top of page

חדלות פירעון, שיקום כלכלי ומשפט טיפולי

שילוב עקרונות המשפט הטיפולי בהליך לשיקום כלכלי של חייב יחיד, עשוי להעניק תרומה משמעותית להגשמת יעדיו של חוק חדלות פירעון ולהצלחת השיקום הכלכלי. חשיבה מחודשת על ניהול הליך חדלות פירעון


"המטרה הראשונה [של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי] היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים [...] החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד [...] כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצידם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה. הצבת ערך השיקום כערך מרכזי כאמור נובעת גם משינוי תפיסתי לגבי הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש החוק המוצע לקדם".

[מתוך דברי ההסבר להצעת החוק (1), לקראת חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: “החוק")] (2).


במאמר זה נעסוק בבחינת ההליך לשיקום כלכלי של חייב יחיד (3), ונתמקד בהצעתנו לחשיבה מחודשת על אופן ניהול הליך זה, תוך אימוץ של רעיונות ותובנות מתחום המשפט הטיפולי. אנו סבורים שהדבר עשוי להעניק תרומה משמעותית להגשמת יעדיו של החוק בכל הנוגע לשיקום כלכלי איכותי וארוך טווח של החייבים. זאת בהסתמך על תרומת המשפט הטיפולי למתן רקע רעיוני, כמו גם כלים מעשיים שהוכחו כאיכותיים ויעילים בהליכים משפטיים אחרים מכווני שיקום, במדינות שונות ובישראל, ותרמו להצלחתם.


חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הליך חדלות פירעון, המוכר גם בשמו הקודם - הליך “פשיטת רגל", הוא סטטוס משפטי־כלכלי שבו ‘חייב' (אדם פרטי, עוסק מורשה או עוסק פטור) נמצא או עלול להימצא באחד או בשני המצבים הבאים:

החייב אינו יכול לשלם את חובותיו, בין אם הגיע מועד התשלום ובין אם מדובר בתשלום עתידי; סך החובות וההתחייבויות של החייב גבוה משווי נכסיו (כגון: כספים, רכוש, זכויות וכו’), כך שבפועל אינו יכול לפרוע את התחייבויותיו וחובותיו.


עד לחקיקת החוק בשנת 2018, התבססו דיני חדלות הפירעון על שורת פקודות מנדטוריות שהוסדרו בחקיקה מיושנת ומבוזרת שתוקנה פעמים רבות באופן נקודתי (4), ולצידן פסיקות בתי המשפט, שניסו לחבר בין תכנים שונים, לפרש את החוק ולהתאימו למציאות המשתנה. החוק החדש חוקק במטרה לייעל את ההליכים ולדאוג לאינטרסים של הנושים ושל החייב. על פי שם החוק והגדרת מטרותיו טמונה בו בשורה של שיקום החייב כערך מרכזי.


המושג “שיקום" לא הוגדר בחוק. השופט דן סעדון מציין בעבודת הדוקטורט שלו, העוסקת בדיני פשיטת הרגל ושיקום כלכלי, כי ניתן לפרש מושג זה כמערך אמצעים לסייע ליחיד להשיג תפקוד אופטימלי נורמטיבי תוך אינטראקציה עם סביבתו וכי בהתאמה מדובר באמצעים הכוללים את העצמת החייב, מתן ייעוץ והכוונה לו ולמשפחתו, תיקון יכולות פגועות של החייב ומיצוי יכולות וזכויות קיימות (5).


יעדי החוק הנלמדים מסעיפיו ומדברי ההסבר לו המצויים בהצעת החוק, כוללים הן את הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים והן את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכלי. ליעדים אלו ישנן הצדקות כלכליות, חברתיות, הומניות ואחרות (6).


מומלץ כי התוכנית להכשרה הכלכלית תינתן כבר בשלבים ראשוניים של המשתתף בתוכנית ולא בסיומה, וכי תוכנית זו תתבצע לאורך מספר מפגשים שאינו מוגבל לארבעה בלבד וזאת בהתאמה לצורכי המשתתף ולנסיבות עניינו

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי - המצב הקיים

הליך חדלות פירעון נפתח בהגשת בקשה ל"צו פתיחת הליכים", במסגרתה “החייב", או מי מנושיו, מפרטים בפני בית המשפט את הנסיבות שבגינן יש להכריז על היחיד כ’חדל פירעון’. בשלב זה, נכנס לתמונה גם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מוסד ממשלתי הפועל בכפיפות למשרד המשפטים.

