כוחה של סליחה

הסליחה הוכחה כמפחיתה כעס, כאב, דיכאון ומתח וכמובילה לתחושות של אופטימיות, תקווה, חמלה וביטחון עצמי. עבודתו של ד״ר לוסקין יושמה ונחקרה בהצלחה במסגרות ארגוניות, רפואיות, משפטיות ודתיות

ד"ר פרד לוסקין, עומד בראש פרויקטי 'סליחה' של אוניברסיטת סטנפורד, יועץ בכיר לקידום בריאות באוניברסיטת סטנפורד, ופרופסור במכון לפסיכולוגיה טרנס-פרסונלית, כמו גם חבר סגל שותף ב-"The Greator Good Science Center".

לוסקין מחברם של ספרים רבים, ביניהם רבי המכר:

"Forgive for Good: A Proven", "Prescription for Health and Happiness" and "Stress Free for Good: Ten Proven Life Skills for Health and Happiness" with ,(Harper, San Francisco, 2005) Kenneth Pelletier, Ph.D

ד״ר לוסקין מעביר הרצאות, סדנאות, סמינרים והכשרות בנושא החשיבות, היתרונות הבריאותיים וההכשרה של סליחה, ניהול מתחים ויכולת רגשית ברחבי ארצות הברית. ד״ר לוסקין ומחקר של אחרים אישרו את מעלות הסליחה בקידום בריאות נפשית, במערכות יחסים ובריאות פיזית.

ד״ר לוסקין, מה הביא אותך לעסוק בנושא 'סליחה'?

כיהודי שנולד בניו יורק וגדל עם דורות של יהודים, שברחו מרוסיה לפני 100 שנה, חלק מההשראה לעבודה שלי הגיעה מהוריי שהיו אנטי-גרמנים, בגלל השואה. ידעתי שזה בלתי נתפס מה שעשו ליהודים בשנות ה־30 וה־40 באירופה, אני מתכוון בלתי נתפס ומבעית. כשגדלתי, הבנתי שהעולם יכול להיות מקום נורא להפליא ושללא סיבה ברורה, אנשים יכולים להיפגע בו בצורה בלתי נתפסת! אבל גם הבנתי שכבני אדם, הן כבודדים והן מבחינה כקהילה, אנו זקוקים לחוק התיישנות כלשהו. אחרי דורות, אנחנו צריכים קצת ניתוק ממבצעי הפשעים הללו. זה מה שהתקשיתי לבטא כשגדלתי. האם הגרמנים, האוסטרים והפולנים התעללו ביהודים? בטח. אבל מתי הזהות עם זה תיפסק? עם הדור הזה, הדור הבא, הדור שאחריו?

ראשית, לא היו לי הכישורים להשיב לכך ושנית, הבנתי שחייב להיות איזשהו כוח רוחני. אני אדם חצי חילוני, אבל מכבד ומבין שיש אינטליגנציה הרבה מעבר לשלי. לכן צריך להיות לנו מידע ומודעות לבסיס נתונים, שהוא מעבר לתלונות של אינדיבדואל או של קבוצה, אלא שיטת ריפוי ממש. שוב, לא יכולתי לבטא את זה בפני אמי או אבי או דודותיי, אבל זה תמיד העסיק אותי וזו אחת הסיבות לעבודה שאני עושה.

בנוסף, מימי במכללה, תירגלתי מדיטציה, ואני יודע באופן אישי, אבל גם לאחר שלמדתי, שיש דרך להשיג מידה מסוימת של שלווה סביב החיים שלנו. ההבנה שיהודים ושחורים ומספר עצום של קבוצות אחרות של אנשים זכו ליחס נוראי, והעובדה שהעולם התייחס ליהודים בכל מקום כשעיר לעזאזל – היא חשובה, אבל זו לא המציאות היחידה. אחרי תהליך שאתה עושה עם עצמך יש שחרור פנימי של זה שמגיע אולי ממשהו רוחני או אולי מסוג גבוה יותר של מודעות. לפני 25-30 שנה הבנתי, שאני מתעניין בממשק שבין הסבל הזה, שהוא לגיטימי, לבין האפשרות של שילוב של הבנה גבוהה יותר שעוצרת את הסבל. אז התחלתי לתרגל וללמד ולחקור את הממשק שהוא סליחה, אבל אנחנו מלמדים אותו מנקודת מבט חילונית. אפשר ללמד אנשים כל דבר מנקודת מבט חילונית או מנקודת מבט דתית. אני מאמין שזה אותו הדבר, רק ממקור אחר של הצהרה. אז זו הסיבה שהביאה אותי לעסוק בעבודה הזו, כדי שאנשים יוכלו להבין שיש דרך שונה לתחזק את הפציעות והסבל שלהם ואפילו את התלונות שלהם.

מאחר והזכרת את השואה, תהיתי אם ניתן להשתמש באותה פרקטיקה שבה משתמשים ביחידים או בין זוגות, גם עם קבוצות? האם זיכרון קולקטיבי יכול לסלוח?

