top of page
תמונת הסופר/תעו"ד ומגשר אלי לוינזון-סלע

הערת פסיקה - על מכתב המגשר בתובענות ייצוגיות

הרהורים בעקבות פסק הדין בת"צ 48536-12-17 (מחוזי ת"א - המח' הכלכלית) חורב נ' פועלים אי. בי. אי. ואח'


לאחרונה, ב-19 במאי 2021, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת רות רונן, המחלקה הכלכלית) בת"צ 48536-12-17 חורב נ' פועלים אי.בי.אי ואח' (19.5.21, פורסם בנבו, להלן: "פס"ד חורב"). בפסק דין חורב אושר הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אליו הגיעו הצדדים באמצעות הליך גישור. פסק הדין עוסק בשאלת אישורו של הסדר הפשרה וכיצד יפעל בית המשפט המתבקש לאשר הסדר פשרה שהושג במסגרת הליך גישור. בית המשפט מתמקד בפרקטיקה המתפתחת בשנים האחרונות, לפיה יחד עם הסדר הפשרה המוגש לאישור בית המשפט, מוגש גם מכתב מאת המגשר. בית המשפט דן ארוכות בחשיבות פרקטיקה זו ואף קובע כללים מנחים מפורטים באשר לנוסחו ותכולתו של אותו מכתב.


כידוע, כשמתבקש בית המשפט לאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, מורה לו הדין (סעיף 19 (א) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006), כי עליו לבחון אם ההסדר "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". דרישה זו ייחודית לעולם התובענות הייצוגית בשל "בעיית הנציג" המובנית הקיימת בתחום זה. כשמוגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, האינטרסים של התובע ושל באי כוחו חופפים לרוב במידה רבה לאלה של הקבוצה שהם מבקשים לייצג. עם זאת, כאשר מתבקש אישורו של הסדר פשרה, קיים חשש שאין עוד חפיפה מלאה באינטרסים שכן התובע ובאי כוחו עלולים להעדיף אינטרסים אישיים בדמות קבלת גמול לתובע ושכר טרחה לבאי כוחו, על פני האינטרסים של חברי הקבוצה המיוצגת. בנסיבות אלה הורה המחוקק כי בית המשפט יבחן לגופו של עניין את הסדר הפשרה ויוודא כי הוא אכן ראוי הוגן וסביר עבור כלל חברי הקבוצה.


בפס"ד חורב, בחן בית המשפט את המשמעות של הסדר פשרה שהושג באמצעות הליך גישור. כפי שמציין בית המשפט, קיומו של הליך גישור:

"...עשוי להפיג את החשש מפני ניגוד העניינים המובנה של המבקש. זאת מאחר שהמגשר הוא צד שלישי, ששכרו אינו מושפע מסכום הפשרה, והוא אמור לסייע לצדדים להגיע להסכמה שהיא ראויה, הוגנת וסבירה עבור הקבוצה".

למרות זאת, בית המשפט מגיע למסקנה שגם למגשר יש אינטרס "אישי" שעלול לעמוד בניגוד לאינטרס הקבוצה, שכן המגשר מעוניין מטבע הדברים להצליח להביא את הצדדים להסכמה שתהווה הצלחה מבחינתו ותועיל למוניטין שלו אולם הסכמה כזו עשויה שלא להביא בחשבון "במידה הנדרשת את האינטרסים של הקבוצה ואת טובתה".


בית המשפט מוסיף כי הצעה של המגשר המיטיבה עם התובע ובאי כוחו עשויה להתקבל בקלות על ידי הצדדים, גם אם היא על חשבון חברי הקבוצה. על כן סבור בית המשפט שאם ייטה ביתר קלות לאשר הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות שהושגו בהליך גישור, עשוי הדבר לתמרץ צדדים לפנות למגשרים שיסייעו להם להגיע לפשרות נוחות לצדדים תוך פגיעה בחברי הקבוצה מתוך הנחה שבית המשפט יאשרן בקלות לאחר שהושגו בסיוע מגשר. בכך עשוי להיווצר לדעת בית המשפט "מעקף" לדרישת הבחינה והאישור של בית המשפט שיביא לתוצאות בעייתיות מבחינת הקבוצות המיוצגות בתובענות ייצוגיות. כפועל יוצא של ניתוח זה, מגיע בית המשפט למסקנה כי:

