור החליטו החניכים להישאר וליהנות מהמחנה והאחד מחברתו של השני. יובל למד על עצמו שהוא יכול לסייע לאנשים. היכולת הזאת היא מתנה גדולה שיש בה מרכיבים רבים.


הילדים שלומדים גישור מפתחים מיומנויות רבות שמאפשרות להם להיות מגשרים טובים ואף תורמות להם לחיים באופן כללי - יכולת הקשבה בסבלנות והכלה, מתן אמפתיה, סקרנות ושאילת שאלות, צניעות וחוסר שיפוטיות, יכולת ביטוי וניסוח, ארגון מחשבות ומידע, עבודת צוות, ראייה אופטימית וכדומה.


הצדדים שמשתתפים בגישור זוכים גם הם להתפתחות אישית. נוסף לחידוש הקשר עם החבר, הם לומדים שביכולתם לפתור את הבעיות שלהם והיות שיש מי שמוכן להקשיב להם, הם מבינים שלדבריהם יש חשיבות והם מוערכים. בתהליך הגישור הם מתרגלים הקשבה, סבלנות והתבטאות בעל-פה בכלל, ואת היכולת לזהות ולבטא את צרכיהם בפרט. מיומנות נוספת שהכירו בה במערכת החינוך כבעלת חשיבות, היא ראיית האחר - "האחר הוא אני". מיומנות שכמעט לא מתרגלים אותה בשום סיטואציה משמעותית אחרת בחיינו. הגישור הוא הזדמנות לאפשר לילדים ולילדות לאמן את הכושר ואת היכולת לזהות את רגשותיו וצרכיו של האחר, להכיר בשונות, לקבל ולכבד אותה.


שפת הגישור - הרבה יותר מגישור

שיחה אישית בין מורה לתלמיד בעקבות אירוע שהיה בשיעור, דיון בקבוצת השכבה הבוגרת (שכב"ג) של הצופים בנושא מי יחזיק במפתחות השבט, שיחה בכיתה לתכנון מסיבת הסיום של כיתה ו', חלוקת זמני משחק בין הכיתות על מגרש הספורט - שימוש בשפת הגישור בכל אלה, מאפשר אווירה יותר טובה, מתן מענה לצורכי המעורבים, ביסוס האמון, הכרות מעמיקה, הפחתת תסכול ולכן פחות אלימות וטיפול מעמיק בבעיות חברתיות. הלימוד נעשה מדוגמה אישית ומהתנסות בקבלת החלטות, ניהול דיונים ושיח בין אישי בדרכים של דיאלוג.


סיום כיתה ו' מתקרב והכיתה מתרגשת. בדיון בנושא מסיבת הסיום מעלה המורה את השאלה מי יוזמן ומבקשת התייחסות של התלמידים. דניאל משתף שהוא רוצה קהל אוהד שיקשיב ויכבד את ההצגה שהכינו. רותם מספרת שהזמינו אותה חברות מבית ספר אחר למסיבה שלהן והיא מעוניינת להזמינן לשלה. המורה מספרת שמניסיונה בעבר, ילדים שמגיעים ללא מבוגרים מרעישים בדרך כלל ולהנהלת בית הספר חשוב מאוד שהטקס יהיה מכובד ותרבותי. נפתח דיון, מעלים הצעות ולבסוף מחליטים יחד וכולם מרגישים בנוח.


דרכים להטמעת שפת הגישור במערכת החינוך

מפגשי למידה של שפת הגישור - בשיעור חינוך, במפגש בגן או בפעולה בתנועת הנוער מתקיימות פעילויות הקניית שפת הגישור לילדים ולבני נוער בכל הגילים. הסדנאות כוללות לימוד תאורטי לצד פעילויות חווייתיות, שיתוף, התייעצות והתנסות בסימולציות מחיי הצעירים. חשיבות המפגשים מתבטאת בהעלאת המודעות לבחירה בשפה ובאופן התקשורת עם הסובבים, בלמידת הכלים ובתרגולם. הלמידה בסדנה להטמעת השפה מצליחה רק כשהיא מלווה בדוגמה אישית של הדמויות החינוכיות וביישום שלומדים באירועים אמיתיים.


ילדים וילדות מגשרים - ממש כמו אצל הבוגרים, פועלים במערכות חינוך רבות מגשרים צעירים. יש הבדל גדול בין ילדים צעירים לבני נוער. מובילים בתחום הם בתי הספר הדמוקרטיים, בהם שפת הגישור והליכי הגישור הם דרך חיים מגיל הגן ועד התיכון. בדרך כלל, כל ילדי בית הספר והצוות הם מגשרים, ובעת סכסוך אפשר לפנות למי שבסביבה ולבקש עזרה. בגנים, בבתי ספר יסודיים, בבתי ספר תיכון, בפנימיות וכדומה מתקיימים מודלים שונים.



