הגישור המתווך כלי שמונע אלימות

ההסכם הוא לא חזות הכל: השימוש בגישור המתווך, שבמסגרתו המגשר מתערב ומתווך את המציאות, יכול להעמיק את תהליך הגישור ולאפשר לצדדים לפתור סוגיות משמעותיות שכלל לא עלו על שולחן הדיונים

הגישור המתווך הוא קונספט שפיתחתי בשבע השנים האחרונות - קונספט שמשלב את עקרונות הגישור 'הקלאסי' עם עקרונות הלמידה המתווכת. הלמידה המתווכת היא שיטה שפיתח במשך שנים רבות אבי, פרופ׳ ראובן פוירשטיין ז״ל, ובאמצעותה ועל ידי מתודות נוספות שפיתח שינה את חייהם והתפתחותם של מיליונים רבים בארץ ובעולם וכיום השיטה ממשיכה להתפתח ולהשפיע באמצעות אחי, הרב ד"ר רפי פוירשטיין.

הגישור המתווך, מעט בדומה לגישור הטרנספורמטיבי, מאפשר לתפוקות נוספות התקיים בהליך הגישור, מעבר להסכמות או להסכם שיולדו או לא יולדו מהתהליך. בשונה מהגישור הטרנספורמטיבי, שבו התערבות המגשר בפורמט ההליך היא מינימלית, בגישור המתווך אני כמגשר מסתכל על התהליך מתוך משקפיים רב-ממדיים ומרשה לעצמי להתערב בדרכים שמאפשרות תיווך אחר של המציאות. כלומר, עבורי כמגשר מתווך, השאיפה היא לא רק להגיע להסכמות, אלא גם לאתר את הפערים הקיימים בין הצדדים ביחס לתפיסת המציאות העצמית של המגושר ושל הצד השני. דבר זה מאפשר הבנה עמוקה יותר של מקורות הקונפליקט ועשוי להוליד כיוונים נוספים לפתרון המחלוקת.

התפיסה שלי כמגשר מתווך היא רדיקלית מעט יותר כיוון שתפיסת התיווך, או הלמידה המתווכת, מלווה אותי בכל שלבי ההליך מרגע המפגש ועד סיום הגישור. לפני שאשתף במקרה מעניין שבו עשיתי שימוש בגישה, כמה מילים על הלמידה המתווכת.

לממש את מלוא הפוטנציאל

אבי ז״ל היה תלמידו של ז׳אן פיאז׳ה, אבי הפסיכולוגיה ההתפתחותית, ואף עבד מעט עם הבן שלו. הגישה של פיאז׳ה הייתה דטרמיניסטית - יש שלבים בהתפתחות הקוגניטיבית והם היררכיים, כלומר חייבים לבוא זה אחר זה בגילאים מאוד מסוימים. אם שלב אחד בהתפתחות נפגע מסיבה זו או אחרת, אין דרך חזרה. כלומר, המבוגר שפספס שלב מסוים בהתפתחותו הקוגניטיבית בילדות, לעולם לא יוכל לשחזר את מה שהחסיר וכל השלבים שלאחר אותו שלב נפגעו אף הם כמובן.

אולי זו הייתה השחפת הקשה שממנה החלים בדרך נס לאחר שנדבק מילדים ניצולי שואה איתם עבד, אמונתו העמוקה או העובדה שאביו וסבו היו מחוברים לחצרו של הרבי משטפנעשט שהיה ידוע בנסים שחולל - לא איפשרה לאבי להאמין עד תום בדטרמיניזם הזה. הוא בדק וראה אלפי ילדים במסגרת עבודתו כפסיכולוג בעליית הנוער, ונוכח לדעת כי ילדים שזכו לתיווך תרבותי של התרבות שלהם - ולא חשוב איזו תרבות - באו עם כלים שאיפשרו להם להסתגל לשינויים שהחיים המודרניים מביאים. הוא הבין שהקביעות הדוגמטיות של מבחני האיי-קיו מפספסת את יכולת ההשתנות הקוגניטיבית, ולכן דנים ילדים רבים לחיים של דלות ועוני.

