מטעם ארגון המגשרים בישראל (ע.ר.)
תקציר
המסמך שלהלן עוסק בגיבושן של המלצות למדיניות ופרקטיקות לניהול גישור מקוון בישראל, בעת שבה אילוצי שעת החירום בעקבות התפרצות נגיף הקורונה שינו לבלי היכר את היכולת להסתמך אך ורק על מפגשים פיזיים לניהול סכסוכים ויישובם. אמנם, תחום יישוב הסכסוכים המקוון (ODR - Online Dispute Resolution) ובתוכו הגישור המקוון, קיים כבר עשרות שנים והנו תחום אקדמי ויישומי מבוסס במקומות שונים בעולם. אולם, לאור התפרצות הקורונה הבשילה העת לעסוק בו ביתר שאת גם בישראל.
מטרת המסמך היא להסדיר את ניהול הגישור המקוון בישראל, לעגנו ולבססו על אמות מידה מקצועיות בינלאומיות. כך, לספק למגשרים בישראל ידע באשר לסטנדרטים, לכללי האתיקה ולדרכי הפעולה המומלצות במעבר לגישור מקוון, סדור ואחראי, הנשען על יסודות שנלמדו ויושמו בעולם. את היוזמה לכתיבת המסמך הגה ד"ר דיוויד שמעוני, עוד בימיה הראשונים של פרוץ המגיפה בארץ.
המסמך שילב במסגרתו כותבים רבים מקרב ארגון המגשרים בישראל ונכתב בשיתוף פעולה עם עוסקים רבים בתחום הגישור בכלל, והגישור המקוון בפרט, בארץ ובעולם. המסמך גובש ורוכז בהובלתה של ד"ר רחלי אשוול, זכה להכוונתה המקצועית-אקדמית של פרופ' ארנה רבינוביץ-עיני, ואושר על ידי הוועד המנהל של ארגון המגשרים בראשותה של עו"ד מיכל לנדאו.
במסמך, מוצגים סטנדרטים ואמות מידה ממקורות אקדמיים ויישומיים מובילים בעולם ה-Odr וכן מרוכזת כתיבתם של גופים ואנשי מקצוע מנוסים בתחום. הכתיבה בעולם בתחום זה של גישור מקוון עשירה וענפה. כיאה לעיסוק בעולם הדיגיטלי, פרסומים כאלה רואים אור ללא מגבלת זמן ו/או מקום על פני הגלובוס. המאמרים שמתפרסמים חדשות לבקרים שופכים אור על היבטים מגוונים ומיני סוגיות שיש להידרש אליהן בנוגע לקיום הליכים מקוונים ליישוב סכסוכים. במסמך שלהלן הובאו עיקרי ההמלצות לכינון מדיניות והסדרת הפרקטיקה לקיום גישור מקוון בישראל.
בראש ובראשונה מציג המסמך את מאפייניו של המרחב הדיגיטלי ואת הדינמיקות המשפיעות על התהליכים המתקיימים בו. בנוסף, בעקבות התפתחותן המהירה של טכנולוגיות ואפשרויות ההנגשה של תהליכי יישוב סכסוכים באופן מקוון, נדרשות אמות מידה אתיות לעיצוב התהליך המקוון, המבנה ואפשרויות היישום של מערכות לגישור ולתהליכי יישוב סכסוכים נוספים מקוונים. בהתבסס על עבודתו של המרכז הטכנולוגי הלאומי ליישוב סכסוכים NCTDR (The National Center for Technology & Dispute Resolution) ועקרונות הגישור המקוון שגיבשה המועצה הבינ"ל ליישוב סכסוכים מקוון (ICODR - International Committee of Online Dispute Resolution), מוצגים במסמך זה תשעת עקרונות הבסיס לביצוע גישור מקוון וכן כשירויות נדרשות שהציג ארגון (IMI (International Mediators Institute כידע ליבה לכל מגשר/ת ולקיום הסמכות מתאימות.
מעבר לסוגיות של כשירות המגשר לנהל הליך של גישור, ישנם היבטים הנוגעים לניהול ההליך עצמו אשר שונים במידה רבה בין הגישור הפרונטלי לבין זה המקוון. על מנת להצליח לנהל גישור מקוון באופן מיטבי, לא מספיק להכיר את נבכי הגישור ואת היכולות להתגבר על מצבי קונפליקט, תוך ניהול שיח שיתופי מוכוון אינטרסים. יש לצבור מיומנויות הרלוונטיות למרחב הדיגיטלי ולהכיר את השפה הדיגיטלית. יש לקחת בחשבון את השחקן הרביעי (הטכנולוגיה) כשחקן בלתי נפרד בתוך התהליך ולהעביר את תחושת הביטחון שמעביר מגשר בחדר, למרחב הדיגיטלי, תוך רכישת מיומנות וביטחון ביכולתו להתגבר גם על כשלים טכניים, בצד האתגרים המהותיים שבניהול הליך גישורי.