"כדי להימנע מהתוצאה הזו, צריך לכן בית-המשפט לטעמי להקפיד על בחינת הסכמי פשרה גם כאשר אלה הושגו בסיוע של מגשר, ולבדוק באופן מדוקדק ויסודי גם לגבי הסכמים כאלה כי הם ראויים, הוגנים וסבירים ומשרתים את טובתה של הקבוצה. היינו – העובדה שההסדר הושג בסיוע המגשר, איננה מספיקה כשהיא לעצמה כדי להביא את בית-המשפט לאשר את ההסדר"

הגישור בתובענות ייצוגיות

אין מחלוקת כי גישור בתובענות ייצוגיות שונה מגישור בתיקים אזרחיים רגילים ההבדל המרכזי והרלוונטי לדיון כאן, הוא שבשונה מגישור בתיק אזרחי רגיל שבו הדיון נסב על זכויותיהם והתחייבויותיהם של בעלי הדין המשתתפים בהליך, כולל הגישור בתובענה ייצוגית "נוכח נפקד" - הקבוצה המיוצגת על ידי התובע ובאי כוחו. המגשר נדרש לראות לנגד עיניו לכל אורך הליך הגישור את האינטרסים של הקבוצה המיוצגת ולבחון כל הצעה להסדר בראיית הקבוצה. מצופה מהמגשר שיבחן בעצמו במהלך הגישור ובוודאי כאשר הצדדים מגיעים להסכמות, אם ההסדר המתגבש הינו אכן "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". זו דרישת הדין מהסדר הפשרה ואלה אמות המידה לפיהן ייבחן ההסדר על ידי בית המשפט בסופו של דבר. נדמה שבסוגיה זו חידד בית המשפט, בצדק, את שחיוני שיזכור כל מגשר העוסק בתחום התובענות הייצוגיות.


בעיני בית המשפט, תפקידו של המגשר אינו מסתכם בסיוע לצדדים להגיע להסדר גישור. אחרי שנוהל הליך הגישור, הצדדים הגיעו בעזרת המגשר להסדר וזה הוגש לבית המשפט, מתבקש המגשר לסייע לבית המשפט בבחינת ההסדר - אם הוא ראוי הוגן וסביר

אולם בית המשפט לא הסתפק בכך והרחיב את הדיון לנושא נוסף המתעורר בעת שמובא לאישור בית המשפט הסדר פשרה במסגרת הליך גישור - סוגיית מכתב המגשר הנמסר לבית המשפט. פרקטיקה חדשה זו של מסירת מכתב מגשר לבית המשפט יחד עם הסדר הפשרה אינה מעוגנת בדין. היא התפתחה בשנים האחרונות עם הגידול במספר תיקי התובענות הייצוגיות המופנים להליך גישור ועם הגידול בכמות הסדרי הפשרה בתובענות ייצוגיות שהינם תוצאה של הליכי גישור.


בית המשפט מכיר בכך שלהליך הגישור בתובענה הייצוגית עשוי להיות ערך רב שכן הוא מאפשר למגשר ולצדדים לקיים בירורים עובדתיים ובירורים בנושאים שבמומחיות, שבהם עשויה להיות למגשר עדיפות על פני בית המשפט. זאת ועוד, בית המשפט ער לכך שלמגשר יש אפשרות להיחשף לנתונים שאינם נמסרים לבית המשפט, לנהל דיאלוג חופשי עם הצדדים, יחד ובנפרד, ולעיין בחומרים שונים שהצדדים לא מעוניינים לחשוף לפני בית המשפט או לצד שכנגד וללא תלות בדיני הראיות, והם יכולים לשמש כלי עבודה לסיוע לצדדים לגיבוש הסדר פשרה.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השלישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור ביוני 2021.

_______________

עו”ד אלי לוינזון-סלע הוא מגשר בסכסוכים אזרחיים ומסחריים, ותובענות ייצוגיות. בעל תואר שני בגישור ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת תל אביב. נמנה על רשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page