זה אפשרי, עשינו זאת מספר פעמים.

לפני שנים העברתי הכשרות רבות למגשרים. העברתי את ההרצאה המרכזית בכנס, לפני כעשור לועדה ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות של לשכת עורכי הדין האמריקאית בנושא סליחה קולקטיבית. גישור או יישוב סכסוכים ללא שימוש כלשהו ב'סליחה' הוא מידה מסוימת של רשלנות. אי אפשר לכפות את זה, אבל זה גם חלק מהמטרה של התהליך – ההבנה שיישוב סכסוכים לא באמת מסתיים עד שאנשים מפסיקים להזדהות כקורבן, כך שהתנתקות ממעמד הקורבן חייב להיות חלק מהתהליך. עם זאת, יש אנשים שפשוט אינם מסוגלים לכך, ויש אנשים שזה חלק מושרש מהזהות שלהם כאדם פגוע וקורבני מכדי לעבור את זה. אבל אני מאמין, שאם זה לא יהיה חלק מהתהליך – זה מייתר את כולו. זה מורכב, כי במקרים קבוצתיים, הזהות השבטית חשובה לאנשים לעתים קרובות יותר מאשר לרווחתם האישית, ולכן זה הופך להיות ממש מוזר - אנשים עושים דברים ממש מוזרים ומסוכנים לטובת הקהילה והשבט שלהם. באופן אישי, אני חושב שאפשר למסגר את זה כך: "הנקמה האמיתית ביותר היא לחיות חיים טובים". אני חושב שחלק מהגדרת הגישור צריכה להיות, שפתרון מוצלח של סכסוך – הוא להבין שלא צריך לחשוב אחד על השני בדרך זו. אנחנו לא רק פותרים את הקונפליקט החיצוני או המחלוקת, אנחנו רוצים גם לפתור את ההחזקה של אחד את השני כבעיה ולא כולנו מנסים לפתור את הבעיה. זו תהיה התשובה הארוכה שלי.

___________________

9 הצעדים של ד"ר לוסקין

להתגבר על רגשות של טינה, כעס ומרמור, להירפא ולהתקדם בחייכם.

צעדים אלו הם תוצאת תצפית ומחקר נרחב בפרויקט הסליחה של אוניברסיטת סטנפורד.

1. היו מודעים לרגשותיכם. דעו בדיוק מה אתם חשים לגבי מה שקרה; היו מסוגלים לנסח את האירוע וכן את מה שלדעתכם גרם לכם עוול. ספרו על החוויה לכמה אנשים קרובים ואמינים.

2. דעו שהסליחה היא למענכם. התחייבו לעצמכם שתעשו את כל הדרוש כדי להרגיש טוב יותר. הסליחה היא למענכם ולא למען אף אחד אחר.

3. אל תצפו לפיוס. סליחה אין בהכרח פירושה פיוס עם האדם שפגע בכם, או קבלה והשלמה עם המעשה שנעשה. מה שאתם זקוקים לו הוא תחושת שלווה וסגירת מעגל.

4. הכירו בהשפעות האירוע על חייכם בהווה. הכירו בכך שמצוקתכם העיקרית נובעת מתחושות של פגיעות, מחשבות או מתח פיסי שאתם סובלים מהם כעת, ולא ממה שפגע או הכאיב לכם עמוקות לפני שתי דקות - או 10 שנים. סליחה עוזרת לרפא את התחושות הכואבות האלה.

5. לימדו להפעיל את תגובת ההרפיה והרגיעה שלכם. ברגע שאתם חשים לא מרוצים ועצבניים, תרגלו טכניקה פשוטה לניהול מתחים של נשימה עמוקה, כדי להרגיע את תגובות 'הילחם' או 'ברח'. התמקדו בנשימה שלכם ונסו להחזיר את התודעה למצב שליו.

6. התרכזו רק במה שנימצא בשליטתכם. ותרו על ציפיות שלא נותנות לכם דבר, הן מאחרים והן מחייכם. זכרו שאתם יכולים לשלוט רק על המחשבות והפ עולות שלכם ולא על אף אחד אחר.

7. המשיכו הלאה בחייכם. במקום לחזור שוב ושוב על הפגיעה הנפשית שנגרמה לכם, עליכם להפסיק להרהר בדבר ולנסות לייצר חברויות וחוויות חדשים אשר יספקו לכם מצבים חיוביים במקום זאת.

8. היו סוכני השינוי של חייכם. זכרו שחיים, אשר חיים אותם היטב הם הנקמה הטובה ביותר. במקום להתמקד ברגשות הפצועים, ובכך לתת כוח לאדם שפגע בכם, למדו לחפש את האהבה, היופי והטוב שבסביבתכם.

9. שנו (מלשון שינוי) את הסיפור. שנו את סיפור הכעס והמרמור עם סוף חדש: בחירתכם ההרואית לסלוח.

הראיון המלא פורסם בגיליון הרביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בספטמבר 2021.