עבורי כמגשר מתווך, השאיפה היא לא רק להגיע להסכמות, אלא גם לאתר את הפערים הקיימים בין הצדדים ביחס לתפיסת המציאות העצמית של המגושר ושל הצד השני. דבר זה מאפשר הבנה עמוקה יותר של מקורות הקונפליקט ועשוי להוליד כיוונים נוספים לפתרון המחלוקת

במהלך השנים הוא פיתח צעד אחר צעד סדרת כלים אבחוניים, שבוחנים לא רק את מצבו הנוכחי של הילד, אלא את יכולת ההשתנות שלו; שבוחנים מהן הפונקציות הקוגניטיביות שדורשות חיזוק על ידי אסטרטגיות, ובכך מתאפשר לילדים רבים-רבים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

הלמידה המתווכת היא הגרעין העמוק של השיטות שהוא פיתח, והיא מגדירה בצורה מפורטת את הקריטריונים ואת העקרונות שהופכים אינטראקציה של תיווך לאינטראקציה משמעותית. ישנם ארבעה עקרונות קרדינליים ועוד שמונה שלא תמיד באים לידי ביטוי, והם אלו שמאפשרים את האבחון הדינמי ואת השימוש בכלים של ההעשרה האינסטרומנטלית. כלומר, לא ללמד רק את הידע, אלא ללמד את הילד כיצד ללמוד בכוחות עצמו. בחזון של אבי, זו הלמידה המשמעותית שאמורה להתרחש בבתי הספר, בייחוד היום, כשלכל ילד עם טלפון חכם יש גישה להררי ידע. השאלה היא לא איך יש נגישות לידע, אלא מה עושים עם כל הידע הזה. איך הלמידה הופכת למשמעותית.

סיפור קטן שמהווה את ליבת העניין

כעת אשמח לשתף על גישור שנוגע באופן ישיר לשאלת האלימות, וכיצד באמצעות התפיסה הגישורית שלי כמגשר שתפקידו גם לתווך את המציאות, סייעתי לפתור סוגיה עמוקה יותר שכלל לא עלתה לשולחן הדיונים.

הנראה, הנימה הזועמת של הלקוח לא סייעה להרגעת תחושתו של בעל העסק, ולכן, באקט של מגננה, הוא הודיע שהוא יזמין את אותם עושי חסד עירוניים כדי להבהיר שאם מדובר במלחמה אז יש מי שיגן עליו. הלקוח, שזנח כאמור את דרכי האלימות, לא הבין שמדובר בצעד מגננתי, אלא חשב כי בעל העסק מנסה לאיים עליו, בעוד כוונתו טובה. לכן, ומכיוון שתיקן את דרכיו, בחר ללכת לבית המשפט.

זה היה רגע מכונן ומרגש, כיוון שהלקוח תפס פתאום כיצד רואים אותו וכמה זהירות הוא צריך לנקוט בשיח שלו עם אחרים על מנת שדבריו לא יתפרשו כאיום, שריד להתנהגותו בעבר. בסיום הגישור, אותו לקוח ניגש אליי ואמר לי: "שמע, זה היה השיעור הכי משמעותי עבורי בחיים. הבנתי עכשיו שאני צריך לשים לב טוב יותר לא רק למה שאני אומר אלא גם לדרך שבה אני מתבטא על מנת שאובן נכון״.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון החמישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בדצמבר 2021.

_______________

עו"ד דניאל-בר פוירשטיין הוא מגשר ומלמד גישור (בסיס פרקטיקום ומשפחה), משלב תפיסות ושיטות שונות בתוך הגישור, עם התמקדות בלמידה המתווכת, תשומת לב למרחב האנרגטי המתחולל בגישור, וכן דרך מפות העיצוב האנושי. כמו כן, עוסק בייעוץ אישי.