התקנות החדשות והליך הגישור
לאחר עריכת רפורמה מקיפה בסדרי הדין האזרחיים, ביום 1.1.2021 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט–2018. התקנות הותקנו לאחר עבודת מחקר מקיפה שהעלתה כי העומס במערכת בתי המשפט בישראל רב מאוד (וודאי ביחס למדינות מערביות). המתקינים סבורים כי שינוי משמעותי בכללי הפרוצדורה יוביל לייעול ההליכים ולהפחתת העומס על מערכת בתי המשפט.
בין השינויים הרבים במסגרת הרפורמה ניתן למנות, בין היתר: קיומם של הליכים מקדמיים בשלב מוקדם של ההליך; הבנייה וקיצור של כתבי הטענות המוגשים לבתי המשפט, מעבר מטיעונים בכתב לטיעונים בעל פה ועוד.
משמחת במיוחד השקפתם של מתקיני התקנות כי ברירת המחדל לפתרון סכסוך היא הגעה להסכמה. לצורך כך, מחויבים הצדדים להיפגש פעמיים מחוץ לכותלי בית המשפט בניסיון מוצהר לבחון אפשרויות חלופיות להכרעה משפטית, ובראשן גישור
על הצדדים לקיים דיון מקדמי במסגרתו בין היתר יבחנו את האפשרות לפתור את המחלוקות ביניהם באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך, דוגמת הליך גישור.
בנוסף, חייבים הצדדים ברוב ההליכים להיפגש לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותאום) בפני מגשר, בניסיון ליידע אותם באשר לתועלות הליך הגישור, ולעודדם לעשות בו שימוש במקרים המתאימים. התקנות למעשה מאמצות את הוראת השעה שנקבעה במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי (הוראת שעה), התשס"ח-2007 לעניין תוכנית המהו"ת ומעגנות אותה כהוראת קבע שתחול בכל בתי משפט השלום, בכל תובענה שסכומה עולה על 40,000 ₪. הרחבה זו נעשתה לאחר שדו"חות ביניים בנוגע לפעילות התוכנית העידו על שביעות רצונם של בעלי הדין ועורכי דינם, וכן על אחוזי הפנייה גבוהים להליך גישור ושיעור גבוה יחסית של הסדרי גישור.
יש לעודד הליכי הסכמה קודם להגשת תביעה
כעניין של מדיניות - האידיאל אליו יש לשאוף הוא עידוד פתרון מוסכם (לרבות במסגרת הליך גישור) – קודם להגשת תביעה.
אליה וקוץ בה: מדיניות המחייבת צדדים לקיים (או למצער לשקול) הליך גישור במסגרת ההליך המשפטי, עלולה לגרום לצדדים להסס לקיים הליך גישור קודם לפתיחת ההליך המשפטי.
גם תובע אשר סבור כי גישור יכול להועיל לו, יכול להירתע מקיום הליך גישור כפול (הן לפני הגשת התביעה, והן בלחץ בית המשפט לאחריה). הילוך מחשבה זה, עלול להוביל צד לנקוט תחילה בהליכים משפטיים, ולקיים הליך גישור רק לאחר מכן, כמצוות התקנות.
קושי זה, יכול היה להימנע על נקלה, אם מתקין התקנות היה מנסה לתמרץ צדדים לקיים הליך גישור (או הליכי פתרון מוסכם אחרים), קודם לנקיטה בהליכים משפטיים. כך לדוגמה, ניתן היה לקבוע כי נתבע אשר סירב להליך גישור, קודם להליך המשפטי, והתביעה כנגדו התקבלה – יילקח הדבר בחשבון בעת פסיקת הוצאות.
אפשרות אחרת הייתה לפטור צד אשר השתתף בהליך גישור, עובר להגשת התביעה, מהחובה להשתתף בישיבת מהו"ת.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במרס 2021.
_______________
עו"ד יגאל בורוכובסקי ממשרד יגאל בורוכובסקי ושות' - יו"ר (משותף) של פורום יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בלשכת עורכי הדין, ממונה ע"י בתי המשפט כמגשר וכבורר, בורר במוסד לבוררות עסקית, בורר במוסד יתרו, מ"מ יו"ר ועדת הבנקאות בלשכת עורכי הדין, דיין בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ודיין בבית הדין הגבוה של הוועד האולימפי בישראל, מרצה בהשתלמויות עומק למגשרים ובוררים.
עו״ד שי פישר, נמנה על מחלקת הליטיגציה במשרד, מתמחה בליטיגציה ויישוב סכסוכים במגוון רחב של תחומים, והוא בעל ניסיון בניהול תיקים רחבי היקף בפני הערכאות השונות ובתוך כך ניהול תביעות כספיות מורכבות, עתירות מנהליות וסכסוכים בין בעלי מניות.