top of page

דברים שרואים מכאן לא רואים משם

המסגור מחדש הוא הסיפור השלישי, סיפורם של המגשרים, שמציעים לצדדים הקשר ומשמעות חדשים לעובדות ופרשנויות ישנות. הוא תורם לבהירות ולפשטות, אשר מקלות על הצדדים להתקדם להסכמות. עו"ד יעל עזרתי וד"ר דיויד שמעוני מציעים מודל למסגור מחדש שיהיה אפקטיבי


בגישור אנו מפעילים כלים רבים שמטרתם לקדם את הצדדים לקראת פתרון מוסכם של המחלוקת. אחד הכלים החזקים שעומדים לרשותנו נקרא "מסגור מחדש" ובאנגלית reframing. בדרך כלל מסגור מחדש נעשה בשלב מתקדם של הגישור, אחרי שתמונת המצב נהירה למגשרים, ולעיתים קרובות המסגור מחדש מהווה נקודת מפנה משמעותית בגישור. במאמר זה נסקור את היסודות הפילוסופיים והפסיכולוגיים של הטכניקה, נבחין בין מסגור מחדש לניסוח מחדש ונציע מודל להכנת מסגור מחדש שיהיה אפקטיבי.


הרעיון העיקרי של מסגור מחדש הוא להציע לצדדים להתבונן על הסכסוך מנקודת מבט חדשה, לשים אותו בהקשר אחר. כולנו מכירים את הקריקטורה של שני אנשים שמתבוננים בספרה 6, האחד מלמעלה והשני מלמטה, כך שאחד רואה 6 ואחד רואה 9, מה שממחיש את הרעיון שמזווית ראייה שונה, הדברים נראים אחרת.


דוגמה נהדרת לאפקט של התבוננות בהקשרים שונים נמצאת ב"משל המערה" של אפלטון, שם הוא מתאר אנשים שנמצאים במערה כשהם כבולים בשלשלאות ומבטם מופנה רק לכיוון אחד והם רואים רק קיר ועליו צלליות של דמויות. מכיוון שהם שם מלידתם, הם חושבים שהצלליות הן העולם האמיתי והם מפתחים מומחיות במתן שמות לצלליות שונות ובניחוש סדר הופעתן. אפלטון ממשיך בסיפור ומתאר מצב בו אחד האסירים משתחרר משלשלאותיו, יוצא מהמערה, ואחרי שעיניו מסתגלות לאור השמש, הוא מבין שזה העולם האמיתי ושחבריו במערה חיים בטעות גדולה כל ימי חייהם.


אנו המגשרים רגילים לחוות מצבים שבהם כל צד רואה דברים הפוך מיריבו ומניחים שלכל אחד יש אמת משלו. אפלטון לא רואה זאת כך, כי אצלו יש רק אמת אחת ולכן הוא מציע טכניקה להסביר לאסירים שהם טועים ולגרום להם לראות את המציאות האמיתית.


מטרתו של המסגור החדש בגישור הוא לסייע לצדדים לעשות את המעברים מעמדות לאינטרסים וממצב של תחרות לחשיבה של שיתוף פעולה, כאשר הם מסתגלים לראייה מחודשת של הקונפליקט ושל הצד האחר. וכך, המגשר המפעיל מסגור מחדש לאורך הגישור מסייע לחולל את הפלא

פילוסוף שכתב כ־2,300 שנה אחרי אפלטון, מתאר מצב בו ההקשר בו אנו צופים בדבר, משנה את מה שאנחנו רואים. מדובר בפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין, שמתאר כך את התופעה: "אני מתבונן בפרצוף. פתאום אני שם לב לכך שהוא דומה למישהו אחר. אני רואה שהפרצוף לא השתנה ובכל זאת אני רואה אותו אחרת". ויטגנשטיין מכנה תופעה זו בשם noticing an aspect. בעוד שאצל אפלטון היציאה מהמערה אל האור מלווה במכאובים ובקשיים, אצל ויטגנשטיין המעבר יכול להיות מהיר וקל. שניהם מסכימים שיש בנו את היכולת לחוות מעבר מראייה אחת של דבר מסוים לראייה שונה של אותו הדבר.


אפלטון מלמד אותנו שתפקידו של המחנך הוא לסייע לאנשים לעשות את המעבר מזווית ראייה אחת לשנייה (הוא קורא לזה "ההסבה"). בגישור, זהו תפקידו של המגשר, ואחד הכלים העיקריים להסב את זווית הראייה של הצדדים הוא המסגור מחדש.


