רבים מאיתנו נוטים לשייך יצירתיות לגאונות ונוהגים לזרוק שמות כמו איינשטיין, לאונרדו דה-וינצ'י, סטיב ג'ובס וגאונים נוספים כדוגמה לאנשים יצירתיים, אבל בסופו של דבר כדי להתמודד עם המציאות הנוכחית, לפתור בעיות קשות, לפתח ולשדרג מוצרים ושירותים, ובעיקר כדי שלא יחליפו אותנו באחד הימים ברובוט או בינה מלאכותית כלשהי, כולנו במידה כזאת או אחרת נדרשים לחדש ולהתחדש באופן מתמיד.
החדשות הטובות הן שכל אחד יכול ללמוד איך לחשוב בצורה יצירתית כדי לפתור בעיות או לשדרג מוצרים ושירותים חדשים, אך כמו במקרים רבים, תמיד יימצאו אלה הכישרוניים יותר בחשיבה ויצירתיות ואלה שקצת פחות.
אז הנה כמה כללים ועצות לפיתוח החשיבה היצירתית וגם קצת מיתוסים שננפץ:
זהירות, חסמי יצירתיות תת-הכרתיים!
אתם בוגרי מערכת החינוך? תנחומיי. כבר מיומכם הראשון בגן אתם נכנסים לסרט נע שמטרתו להכניס את כולנו לתבניות למידה וחשיבה. לשנן חומר ו"להקיא" אותו, לחפש את הפתרון הבודד שיוביל אותנו לתשובה הנכונה היחידה, שכמובן תהיה המפתח לציון המבחן שלנו.
בחיים, נקודות מבט שונות ייתנו תשובות שונות, ולמרות שאף אחד לא אמר לנו במפורש שחייבת להיות תשובה אחת נכונה, המוח שלנו מחווט באופן תת הכרתי להשית עלינו חוקים שונים ומשונים. פוטנציאל היצירתיות קיים בקונפליקטים שנוצרים בצוות מגוון.
סיעור מוחות - OUT, העצמת רעיונות – IN
כמה פעמים הזמינו אתכם לסיעור מוחות (Brain Storming) כדי לפצח בעיה קשה או לחשוב על הדבר הגדול הבא, ואחרי כמה שעות יצאתם עם ערמת ניירות ואפס תוצאות? אתם לא לבד!
סיעור מוחות הוכח כמנגנון בטוח להקטנת הרעיונות הטובים והמקוריות. אין מה לעשות, כששני החוקים הבסיסים לסיעור מוחות הם "טאבולה ראסה" (לוח חלק) ו"אין רעיונות רעים", נזרקים לחלל המון רעיונות בסיסיים, שטחיים ולא מפותחים, שהסיכוי לפתח אותם בתהליך הוא נמוך. בקיצור, סיעור מוחות מייצר בדרך כלל מספר גדול של רעיונות, אבל בעצימות נמוכה, כלומר רעיונות לא מספיק טובים ולא מספיק יצירתיים.
במקום זאת, נסו את שיטת "העצמת הרעיונות". במקום "לוח חלק" הגדירו למשתתפים את הבעיה מראש ותנו להם להתכונן למפגש ולנסות להגיע עם רעיונות ראשוניים ואפילו קצת מבושלים מראש.
פשוט ושימושי
פתרון יצירתי אמיתי משלב פשטות, מקוריות ושימושיות. בהרבה מקרים הפתרון הטוב והיצירתי ביותר טמון בפשטות ולא בתחכום. במציאות הטכנולוגית שבה אנחנו חיים, טיפ הפשטות הופך ליותר ויותר חשוב. זמינות המחשוב, הציוד האלקטרוני, החיישנים ושאר האוטומציה והטכנולוגיה מושכים אותנו כמעט באופן אוטומטי לפתור בעיות באמצעות טכנולוגיה או אמצעים מתקדמים.
די כבר עם חשיבה מחוץ לקופסה!
"נסו לחשוב מחוץ לקופסה". כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה, ובדרך כלל בעיתוי הכי לא נכון ומעצבן שיכול להיות? מנהלים רבים משתמשים במשפט לאחר שהתייאשו ממציאת פתרון לבעיה ובניסיון נואש וחסר סיכוי לחלץ חשיבה שונה ויצירתית, כאילו שהמשפט הזה מפעיל תאים רדומים במוח.
המאמר המלא פורסם בגיליון הראשון של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בדצמבר 2020.
_______________
עדי דיאמנט משמש כמנהל מעבדות החדשנות לטכנולוגיה מתקדמת במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל שמתמחה במחקר ופיתוח חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות בתחומי ממשקים אדם-מכונה קוגניטיביים ובינה מלאכותית. בנוסף, משמש דיאמנט כמרצה לניהול חדשנות במכון לידע וחדשנות בטכניון. דיאמנט אף מרצה בתחומי ניהול חדשנות וחשיבה יצירתית בכנסים, מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים ממשלתיים, ומסייע להם לפתח ולהטמיע כלים ותפישות של חדשנות ארגונית.
Adi@diamant.co.il