המקרה הטרגי של החייל איציק סעידיאן, שהצית את עצמו מול אגף השיקום של משרד הביטחון, העלה לסדר היום את הטיפול בתובענות של נכי צה”ל. ד”ר קרני פרלמן, העומדת בראש המרכז למשפט שיתופי וטיפולי בביה”ס למשפטים של המכללה למינהל, מדברת בראיון מיוחד על הרפורמה החיונית שצריכה לקרות בתחום זה
“דרך ניהול ההליכים המשפטיים להכרה בזכויות נכי צה”ל ושאלת היקפן – חייבת להשתנות” - כך טוענת ד”ר קרני פרלמן, מרצה וראשת המרכז למשפט שיתופי וטיפולי בביה”ס למשפטים של המכללה למינהל. "נדרש שינוי בתפישה המחייב לעבור בהקדם מגישה לעומתית ומתנצחת, לגישה שמבוססת על תפישה שיתופית וטיפולית".
ביום הזיכרון האחרון, נרעשה המדינה כאשר לוחם צה”ל לשעבר, איציק סעידיאן, הסובל מפוסט טראומה עקב שירותו במבצע “צוק איתן”, הצית את עצמו במשרדי אגף השיקום בפתח תקווה.
בשנים האחרונות עסק המרכז בראשותה של ד”ר פרלמן במחקר ופעילויות שונות הקשורות לבירור תובענות בנושא נכי צה”ל. בין היתר פרסם המרכז חוות דעת בנושא הדרך שבה מתבררות התובענות להכרה ולהיקף זכויות של נכי צה"ל, ערך כנס בנושא, ומעודד מחקר וכתיבה בתחום. ד”ר פרלמן מסבירה בתשובה לשאלתנו, מהו הדין הרלוונטי היום לבירור תובענות של נכי צה”ל:
"הדין הרלוונטי לבירור תובענות של נכי צה"ל קבוע בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 (להלן – "חוק הנכים"). חוק הנכים קובע כי אדם המבקש לתבוע תגמול לפי החוק בשל פגיעה עקב השירות הצבאי, יגיש בקשה לקצין התגמולים המוסמך להכיר במבקש כנכה צה"ל.
"קצין התגמולים מתמנה לתפקיד על ידי משרד הביטחון. על החלטותיו של הקצין רשאי התובע להגיש ערעור בפני ועדות ערעורים ייעודיות בתחום. הוועדות עוסקות בעיקר בטענות הנוגעות לשאלת ההכרה בנכות ובשאלות הנוגעות להיקף הזכויות המוענקות לנכה שכבר הוכר לפי החוק. הדין הרלוונטי קובע גם מסלול לערעור על החלטות ועדת הערעורים בפני ערכאות משפטיות. בנושא זה נתונה הסמכות לבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים.
"חשוב להזכיר, שחוק הנכים מפרט על אודות זכויות נוספות לטיפול רפואי וללימודים. על החלטות בנושא ניתן להשיג במסלול של עתירה מנהלית בפני בית המשפט. עתירות משפטיות מסוג זה מוגשות גם לצורך השגה על זכויות אחרות להן זכאים נכי צה"ל ומבוססות על הוראות פנימיות של אגף השיקום במשרד הביטחון".
באיזו גישה מתבררות תובענות לפי חוק הנכים?
"עורכי הדין המייצגים את נכי צה"ל חוזרים וטוענים כי ההליכים המשפטיים להכרה בתובע/ת כנכה צה"ל ולקביעת היקף הזכויות המגיעות לתובע/ת מתוקף הכרה זו, מתנהלים עד היום בגישה לעומתית (אדברסרית) מובהקת. גישה זו רואה בכל סכסוך מחלוקת על משאב מוגבל, המצריכה מאבק בין צדדים. אין בה שיח של צרכים ואינטרסים המאפיינים ניהול שיח בגישה שיתופית, ואין התחשבות ברווחה פסיכולוגית של מתדיין המאפיינת משפט טיפולי".
“חוק הנכים יוצא מנקודת הנחה של חוב מוסרי-חברתי של תושבי המדינה ושל אחריות המדינה כלפי מי שנטל חלק בהגנתה ונפגע במהלך שירותו. יש לחוק מטרה שיקומית כוללת, הרחבה ממתן תשלום כספי. אימוץ גישה שיתופית וטיפולית בדרך ניהול ההליכים הנדרשים עולה בקנה אחד עם מטרת החוק”
נוסף על תפקידה כראשת המרכז למשפט שיתופי וטיפולי בביה”ס למשפטים של המכללה למינהל, ד"ר פרלמן מרצה גם באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למשפטים ובתוכנית לניהול סכסוכים וגישור. היא חיברה את הספר "יישוב סכסוכים - משפט שיתופי וטיפולי" ופרסומים נוספים העוסקים בגישור, הליכים חלופיים נוספים, בתי משפט קהילתיים, המהפך בתפקיד השופטים ועורכי הדין, משפט טיפולי ויישומו.
המשפט הטיפולי מציג תפישה הקוראת להתחשב ברווחה הפסיכולוגית של המתדיין (הכוונה ל- well being, לרגשות ולתחושות חיוביים אותן חווה צד לסכסוך, לשביעות רצון). תפישה זו סוברת שיש לנהל הליכים לבירור סכסוכים בדרך הלוקחת בחשבון היבטים רגשיים ופסיכולוגים הכרוכים בניהול הסכסוך ובתוצאותיו. היא קוראת לניהול הליכים בדרך שמכוונת להשיא תוצאות רגשיות והתנהגותיות בונות, חיוביות ומשקמות, המכונות "תוצאות תרפויטיות", להבדיל מתוצאות מחלישות, מדכאות והרסניות שהן בבחינת תוצאות אנטי-תרפויטיות.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השלישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור ביוני 2021.
_______________
עו"ד איתי קריידן הוא מנהל המרכז למשפט שיתופי וטיפולי, ביה"ס למשפטים המכללה למינהל. בין היתר, מרכז פעילויות של המרכז בנושא הדרך בה מתבררות התובענות להכרה ולהיקף זכויות של נכי צה"ל. איתי הוא עורך דין המתמחה במשא ומתן, בייצוג לקוחות בהליכי רגולציה, בנושאים הקשורים למשפט מינהלי וחוקתי, בהליכי רילוקיישין ובענייני אשרות וניוד מומחים.