top of page

ראיון מיוחד עם נטלי לוי, מנהלת יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט

"אני לא מפסיקה להתרגש מזה שהגישור, מאיזשהו "בן חורג", הפך לבן אהוב שהמערכת המשפטית רואה בו חלופה ראשית וראשונית ליישוב סכסוכים בתיקים"

אחרי שנים ארוכות של עבודה סיזיפית, נטלי לוי, מנהלת יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט, זוכה לראות את הגישור מקבל מקום של כבוד במערכת המשפט. שנה לאחר הרפורמה בסד"א שמכוחה תהליך המהו"ת הפך להיות נדבך קבוע בסדר הדין האזרחי, היא לא נחה על זרי הדפנה אלא ממשיכה קדימה. על הפרק: פיילוט של תוכנית גישור במחוזי, שיפור רשימת המגשרים, בחינת שילוב טכנולוגיה בהליכי יישוב סכסוכים (ODR) ועוד ועוד. "אנחנו צריכים לטפל בתהליכים אסטרטגיים קריטיים"


מראיינות: אילנית גילעד ויעל בר


נטלי לוי, מנהלת יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט, היא הדמות הדומיננטית במערכת בתי המשפט בכל הקשור למהפך בהתייחסות לגישור ולהטמעת גישורי המהו"ת - מהפכה שנכנסה לתוקף לפני כשנה. את פירות הזרעים שנזרעו לפני יותר מעשור וחצי היא מתחילה לקצור עכשיו, אף על פי שהיא יודעת שיש עוד הרבה משוכות לעבור עד שניתן יהיה לנוח, ולו לזמן קצר, על זרי הדפנה. עד למהפכה הבאה, כמובן.


הדרך, כאמור, עוד ארוכה, וברובה גם לא סלולה. מתוך 250 אלף תיקים שנפתחים מדי שנה, רק 10,000 מועברים למהו"ת.


"כשהתחלנו את תוכנית המהו"ת ב־2006", היא מספרת, "עברנו בין שלושת נשיאי בתי המשפט, מרכז, ירושלים ותל אביב, כדי שיתנו לנו אומדן לגבי כמות התיקים לה אנו צפויים. הם נתנו מספר אסטרונומי ומאוד נלחצנו, אז בהוראת השעה הכנסנו תקנה שאומרת שנוכל להפנות תיקים באופן רנדומלי, אם לא נעמוד במסות. ואז התחילה התוכנית - והתחלנו "לקושש" תיקים. הלכה למעשה מתברר שקיים פער גדול בין מספר התביעות שנפתחות, לבין מספר התביעות שמגיעות לדיון בפני שופט. בכל מקרה כיום התהליך הוא ממוחשב וכל תביעה כספית בסכום של 40 אלף שקלים - המחשב, לא יד אדם, מעביר אלינו כאשר הוגש כתב הגנה. יש הרבה תיקים שנסגרים באופן עצמאי בין הצדדים ונמחקים לנוכח אי הגשת כתב הגנה או מחוסר מעש.


אתם מטפלים בתביעות של המפקח על הבתים המשותפים?

"לא. יש עכשיו יוזמות של שילוב טכנולוגיות לצורך יישוב סכסוכים (ODR), שבמסגרתן יסייעו לצדדים לרוצים לבנות תהליך ממוחשב. אבל יש גם יוזמות של מגשרים מתוך רשימת המגשרים, שנפגשו עם מפקחות שיש להן סמכות מקבילה לשופטי שלום, כדי להציע את מרכולתם. יש לנו מגשרים שמומחים במקרקעין. כיום, הסביבה היחידה שתהליך המהו"ת מחויב על פי דין היא בתי משפט השלום, ובכל תביעה שמעל 40 אלף שקלים, שזה המקום היחיד שיש חובת התייצבות על פי דין".


מה לגבי תביעות קטנות ובתי הדין האזוריים לעבודה?

"זה וולונטרי, אנחנו מציעים לאנשים לנסות וליישב את הסכסוך ביניהם בגישור. יש מחשבה לקדם גם בסביבה זו את תהליך המהו"ת בדרך של תיקון חקיקה. בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מתבצע פיילוט - הנשיאה יהלום ביקשה ליזום פיילוט תואם מהו"ת שבו בעצם אנחנו מציעים להגיע לפגישת מהו"ת בדגם שקורה בבית משפט שלום".


ואז מה קורה עם התיקים של 35 אלף - 40 אלף שקלים בשלום?

