מהובלת התדיינות לסיוע בהידברות: על תפקידיו של עורך הדין בגישור מסחרי

עורך דין המלווה הליך גישור נעזר בכלים שונים מאלו שהוא משתמש בהם בעת ייצוג בבית המשפט. צעד אחר צעד: כך יכול עורך הדין לתרום להצלחת הגישור

כמעט בכל הגישורים המסחריים מלווים עורכי דין את המגושרים. לרוב עורכי הדין הם שהחליטו להפנות את התיק לגישור והם שבחרו את המגשר. לעורך הדין תפקידים משמעותיים גם במהלך הגישור עצמו. לאופן מילוי תפקידים אלה השפעה ניכרת על הטון בו ייצבע ההליך, על הכיוונים אליהם הוא יתפתח ועל סיכוייו להסתיים בהסדר בין הצדדים.

הליך הגישור שונה מאוד מההליך המשפטי האדברסרי. בהליך המשפטי היעד אליו חותר עורך הדין הוא שכנוע השופט, על בסיס ראיות וטיעונים משפטיים, בצדקת העמדה של הלקוח והגעה לפסק דין לטובת הלקוח.

בגישור היעד הוא הסכמה בין הצדדים שתשים קץ לסכסוך ביניהם, ולכן חלק נכבד ומשמעותי מהליך הגישור הוא משא ומתן שמתנהל בין הצדדים בסיועו של המגשר.

פועל יוצא מכך, הוא שמה שייחשב כייצוג מוצלח של לקוח בפני בית המשפט, שונה משמעותית ממה שייחשב ייצוג מוצלח - ואולי נכון יותר לומר "ליווי" - של הלקוח בהליך גישור.

קושי אחד בייצוג לקוח בגישור הוא, שבעוד שהליך הגישור הוא הליך שאינו אדברסרי, ברובם המכריע של המקרים עורכי הדין המייצגים בגישור הם ליטיגטורים שמנוסים ומורגלים בהליך אדברסרי בפני גורם שיפוטי. ליטיגטור רגיל לשבת במושב הנהג, לאחוז בהגה ולהוביל את ההליך בשם הלקוח שלו שיושב מאחור. ליטיגטור רגיל לתכנן אסטרטגיה ומהלכים טקטיים כדי לגבור על היריב, לטעון ולערוך חקירות שכנגד. זהו אזור הנוחות שלו, בו באות לידי ביטוי רוב חוזקותיו כעורך דין. לעומת זאת, הגישור המסחרי דורש מעורך הדין, נוסף ליכולות השכנוע והניתוח המשפטי, להפעיל סט כלים ואינסטינקטים נוספים השונים מאלה שנדרשים בבית המשפט.

קושי שני בנוגע לייצוג בגישור הוא, שבעוד שעורך הדין יכול להתבסס על לימודי המשפטים, ההתמחות, סדרי הדין ודיני הראיות כדי לקבל מושג על המצופה ממנו כמייצג לקוח בהליך שיפוט, לא עומדים לרשותו אמצעים דומים שינחו אותו לגבי האופן בו מייצגים בהליך גישור. הספרות הענפה בתחום הגישור (לפחות האמריקנית) עוסקת רבות במגשר ובמגושרים, אולם היא כמעט ולא מתייחסת לתפקידיהם של עורכי הדין בהליך הגישור.

הקושי קיים גם מצידם של המגשרים. לפי חומר הלימוד בקורסי הגישור הבסיסיים והמתקדמים, דומה שבחדר הגישור יושבים רק המגושרים והמגשר, ללא עורכי דין. קורסים אלו אינם מכינים את המגשרים בכל הנוגע לערוצי התקשורת מול עורכי הדין ולשימוש ולהסתייעות הנכונים בערוצים אלו, לטובת הצלחת ההליך.

במאמר זה אציג את תפקידיו השונים של עורך הדין כשהוא מייצג מגושר, אדון באופן בו יכול עורך הדין לתרום להצלחת הגישור, כלומר להגעה להסדר לטובת הלקוח, וכן אתייחס לערוץ התקשורת החשוב שבין עורך הדין למגשר וכיצד הם יכולים לעשות בו שימוש מיטבי.

שלב טרום הגישור: להכין גם את הלקוח

בחירת מגשר - לאחר שהוחלט לפנות להליך גישור, השלב הבא הוא הסכמה בין הצדדים על זהות המגשר. מוטב כמובן לבחור במגשר המתאים לגשר בסכסוך, כלומר מגשר שתחום התמחותו, אישיותו והסגנון שבו הוא מגשר מתאימים לתחום הסכסוך ולאופיו, לאופיין של הנפשות הפועלות ולדינמיקה ביניהן.

שלב ניהול הגישור: לשים דברים על השולחן

תפקיד עורך הדין והפעולות שעליו לשקול את נקיטתן, עשויים להשתנות בהתאם לשלב בו נמצא הליך הגישור וגם בהתאם לפורום שמתקיים - פגישה משותפת או פגישה נפרדת.

ערוץ התקשורת בין עורכי הדין למגשר

מניסיוני, אחד ממרכיבי הבסיס לגישור מוצלח הוא ערוץ פתוח, רציף וחופשי בין עורכי הדין למגשר גם בין פגישת גישור לזו שאחריה (בגישורים שנמשכים יותר מפגישה אחת). ככל שהמגשר ועורך הדין ישתפו האחד את השני בהתלבטויות, רעיונות ותובנות בנוגע להליך, סיכוייו של הגישור להצליח יגדלו.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון הרביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בספטמבר 2021.

___________

עו"ד ניר אמודאי, מגשר ובורר בסכסוכים מסחריים ובתובענות ייצוגיות, בעל ניסיון של כ־25 שנה בניהול סכסוכים עסקיים. עד לפרישתו מעריכת דין פעילה, היה שותף בכיר ומנהל משותף של מחלקת הליטיגציה המסחרית והתובענות הייצוגיות במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. עו"ד אמודאי פועל בשנים האחרונות, במסגרת עמותת "קו משווה", לשילובם של מתמחים ועורכי דין מהחברה הערבית במשרדי עורכי דין מובילים.