מתוך הכנס שנתי של המרכז למשפט שיתופי וטיפולי, 2018
במושב זה עסקו חברי הפאנל בשאלה כיצד מתייחסת מערכת הביטחון כיום לתובענות להכרה בנכי צה"ל ולהיקף זכויותיהם.
המרכז למשפט שיתופי וטיפולי פרסם תמצית נייר עמדה המפרטת הליכים שונים שניתן ליישם אותם על מנת לברר תובענות אילו ברגישות הראויה ובדרך שיתופית יותר הלוקחת בחשבון גם היבטים פסיכולוגיים.
עו"ד רינת גולד-גזית, מומחית בתחום, טענה שבניגוד למגמה בולטת במשפט הישראלי המעודדת יצירת הסכמות ומקדמת משפט שיתופי הרי שבעניין נכי צה"ל רוב התובענות מתבררות בדרך לעומתית ויוצרת מצב שבו החייל הנפגע מוצא עצמו נלחם במי ששלח אותו להילחם.
עו"ד ענת גינזבורג, יו"ד ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי-הדין, הסכימה לדברים אלו וציינה שלעיתים מאבקים להכרה בנכות ולהיקף זכויות לנכה מוכר אילו אורכים שנים והנטל הכלכלי על החיילים קשה ולא ראוי.
גם השופט בדימוס דוד גלדשטיין, לשעבר יו"ר ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סבר שראוי להחיל דרכים חלופיות נוספות לשפיטה הלעומתית, כגון הליכי גישור, לבירור התובענות הנזכרות, וכי יש לקדם טיפול מהיר בתובענות אלו.
עו"ד צפורת בלאושטיין, חברת ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סיפרה על פיילוט המתקיים כיום לפיו ניתן בתיקים מסוימים להגיע לפשרות ולמנוע התדיינות לעומתית ארוכה.
עו"ד ערן יוסף, סגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון (שיקום נכים ומשפחות), טען כי שני שליש מהתובענות להכרה בנכות מתבררות במהירות ומתקבלות. לגבי השליש הנותר חייבים לבדוק היטב את הנתונים היות שכמה אלפי תביעות מוגשות כל שנה וחלקן מתייחסות למאורעות שאירעו לפני שנים רבות או לתוצאות שהמומחים מטעם הצבא חושבים שלא ניתן בהכרח לקשור אותן לשירות הצבאי. לדבריו יש פתיחות במשרד הבטחון לחשוב במקומות המתאימים על דרכים חלופיות ולפיכך המשרד הסכים להשתתף בפיילוט שבו נעשים מאמצי פשרה.
מנחה: ד"ר נילי קרקו-אייל
מנהלת אקדמית: הקליניקה לזכויות החולה בישראל (מרכז מזו"ר), ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למינהל