"כרגע יש וואקום. ההמלצה שלנו היא לקחת את התיקים האלה לצורך הכשרה מתקדמת בגישור. מצאנו שיש פער משמעותי בין ההכשרה שעובר מגשר כדי להיכנס לרשימת המגשרים הכללית, לבין המיומנויות והניסיון המעשי שנדרשים ממנו לצורך ניהול הליכי גישור הלכה למעשה.


מגשר יכול לסיים הכשרה מעשית בגישור מבלי שהתמודד עם שאלת ייצוג בעל דין על ידי עורך דין, על המשמעויות הנודעות לכך. לכן אנחנו רוצים להמליץ על פרקטיקום מתקדם לתיקי שלום, שהתיקים של עד 40 אלף שקלים בשלום יופנו להכשרה מתקדמת לבוגרי פרקטיקום של תביעות קטנות, כדי שהם יחשפו לכתבי טענות מורכבים, לעורכי הדין מייצגים בהליכי גישור, לפני שייכנסו לרשימה. ההמלצה טעונה תיקון תקנות ונצטרך להמתין.


"התפישה הייתה שבתיקים האלה אנשים לא ייאותו לשלם שכר טרחה למגשר. ועדת רובינשטיין סברה שמתחת לסכום של 50 אלף שקלים אנשים לא ירצו לשלם לשעת גישור. בעיניי זה לא מחוייב המציאות ואם ניתן לסיים תביעה בשעתיים, אז גם בתביעה של 20 או 35 אלף שקלים זו חלופה יעילה".


לא כדאי לעשות איתם פיילוט ולנסות להעביר אותם?

"אפשר לחשוב על זה. לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שופט יכול להעביר תיק למהו"ת גם אם סכום התביעה נמוך מ-40 אלף שקלים. תיקים מועברים בדרך זו ומסתיימים בהצלחה, אבל הם מועברים אחרי ששופט הפעיל שיקול דעת וסבר שיש להעבירם".


"הכול תלוי ברמה המקצועית של המגשר"


עו"ד נטלי לוי הגיעה אל עולם הגישור ב־2001, כפרויקטורית במרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים, שנסגר ב־2007. המחלקה שהיא עומדת בראשה כיום בהנהלת בתי המשפט, אחראית, בין היתר, על קביעת מדיניות אחידה בכל הקשור לשימוש בגישור ובחלופות נוספות ליישוב סכסוכים בהסכמה, במקום בהליך משפטי; על מעקב, פיקוח ובקרה על הוצאת המדיניות לפועל, ועל הקמת רשימת המגשרים של בתי המשפט.


באחרונה פרסמה היחידה קול קורא לבעלי ניסיון בגישור, שיופנו לתיקים בבתי המשפט המחוזיים.


"אנחנו עושים עכשיו בדיקת היתכנות", אומרת לוי. "בבתי משפט מחוזיים יש מעט מאוד תיקים בערכאה ראשונה, יחסית לשלום. אנחנו חושבים שזו אוכלוסיית תיקים שיכולה להתאים מאוד לחלק מהמגשרים. אנחנו רוצים לאפיין את זהות המגשרים שיתאימו לגשר בתיקי מחוזי ואחר כך לגזור את סוגי העניין שנפעיל בהם את הפיילוט, ולהתחיל. זאת בעצם תהיה הפניה לגישור וולונטרי, כי המהו"ת לא חלה לעת הזו במחוזי, לכן אפשר להציע שם רק גישור. זה לא אומר שמי שאין לו ניסיון מעשי בגישור בתיקי מחוזי לא יוכל להשתתף בפיילוט. מגשר שצבר ניסיון מקצועי משמעותי בתיקי שלום מורכבים מאוד, בצורה מוצלחת מאוד, הוא בהחלט רלוונטי".


המערכת המשפטית לא תרחיב את פעילותה להכשרת מגשרים. התפישה שלנו היא שגישור מחייב למידה מתמשכת. מגשר מקצועי מחוייב ללמידה מתמשכת במקביל לצבירת הניסיון המקצועי המעשי. אתה צריך לעבוד בזה, ללמוד ולהתפתח. הציפייה שלנו היא שמגשרים יקבלו הכשרה כל הזמן, אבל לא דרכנו"

תתאפשר כניסה למי שאינו עו"ד?

"כן, אך מטבע הדברים היא תהיה מאוד צרה. יש מעט מאוד תיקים במחוזי. יהיו שם אולי עשרה מגשרים בשלב הזה. נתחיל פיילוט קטן, עדיין לא ידוע באיזה מחוז. כשנראה שזה עובד, נתחיל להכניס עוד ועוד מגשרים. כרגע אין עניין להכניס מגשר שטיפל בעשרה גישורים בחייו לגשר בתיקים מחוזיים. אנחנו לא רוצים להכשיל את המהלך הזה. אנחנו רוצים ללכת על קרקע בטוחה.".


