קונפליקט הוא הזדמנות לגילוי צרכים ומתן מענה, להעמקת ההיכרות ולביסוס מערכת יחסים יציבה יותר. זה כוחו של הגישור בעתות משבר. תובנות מהפעילות במרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בעכו, מגישור ומהדרכת גישור
בחודש ספטמבר האחרון, סיימתי תקופה של חמש שנים בתפקיד ניהול מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בעכו. דרך עבודתי במרכז הגישור זכיתי להיכרות מחודשת עם העיר, למפגש עם קהילות מגוונות ועם אנשים מיוחדים, חמים וטובים, שפועלים להעצים את היופי ואת האפשרויות שיש בקהילה רב תרבותית, ומאמינים בדרך של יישוב מחלוקות בהסכמה. בנוסף, בנימה אישית, הייתה זו הזדמנות עבורי להכיר מזווית מחודשת את עולמה של סבתא שלי, סבתא פרלה ז"ל, אימא של אבא שלי, אשר גרה בעכו שנים רבות, ואת עולמו של דוד שלי, שאלתיאל, שפעיל ומתנדב במסגרות קהילתיות שונות בעיר, ובין היתר היה שותף גם לקבוצת המגשרים בתחילת דרכו של המרכז.
את מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בעכו הכרתי בסיום הפרקטיקום בגישור ולאחר לימודי תואר שני בתוכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם, באוניברסיטה העברית. יחד עם העבודה בעכו, התפתחתי גם בתחום הדרכת הגישור מטעם קבוצת גושרים. יחד עם סיום התפקיד בעכו, אני מתחילה לראות את הקשר המשמעותי שבין הלימודים האקדמיים שלמדתי, העשייה במרכז הגישור הקהילתי והגישור כמקצוע. מחשבה זו מעוררת בי עניין ותקווה להמשך הדרך, ומכאן גם החשיבות שאני רואה בכתיבת שורות אלה. אנסה לשתף במספר חוויות ותובנות.
למדנו שבעזרת שיתופי פעולה אנחנו יכולים ליזום ולקדם יוזמות גדולות, וגם שיוזמות לא גדולות, יכולות להיות משמעותיות עבור התושבים של אותה שכונה ועבור מי שהשתתף בפעילות
גשר - גישור
בפתחו של קורס גישור, אני נוהגת לדבר על כך שבכל חברה אנושית יש הרבה קונפליקטים. יש את הקונפליקטים שמועצמים, ועליהם אנחנו שומעים ומדברים, אבל קונפליקטים, קטנים וגדולים, נמצאים בבסיס החברתי והיומיומי שלנו. אני אוהבת להביא דוגמה מחֲבֵרָה שהיא מגשרת עסקית ונותנת ייעוץ ארגוני למנהלים. היא מספרת שלא פעם בשלב ההיכרות עם ארגון מסוים, מספרים לה שאין בו מחלוקות או סכסוכים, אבל בהמשך היא מגלה שמחלקה אחת לא מדברת עם מחלקה אחרת, או שיש אנשים בעלי תפקידים שמבחינה ארגונית אמורים להיות בקשר, אבל לא מדברים אחד עם השני. גם בעולם הקהילתי, בסכסוכי שכנים, אנחנו שומעים הרבה פעמים את הביטוי: "אנחנו לא רבים, אבל איתו - אין עם מי לדבר". בהקשר ריבוי הקונפליקטים בחברה, קטנים כגדולים, אנחנו מלמדים שתפיסת העולם שמנחה אותנו בגישור היא שניתן ליישב סכסוכים ומחלוקות דרך דיאלוג והסכמה.
בפעילות בחינוך שעשינו בעכו, לקבוצת נערות ונערים, ערבים ויהודים, עלתה מחשבה יפה לגבי מהותו של גשר ותפקידו של מרכז הגישור הקהילתי. זו הייתה סדנה שיזמה תוכנית "פותחים עתיד" בשיתוף עם מרכז הגישור. הבאנו חומרי יצירה, התחלקנו לקבוצות וביקשנו מכל קבוצה לבנות את הגשר שלה. אחר כך התכנסנו למליאה וכל קבוצה סיפרה על הגשר שבנתה. היה מעניין לראות את השונות ואת הייחוד בכל גשר, ויחד עם זאת, את המאפיינים המשותפים. מתוך הדברים שעלו, דיברנו על מהותו של גשר, ודיברנו על חיבור בין שני מקומות וגם שני עולמות, ובדרך כלל גם מעל איזשהו מרחב או מכשול. כמו שבדרך ממקום למקום לפעמים צריך לבנות גשר כדי לעבור מעל נחל או מסילת רכבת למשל, כך גם בין אנשים. לפעמים יש לנו צורך לגשר על איזשהו שוני או פער שבינינו, כדי להיות בקשר אחד עם השני.
מסקנה זו שעלתה מהדיון, חידדה עבורי את אחד הבסיסים של מרכז הגישור הקהילתי, שהוא לעזור לאנשים לבנות את הגשרים והקשרים ביניהם. תהליך כזה, של היכרות ופתרון בעיה משותפת, יכול לחזק את האנשים עצמם, את הקשרים ביניהם ואת הקהילה.
מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בעכו
מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בעכו הוקם בספטמבר 2008, ביוזמת "גישורים" - התוכנית הארצית לקידום הדיאלוג ויישוב הסכסוכים בקהילה", ראש עיריית עכו, ראש מנהל הרווחה, מנהלת תוכנית "עיר ללא אלימות" ומנהל שיקום שכונות. עם הקמת המרכז, הודגש בו במיוחד נושא ההידברות היהודית-ערבית במטרה לחזק את תחושת הביטחון האישי של התושבים ולבנות אמון בין יהודים וערבים. המרכז פועל לא רק במישור זה, אלא גם בקידום דיאלוג ויישוב סכסוכים בכלל רבדי הקהילה והחברה בעכו. בלב הפעילות במרכז עומדת קבוצת מתנדבים - מגשרים ופעילים קהילתיים, והם מבצעים את הפעילויות הקהילתיות ואת הגישורים. המתנדבים מגיעים ממגוון הקהילות בעיר ומסביבתה (סבן, ויסקין ולוי, 2013: 272-273).
אלה תחומי הפעילות העיקריים שפגשתי במרכז הגישור:
אלטרנטיבה קהילתית ליישוב סכסוכים בהסכמה על פני פנייה לגורמי אכיפה, הכרעה שיפוטית או שיח מתלהם.
עידוד פעילות קהילתית בתחומים של סובלנות ודיאלוג במטרה לעודד שיח מקרב בין תרבותי, והפיכת הרב תרבותיות מאתגר למשאב.
סדנאות חשיפה ומתן כלים גישוריים לקבוצות פעילוּת קהילתיות ולבעלי תפקידים בעירייה ובקהילה.
עבודה קהילתית, תהליכי שיתוף ציבור ועידוד לפעילות רב מגזרית במסגרת תהליכי התחדשות עירונית.
אירוח קבוצות שמגיעות לעכו ממגוון גופים: אקדמיה, עמותות ורשויות מקומיות. הרבה מהערך של מרכז הגישור מגיע משיתופי הפעולה שלו עם גורמים בקהילה וברשות המקומית.
הפניות לגישור מגיעות ממספר גורמים מהעירייה ומהקהילה: האגודה לתרבות הדיור, שוטרים קהילתיים, פקחים עירוניים, עו"סים ממנהל הרווחה, שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) ופניות עצמאיות מתושבים. הפניות עוסקות בדרך כלל בסכסוכי שכנים, בנושאים יומיומיים, אבל מטבעה של עכו כעיר מעורבת ורב תרבותית, מדובר פעמים רבות גם על פערי תרבות, זהות ושפה. במקרים אלו, יש ערך מוסף לגישור בבניית ההיכרות ובמניעת מתח בין-תרבותי.
נושאים כמו היחסים שבין חברה צעירה וחברה מבוגרת, בין דתות שונות ומוצאים שונים, בין קדמה למסורת - מאפיינים כל חברה. בעיר המעורבת, כל אחד מהנושאים הללו יכול להוות גורם למשבר, אבל באותה מידה יכול להיות מקור להתקדמות משמעותית
הפעילויות הקהילתיות שחווינו היו במסגרת שני פרויקטים משמעותיים: "שבוע דיבור חדש" ו"אקטיביזם לסובלנות" - שהונחו על ידי תוכנית "גישורים". המטרה הייתה ליצור תשתית למפגש ולהיכרות בין מגוון האוכלוסיות במסגרות חינוכיות וקהילתיות ובמרחב הציבורי בעיר. גם כאן, למדנו שבעזרת שיתופי פעולה אנחנו יכולים ליזום ולקדם יוזמות גדולות, וגם שיוזמות לא גדולות, יכולות להיות משמעותיות עבור התושבים של אותה שכונה ועבור מי שהשתתף בפעילות.
למדנו גם על כוחה של השאלה הפתוחה בעבודה עם הקהילה. פרויקט "אקטיביזם לסובלנות" החל בקול קורא ושני מפגשי פעילים, עם הסבר קצר על מהות הפרויקט ושאלה פתוחה - "מהי סובלנות בשבילך?" - שמזמינה יוזמות מקומיות ומקוריות. השאלה הפתוחה מכווינה לתחום שאנחנו רוצים לקדם, ויחד עם זאת מאפשרת חופש, מעצימה את האנשים, נותנת להם אפשרות להביא את עצמם לתהליך וגם מעלה כיווני פעולה שאולי לא חשבנו עליהם. הפרויקטים שצמחו היו יפים ומרגשים יותר ממה שיכולנו לדמיין או להציע במפגש הפעילים הראשון.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון החמישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בדצמבר 2021.
_______________
שי חורב חרמוני היא מגשרת ומדריכת גישור בקבוצת גושרים. נמנית על רשימת מגשרי המהו״ת של הנהלת בתי המשפט. שימשה כמנהלת מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בעכו בשנים 2021-2016.