אמנם מהות הגישור ממשיכה להגדירו וגם כאשר עובר ההליך למדיום שונה, הוא נותר הליך ליישוב סכסוך בהסכמה באמצעות הסתייעות בצד שלישי, השומר על קיומם של עקרונות בסיס ייחודיים, כגון: רצוניות, סודיות וחסיון, שליטה של הצדדים בתוצאה, בחינת אינטרסים וחלופות (ו/או נרטיבים), אובייקטיביות, ניטרליות וכיוב'. אך, אופן הפעולה שבו יתבצע הגישור במרחב הדיגיטלי משתנה ונדרשת התאמה של ההליך למרחב, על מנת למקסם את יכולת הצדדים להגיע לתוצאה המיוחלת של הסכמה ופתרון הסכסוך בדרכי נועם. לשם ביצוע גישור מקוון מיטבי, מוקדשים פרקי המסמך לשלבי התהליך השונים ולהתאמתם למדיום הדיגיטלי.
כך, סוגיות של הכנה מוקדמת ואינטייק לגישור מקוון, פגישת הפתיחה ואף הסכם הכניסה להליך הגישור ראוי שיעברו דיוק והתאמה מיטביים ליצירת תיאום ציפיות מהותי ופרוצדוראלי. לגישור המקוון יתרונות רבים שכדאי להכיר ולהציג למגושרים, ניתן לנהלו באופן סינכרוני וא-סינכרוני ולהבדלים אלה השלכות יישומיות נרחבות. באשר לחסרונות הטמונים בתהליך המקוון, מציעים היום מגשרים מנוסים וחוקרים מובילים פרקטיקות שמאפשרות להתגבר על האתגר ולתת לו מענה מקצועי ואחראי.
מיומנויות גישור בסיסיות שמכיר/ה כל מגשר/ת, כגון הקשבה אקטיבית, ניהול פגישות נפרדות, ניהול ההיבט הרגשי של המגושרים ברגעי שיא ובמהלך הגישור, מסגור מחדש ועוד, אף הן עוברות שינוי והתאמה. הדרך לבצע התאמה זו מתוארת במסמך בפירוט ובחלוקה למיומנויות השונות.
השחקן הרביעי מאלץ אותנו לפרק לתתי שלבים את תורת הגישור כולה. כך, אף שלב החתימה המקוונת ואישור ההסכם, מבוצעים באופן דיגיטלי שכבר קיבל את אישורם של גורמי סמכות ואכיפה במקומות רבים בעולם וכן בישראל. העזרים השונים שמייעלים את ההליך וטכנולוגיות המצויות לרשות המגשרים משתכללים כל העת ומקצתם מופיעים אף הם במסמך זה, לשימוש המגשרים ובעלי העניין.
ולבסוף, לא ניתן לסכם ללא התייחסות להיבטים האתיים שגוזר המעבר לגישור מקוון, אף כי שזורים הם במסמך זה לכל אורכו. הכותבים בתחום האתיקה של הגישור המקוון מתייחסים הן לשילובו של השחקן הרביעי והן לשלביו השונים של הגישור, והנם שונים כאשר לוקחים בחשבון גישור מקוון באמצעים סינכרוניים ו/או א-סינכרוניים. גם כאן, הכתיבה בתחום ענפה והמסמך מציג את עיקרי הדברים, תוך הזמנת המגשרים להרחיב את הידע ולהעמיק בתחום באופן עצמאי ויזום.
ולכל הצוללים לעומקו של מסמך זה, במעבר להליך גישור מקוון על המגשר/ת ללמוד את השפה ולהבין את התדר הדיגיטלי, החוקים, להבין את המתרחש במרחב ולהכיר היטב את מאפייניו. מעבר זה משול להבנה, כי כשם שאין האדם קופץ לבריכה מבלי ללמוד לשחות, כך את המעבר לגישור מקוון יש לנהל תוך למידה מתמדת, אחראית וסדורה ולאחר היכרות מיטבית עם הסביבה היעודה.
לקריאת המסמך השלם, לחצו כאן >>