יש מחשבות על תעריפים שונים?

"יש שתי חלופות: אם המודל יהיה המודל של המהו"ת ונפנה בעלי דין לפגישת מהו"ת, אז זה יכתיב גם תעריף של מהו"ת. זה מה שקורה היום בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. אבל זה לא מחויב המציאות. יכול להיות שההפניה תהיה לגישור, ולמגשרים יש תעריף שעתי. יש אילוץ חוקי בהקשר זה, כי תקנות הגישור מחייבות אותנו שבמקרה שאנחנו מפנים לרשימת מגשרים, אחד מהם חייב להיות לפחות בתעריף התקרה המקסימלי.


בנוסף לניסיון, מה עוד היית רוצה לראות במגשרים כאלה?

"הם צריכים להיות מגשרים מעולים, סופר-מקצועיים. בעלי יושרה מקצועית מהמעלה הראשונה. זאת הציפייה גם מהמגשרים בתיקי שלום, אבל קל וחומר פה. בסוף זה תמיד חוזר לרמה המקצועית של המגשר. תמיד שואלים אותי אם נסגרים יותר תיקים גדולים או נסגרים יותר תיקים קטנים. נסגרים יותר תיקים כשיש מגשר מקצועי שמנהל תהליך גישור כהלכתו".


המערכת המשפטית תרחיב את הפעילות שלה להכשרות מגשרים שעובדים מטעמה? "המערכת המשפטית לא תרחיב את פעילותה להכשרת מגשרים. אנו מקיימים פגישות הנחייה והדרכה בנושאים מקצועיים, אבל הפוקוס הוא ההקשר של הגישור למערכת בתי המשפט. דיון בסוגיות מקצועיות ואתיות שנובעות מההקשר. במסגרת מנגנון ההערכה התקופתית שהוועדה המייעצת שוקדת עליו, יהיה ביטוי לנושא של הכשרה מתמשכת של מגשר. התפישה שלנו היא שגישור מחייב למידה מתמשכת. מגשר מקצועי מחויב ללמידה מתמשכת במקביל לצבירת הניסיון המקצועי המעשי. אתה צריך לעבוד בזה, ללמוד ולהתפתח. הציפייה שלנו היא שמגשרים יקבלו הכשרה כל הזמן, אבל לא דרכנו".


היית מרחיבה את התוכנית בפרקטיקום?

"ההמלצה שלנו לתיקון תקנות היא לקבוע פרקטיקום המשך. זאת אומרת לא לסיים את ההכשרה למגשר בפרקטיקום של תביעות קטנות, אלא ללכת לשלב הבא של פרקטיקום בתיקי שלום. חסם הכניסה צריך להיות בתי הספר לגישור. הציפייה שלי, שבתי הספר יעשו סינון. זו ציפייה לא ריאלית כי הם גוף כלכלי, ומי שישלם יקבל הכשרה".


יש הזדמנות, בהנחה שבתי הספר לגישור ממיינים אנשים איכותיים. למה לא להפוך את בית הספר, אחרי הפרקטיקום, לשדה אימון לתיקים של תביעות קטנות?

"זה מה שקורה כרגע. אם השתתפת בפרקטיקום, בשלב הבא אתה ניגש להיות מגשר ברשימת תביעות קטנות, תתחיל לקבל תיקים מהמערכת ולגשר. הניסיון המקצועי הראה שאחרי שאתה עובר שישה הליכי גישור מודרכים בתביעות קטנות, ביחד עם כל מרכיבי ההדרכה הנוספים, יש לך כשירות לגשר בתיקים הבאים מאותו סוג לבד. אני מכירה מגשרים שלא מרגישים בנוח עם זה ופנו אליי לקבל המלצה על מדריך שיהיה הסופרווייזר. "החשיבה שלנו היא שבוגרי תביעות קטנות לא יצטרכו לחכות לנקודת כניסה של קול קורא שאמור להתפרסם, אלא שכאשר הם מסיימים פרקטיקום הם יגישו הצעה ויוכלו לקבל תיקים. לעשות את זה יותר דינמי. אנחנו מצפים שמדריך שרואה תלמיד לא מתאים, יגיד לו 'אתה לא מתאים לגשר', או 'אתה לא מתאים לעבודה בסביבה הזו של בית המשפט'".


הראיון המלא פורסם בגיליון השביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באוגוסט 2022.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page