מרכז חינוכי: שלוש דוגמאות מובילות לפעילות מרכזי הגישור בשטח

בקריית טבעון מגשרי מרכז הגישור שותפים בחינוך הדור הבא. בנג'י גולן, מנהל מרכז הגישור מספר: "מגשרי מרכז הגישור שלנו, שמעוניינים לתרום מהידע המקצועי שלהם לילדי היישוב, לומדים בקורס ייעודי שמכשיר אותם לעבודה עם ילדים. המגשרים מלמדים בבתי הספר היסודיים בטבעון, ביישובים הערביים בסביבה ובפנימייה לנוער. בדרך כלל מתקיימים שיעורים של שפת הגישור לכיתה שלמה כשהמחנכת נוכחת ושותפה ללמידה. בין תוכני הסדנה: ביטוי רגשות, הקשבה סקרנית, שיתוף פעולה, זיהוי וביטוי צרכים. אנחנו גם מלווים קבוצות של מגשרים צעירים. כן, אנחנו מקפידים לקיים מפגש חשיפה והכרות עם צוות המורים ועם הורי התלמידים בכיתות בהן אנחנו עובדים. העברת הידע מהמגשר המבוגר והמנוסה לצעירים היא משמעותית לכל המעורבים. זכורה לי אימא שפגשתי במקרה שסיפרה לי בהתרגשות על שני בניה שלמדו איתנו גישור והושפעו מכך מאוד עד כדי שיפור דרמטי ביחסים ביניהם. גם למגשרים זוהי חוויה משמעותית. הם מתארים זאת כחוויה מדהימה והזדמנות לתת כלים לילדים. הם מעריכים מאוד את הפרויקט ושמחים להקדיש זמן בהתנדבות לקיומו, ואף מבקשים כל העת להרחיבו".


בלוד, משתפים פעולה עם הרשות לביטחון קהילתי. יסכה ברדה, מנהלת מרכז הגישור והדיאלוג, משתפת: "מכיוון שמטרותיו של מרכז הגישור והדיאלוג בלוד עולות בקנה אחד עם החזון ועם המטרות אותם מקדמים ברשות לביטחון קהילתי, שיתוף פעולה משמעותי וארוך טווח הוא מתבקש. נציגים מהרשות לביטחון קהילתי שותפים בוועדת ההיגוי של מרכז הגישור, בכתיבת תוכניות עבודה, לוקחים חלק בדיונים שמתנהלים בשולחנות עגולים שעוסקים בסוגיות כמו אלימות ברשת, סכסוכי שכנים וקידום שפת הגישור במערכת החינוך ונוטלים חלק חשוב במימון המרכז מתקצוב תקנים של עובדים ועד תקציבי פעולה בפרויקטים נקודתיים קצרי וארוכי טווח".


בערד נבחר ערך הדיאלוג לאחד משלושה ערכים מובילים של מערכת החינוך. רחל לנצ'נר, מנהלת מחלקת החינוך, מסבירה: "אל מול אתגרי התקופה, קושי בשיתופי פעולה והחרפת האלימות נדרשת מערכת החינוך לחזק את הדיאלוג כערך מרכזי וככלי מעשי. תפיסת הדיאלוג כוללת את תרבות השיח, מיומנויות ההקשבה, משא ומתן שיתופי, ניהול סכסוכים, בניית הסכמות ואת היכולת לנהל ממשקים בין-אישיים בשיתוף פעולה ובאפקטיביות בתוך כדי ראייה והתייחסות לצורכי האחר. מערכת החינוך בערד רואה את הבוגר שלה כאדם קשוב, אמפתי, שפועל מתוך התחשבות בסביבה. נדבך נוסף, חיוני ומשמעותי לפיתוח האזור ולתוכנית העירונית, מתייחס לתמהיל האנושי המגוון באזור ולהטמעת כלי הידברות אפקטיבית ושיתופי פעולה בין הקבוצות השונות ליצירת שיח של 'טוב משותף'".


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון הרביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בספטמבר 2021.

___________

שרון דלמן היא מנהלת מרכז הגישור והדיאלוג במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית ערד, מנחה סדנאות ומלווה מערכות חינוך בהטמעת שפת הגישור.

דוא"ל: sdelman@walla.com


27 צפיות0 תגובות