top of page

גישור בסכסוכי ירושה, טרום ירושה, אפוטרופסות והבשורה של ייפוי הכוח המתמשך

לסכסוכים שבהם מעורבות של אדם זקן יש מאפיינים דומים וצריך לדעת כיצד להתמודד עמם כדי לגשר על הפערים שנוצרו בקרב בני המשפחה



עו"ד ומגשרת סיון אפלבוים משתפת מניסיונה ומציעה לעשות שימוש בייפוי כוח מתמשך כשהזקן עדיין יכול להשמיע את קולו, במטרה ליצור במשפחה מעט שליטה במקום שבו השליטה הולכת וחומקת כחלק מתהליך ההזדקנות


גישור בסכסוכי ירושה, גישור בסכסוכי טרום ירושה, גישור בנושא אפוטרופסות ועריכת ייפוי כוח מתמשך - לכאורה מדובר בהליכים מאוד שונים בעלי מכנה משותף: מעורבותו של אדם בגיל הזיקנה. במאמר זה אציג עשרה מאפיינים דומים, המתקיימים, לגישתי, בכל ההליכים הללו ואציע דרכי התמודדות עמם, תוך הדגשת הבשורה והחידוש בייפוי הכוח המתמשך.


תחילה, נגדיר את התחומים אליהם נתייחס:

א. גישור בסכסוכי ירושה - סכסוך בין יורשים. במאמר זה נתייחס למקרים של סכסוך בין אחים או חצאי אחים (במשפחות מורכבות) ו/או בני משפחה וקרובים אחרים. כאשר הדיון נסב סביב טענה לשימוש לא כדין בכספי המוריש טרם פטירתו (למשל, אחד הילדים רוקן את חסכונות ההורה, בעת שההורה היה בחיים).


ב. סכסוכי טרום ירושה - סכסוך בין יורשים פוטנציאליים, בעוד המוריש בחיים. למשל, התנגדות של אחד הילדים למעבר ההורה למגורים אצל אחד האחים מחשש להשפעה עליו ולהחתמתו על צוואה מיטיבה באישון לילה, דרישה לבטל הענקות ועסקאות מתנה בין ההורה לאחד הילדים, כגון במקרה של הענקת דירה ללא תמורה לאחד הילדים.


ג. סכסוכי אפוטרופסות - מצבים בהם הילד/ים או קרוב/י משפחה אחרים מונו אפוטרופוס לאדם בגיל הזיקנה, וישנה טענה לגבי התנהלות לא תקינה שלהם כאפוטרופוס. לעיתים מדובר בתביעה שמגיש אפוטרופוס חיצוני שמונה לאדם (כגון חברה או עורך דין הממונים כאפוטרופוסים, כאשר מדובר באדם ערירי, או לחילופין כאשר קיים סכסוך בין ילדיו לגבי השאלה מי ימונה לאפוטרופוס עליו). לא פעם נמצא אפוטרופוס מגיש תביעה נגד אדם שקיבל מתנות מהזקן (טרם המינוי או אחריו) ונדרש כעת להשבת המתנות.


ד. תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך - במסגרת המאמר אתייחס לתהליך גיבוש ועריכת ייפוי כוח מתמשך, בו ההורה בוחר למנות את ילדיו הבוגרים להיות מיופי כוחו בעתיד, כאשר "לא יבין בדבר", והם אלה שיהיו מוסמכים לקבל עבורו החלטות בנושאים של רכוש, עניינים רפואיים ואישיים, בהתאם לסעיף 32 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. אמנם אין מדובר כאן בהליך גישור כהלכתו, והוא מיוחד לעורכי דין שעברו הסמכה לעריכת ייפוי כוח מתמשך בלבד, אך כמגשרת ועו"ד העוסקת בתחום זה, פעמים רבות אני מוצאת עצמי במקרים אלו מובילה תהליך של הידברות ושיח צרכים במרחב המשפחתי, תוך שימוש באותם כלים גישוריים ואותם היבטים אתיים העולים בהליכי הגישור במשפחה המפורטים מעלה.


לנו כמגשרים חשוב להבין את המאפיינים של גיל הזיקנה ובאותה נשימה להבין שהכללות לא קיימות, להיות סקרן מה מעניין את האדם הספציפי מולנו. ניתן לדעתי לומר שההבחנה בין גילנות לבין מקצועיות בתחום הזיקנה, היא לדעת מה לשאול, מה לחפש, אך לא להניח שהם קיימים בכל מקרה

המאפיינים ודרכי ההתמודדות

1. במקרים אלו מתקיים משא ומתן רב משתתפים ובין-דורי, בין רצונות וצרכים של ההורה (למשל, רצונו של ההורה לשמר נכס מסוים על מנת שיוכל להורישו לאחד מילדים, רצונו של ההורה לסייע כלכלית ולהעניק מתקנות למי מילדיו, העדפות ההורה איפה לחיות, בבית או בדיור מוגן, האם להתחיל לקבל טיפולים רפואיים במצבים מסוימים או להימנע מכך ועוד) לבין רצונות וצרכים של כל הילדים (הצורך של ילד בתמיכה כלכלית, כדי לשרוד כלכלית או להתמודד עם משבר כלכלי, הצורך של ילד להרגיש אהוב על ידי ההורים, לדעת שההורה מוגן ושמור ונתון להשגחה, הרצון של הילד להאריך את חיי ההורה כדי לא להרגיש יתום ועוד).