תיווך הדרגתי לראיית המציאות נכוחה

הפסיכולוגיה מתייחסת גם היא לרעיון של מסגור מחדש כחלק מההליך הטיפולי. לפי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי APA, מסגור מחדש הוא תהליך של המשגה מחודשת של בעיה באמצעות התבוננות מנקודת מבט שונה. מילון המונחים של APA מסביר שכאשר משנים את ההקשר המושגי או הרגשי של הבעיה, מתאפשר שינוי בדרך בה נתפסת חומרת הבעיה ונפתחות דרכים לפתור אותה. בעולם הגישור, המושג "מסגור מחדש" משמש ברוב המודלים הנלמדים בגישה הפרגמטית, בגישור של פתרון בעיות וגם בגישור נרטיבי. יש הסוברים שמסגור מחדש ננקט גם בתפיסה הטרנספורמטיבית, אולם מחוללי הגישור הטרנספורמטיבי (בוש ופולג'ר, 2014) שוללים את השימוש במסגור מחדש מכל וכל. הם טוענים בחום שמסגור מחדש הוא אקט השולל את ההגדרה העצמית של הצדדים ופוגע בחופש ההחלטה שלהם בכך שהוא מאלץ את הצדדים לשנות את אופן ההתנסחות שלהם ולוחץ עליהם לאמץ את הסיפור שהמגשרים חיברו. מעניין לציין, שנתקלנו במודל גישור שטוען שהוא טרנספורמטיבי אבל כולל שלב מובנה שנקרא "הגדרה מחודשת" בניגוד גמור לגישתם של מבשרי הגישור הטרנספורמטיבי.


בשונה מבוש ופולג'ר, אנו רואים במסגור מחדש כלי לגיטימי ומועיל מאוד לקדם מו"מ מונחה אינטרסים וליצירת אופציות טובות לפתרון הסכסוך.


ניסוח מחדש או מסגור מחדש?

הספרות העוסקת בגישור מתארת שני מושגים דומים: ניסוח מחדש (rephrasing) ומסגור מחדש (reframing). המשותף לשתי טכניקות אלה הוא שהמגשר המפעיל אותן משתמש באמירות של הצדדים אבל מגיש אותן במילים אחרות. ניסוח מחדש כפשוטו הוא שימוש במילים נרדפות וזה כשלעצמו משמש ככלי רטורי המאפשר לחזור על אותו מסר בצורה שונה: "אנחנו תומכים בגישור, אנחנו מצדדים בגישור". ניסוח מחדש מאפשר שיח גישורי והתרחקות מעגה משפטית: במקום "לטענתך", נגיד "סיפרת לנו" או "שמענו ממך".


אריסטו, בספרו "רטוריקה" (עמ' 77), מציע ניסוח מחדש כדי לדבר על תכונות של אדם באופן שלא יעליב אותו. כך, למשל, הוא כותב: "לצורך דברי שבח או גנאי יש להציג תכונות הקרובות לאילו הממשיות כאת הממשיות עצמן, כגון את החששן [יש להציג] כקר ומחושב, את התם כטוב לב, ואת האדיש כשליו".


אריסטו מציע לנו כאן גשר שמחבר בין ניסוח מחדש (שינוי במילים) לבין מסגור מחדש בכך שעל ידי הניסוח החדש הוא מאפשר לנו להביט על אותו אדם במבט חדש ומזווית ראייה חדשה. ואכן, המסגור החדש בגישור הוא הרחבה של הניסוח מחדש ומטרתו לסייע לצדדים לעשות את המעברים מעמדות לאינטרסים וממצב של תחרות לחשיבה של שיתוף פעולה, כאשר הם מסתגלים לראייה מחודשת של הקונפליקט ושל הצד האחר. וכך, המגשר המפעיל מסגור מחדש לאורך הגישור מסייע לחולל את הפלא שאפלטון כינה "ההסבה" - התיווך ההדרגתי לראות נכוחה את המציאות.



הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באוגוסט 2022.

_____________

עו"ד יעל עזרתי היא מגשרת משנת 2006 ומאז עוסקת בגישור ובהכשרת מגשרים והסמכתם. מאושרת כמנחת תוכניות פרקטיקום על-ידי הנהלת בתי המשפט ונמנית על רשימת מגשרי המהו"ת. בוגרת תואר ראשון במשפטים ותואר שני בחקר סכסוכים ניהולם ויישובם, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נמנית כיום על סגל ההוראה לתואר שני באוניברסיטה העברית. מדריכה ראשית ב"קבוצת גושרים".


ד"ר דיויד שמעוני (דייב) עוסק בגישור משנת 2001, משמש כמנהל אקדמי של "קבוצת גושרים", מוסמך כמגשר מהו"ת וכמדריך פרקטיקום. כיהן כיו"ר ארגון המגשרים בישראל בשנים 2016-2020. כתובתו: shdavid49@gmail.com


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page