אם בית המשפט נעתר לבקשה, ומחליט על מתן צו לפתיחת הליכים, נערכות פרוצדורות מסוימות, כגון הקפאת הליכים שונים נגד היחיד; העמדת נכסי קופת הנשייה לפירעון חובות העבר של היחיד; ומינוי נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד.


לאחר שניתן “צו פתיחת הליכים", על היחיד להגיש דוחות דו־חודשיים המפרטים את ההוצאות והכנסות של כלל משק הבית. כמו כן, הוא נדרש לעמוד בצו התשלומים החודשי שקבע לו בית המשפט. בחינת הדוח הדו־חודשי נעשית על ידי נאמן, שהוא לרוב רו"ח או עו"ד הפועל כ"קצין בית המשפט" ותפקידיו השונים קבועים בהוראות החוק (7). כך, לדוגמה, במסגרת תפקידו של הנאמן עליו לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת נסיבות הסתבכותו הכלכלית. בידו גם סמכות לפקח על עמידתו של החייב בתנאי הצו לשיקום כלכלי.


חוות דעתו של הנאמן, על אודות אופן התנהלותו של החייב בהליך, מהווה רכיב משמעותי בבחינת הבקשה לקביעת התוכנית לשיקום כלכלי. על־פי סעיף 161(א)5 לחוק, במסגרת הצו לשיקום כלכלי על בית המשפט לקבוע: “הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא [...] כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי". בפועל מתקיימת ככל הנראה תכנית הכשרה של 12 שעות הכוללת ארבעה מפגשים ונערכת בשלבי סיומו של ההליך (8).


עם סיום הליך חדלות פירעון בהצלחה, יכול החייב לקבל “הפטר חובות" המלווה בקבלת ‘צו הפטר’ אשר מכריז על חובות מסוימים של החייב כבטלים (ולמעט חובות מסוימים, כגון קנסות וחוב מזונות, שהם חובות שאינם ברי הפטר). ההפטר, כמוהו כהצהרה על מחיקת חובותיו של החייב, כל זאת על מנת לסייע לו להתחיל “דף חדש" שבו יוכל להתנהל כלכלית באופן מאוזן.


----מקורות

1. דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027.

2. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק").

3. יובהר, כי במוקד מאמר זה יעמוד הליך חדלות פירעון של יחידים. אם כי ראוי להכיר כי ישנם גם הליכי חדלות פירעון של תאגידים. הנורמות המוצעות רלוונטיות בעיקר ליחיד, יחד עם זאת, גם לשיקום תאגיד חשיבות רבה, והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו.

4. כך, למשל, פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980.

5. דן סעדון על גזירות וגזרים: השפעת אינטרס החייב לשיקום כלכלי על עיצובם הראוי של הליכי פשיטת הרגל בישראל 105 (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל־אביב 2020).

6. לפירוט ההצדקות השונות לשיקום כנגזרות מתפיסות כלכליות, הומניטריות, ערך חירות האדם, תפיסה קהילתנית ועוד ראו סעדון, לעיל ה"ש 5, בעמ' 127–118.

7. ס' 130 לחוק.

8. נוהלי הממונה על הליכי חדלות הפירעון 20 "נוהל הממונה בעניין הכשרה כלכלית לחייבים" (11.4.2021).


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השמיני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במאי 2023.

_____________

ד"ר קרני פרלמן היא מרצה וראשת המרכז למשפט שיתופי וטיפולי בביה"ס למשפטים במכללה למינהל. מרצה באוניברסיטת תל-אביב בתואר השני לניהול סכסוכים וגישור, ובפקולטה למשפטים.


עו"ד איתי קריידן הוא מנהל המרכז למשפט שיתופי וטיפולי, בית הספר למשפטים המכללה למינהל בין היתר, איתי הוא עורך דין המתמחה במשא ומתן, בייצוג לקוחות בהליכי רגולציה, בנושאים הקשורים למשפט מינהלי

וחוקתי, בהליכי רילוקיישין ובענייני אשרות וניוד מומחים.


אופק קורן, אייל מרקוס והדר אפל הם סטודנטים עמיתי המרכז למשפט שיתופי וטיפולי תשפ"ג, הפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למינהל.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page