במקרים אלו יימצאו לרוב יותר משני צדדים (אנשים) בתהליך, ותפקידנו לסייע לכל אחד מהם להגדיר את הצרכים והאינטרסים שלו עצמו ושל שאר הצדדים המעורבים, ובכלל זה לזהות ולשקף את הצרכים הדומים זה לזה, את הצרכים המשלימים זה את זה, ולמצוא את הדרך לגשר בין הצרכים הנוגדים זה את זה (עזרה כלכלית לילד אחד עשויה לכאורה להיות נוגדת את הצורך של ילד אחר. בחירת הורה לעבור להתגורר בדיור מוגן עשויה מחד לייצר ביטחון שהוא מטופל כראוי, אך לייצר חשש לריקון קופת הירושה העתידית).


2. פעמים רבות נושא הדיון הוא למעשה מציאת האיזון בין שמירה על האוטונומיה של הזקן לבין הבטחת טיפול מיטבי בו. פעמים רבות הזיקנה מלווה בתחושה של אובדן של שליטה על היבטים שונים של החיים, כגון: היעדר שליטה על תהליכים המתרחשים בגוף, דחיקה החוצה מהחיים החברתיים והכלכליים (במיוחד עם היציאה לפנסיה). אלה לעיתים דווקא מחדדים את הצורך של האדם המזדקן לשמר את תחושת האוטונומיה והשליטה על חייו, את זכותו לקבל החלטות על חייו. מנגד נמצאים ילדים (או אפוטרופוס) אשר חוששים, ורוצים להבטיח את המוגנות הפיזית והכלכלית של ההורים בעדיפות עליונה.


לדוגמה, הורה המעניק כספים רבים לאדם קרוב אשר מפיג את בדידותו, עלול לייצר אצל הילד או האפוטרופוס דאגה שייוותר ללא כספים לטיפול רפואי ראוי. או, רצון של ילד להעביר את הוריו לדיור מוגן, לבין ההורה המעוניין להישאר בסביבה המוכרת, גם אם כופה עליו בדידות. דוגמה מוחשית מתקופת הקורונה: הרצון של הסבים לפגוש את הילדים והנכדים, והחשש של אלה להגיע פן ידביקו את ההורים, המוגדרים באוכלוסיית סיכון בשל גילם.


ג'ין מילר היטיבה לתאר את הצורך באוטונומיה לצד תהליכי ההזדקנות, בספרה: "חיים משוגעים. למה אני אוהבת להיות בת 78" (הוצאת כתר, 2012. הטקסט מובא כאן בקיצור):

"יש לי לא מעט חברים בשנות התשעים לחייהם... רובם צלולים לחלוטין, וכולם סובלים ממגבלה גופנית במידה זו או אחרת. הם חירשים, או עיוורים, לוקים בקוצר נשימה חריף או בדלקת פרקים. נשברו להם צלעות, זרועות או אגני ירכיים, הם נותחו ניתוחי קטרקט כושלים... או שהם סובלים מכיבים כרוניים ברגליים. הם עברו צנתורים... כמה מהם חלו בסרטן מכמה סוגים, אחרים לקו בשבץ אחד או שניים. לכל אחד מהם יש צאצא חרד, ובשלב זה מבוגר למדי, שנחוש בדעתו לכפות על ההורה עוזר צמוד ולהתקין בביתו מערכות התרעה, מתקן מעלית למדרגות, חדרי רחצה וחדרי שינה ובתי שימוש, ולעיתים אף בודק בחשאי אפשרויות של דיור מוגן או בית אבות.


"רוב ההצעות האדיבות האלה נהדפות בעקשנות. בני התשעים האלה טסים ברחבי העולם וזוכים בפרסים או משחקים ברידג', שוחים, קוראים ספרים ואף כותבים ספרים. הם עובדים ופוגשים את החברים שלהם ומתבדחים זה עם זה, ומתנהגים כדיירים של עולם שימשיך להתקיים, כך הם מניחים, כשהם בתוכו".


פעמים רבות עצם המסגור מחדש של הסכסוך, על ידי כמגשרת, תוך שאני מציעה להגדיר את נושא הדיון כ"מתח בין הצורך באוטונומיה של ההורה לבין רצון הילדים או האפוטרופוס לטיפול מיטבי בו" - מוביל את הצדדים לתהליך של הכרה ולגיטימציה בצרכים של כלל הצדדים למשא ומתן, וכפועל יוצא הדבר מסייע לקיום שיח מכבד ומציאת פתרונות משותפים.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באפריל 2022.

_______________

עו"ד סיון אפלבום היא עורכת דין משנת 2000, סיימה בהצטיינות יתרה תואר שני ביישוב סכסוכים מאוניברסיטת תל אביב, החל משנת 2006 עוסקת בעיקר בגישור, בתחום העסקי והמשפחה, בעלת התמחות בנושאים של: גישור וזקנה וגישור ואנשים עם מוגבלות. החל משנת 2018 עוסקת בעריכת ייפוי כוח מתמשך. מלמדת בקורסי פרקטיקום בגישור וגישור במשפחה, בלשכת עורכי הדין, מנחה סדנאות בגישור במסגרות שונות. מגשרת בתכנית מהו"ת מטעם הנהלת בתי המשפט מ־2009, ועם יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה החל מ־2012. בשנת 2006 יזמה והקימה את "המרכז לגישור ולהידברות בקהילה בנס-ציונה", תוך יצירת שיתוף פעולה בין העירייה לחברת אינדיגו, Hp כגופים המנהלים ומממנים את פעילות המרכז, סיון ניהלה את המרכז כ־4 שנים. במסגרת זו היתה שותפה לגיבוש והפעלה של הכשרה בנושא "גישור וזקנה", יחד עם המוסד הארצי לגישור במשרד המשפטים (שפעל בזמנו) ו"אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל", מיסודו של ג'וינט ישראל.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page