השופט בדימוס דניאל ויינשטיין, מבכירי המגשרים בארה”ב ומייסד ספקית הגישור הפרטית הגדולה בעולם, רואה איך הגישור תופס יותר ויותר מקום ביישוב סכסוכים, אך גם ער למאבק המתחולל בין הטכנולוגיה לגישור האנושי. הוא מספר על המעבר מכס השיפוט לעולם הגישור, מסביר איך ניתן להפוך למגשר טוב יותר ומתרגש כשהוא נזכר בצ’יף מפרו שהישיר אליו מבט. ראיון מיוחד
השופט (בדימוס) דניאל ויינשטיין הוא אחד המגשרים הבולטים בסכסוכים אזרחיים מורכבים בארצות הברית. הוא זכה להכרה בינלאומית כאחד המגשרים הראשונים לסכסוכים מסחריים ופוליטיים מורכבים, רב מפלגתיים ובעלי עניין גבוה.
ויינשטיין הוא שליחה לשעבר של ארצות הברית לבוסניה, שם גישר בהעברת כספים בסך 14 מיליארד דולר למוסלמים, קרואטים וסרבים. במהלך שני העשורים האחרונים, הוא הסדיר כמה מחלוקות של גופים פיננסיים גדולים, ממשלות זרות וסלבריטאים מפורסמים.
הוא מייסד JAMS, ספקית הגישור הפרטית הגדולה בעולם, קרן ויינשטיין, ותוכנית המלגות הבינלאומית Weinstein International Foundation, שנקראה כך בשל תרומתו הכספית הנדיבה. הוא מייסד קרן ויינשטיין הבינלאומית, יוזמה ללא כוונת רווח שהחלה בשנת 2018, המוקדשת להנגשת הגישור ברחבי העולם לנוכח האתגרים והסכסוכים העולמיים הגוברים. בנוסף, הקים את קרן הנוער דני וינשטיין והוא יו”ר מועצת המנהלים של Seven Tepees, ארגון ללא כוונת רווח, המספק שירותים לנוער בסיכון בסן פרנסיסקו. הוא איש איכות הסביבה וחבר בדירקטוריון המכון למשפט סביבתי. הוא ייסד את מכון החוף באחה במקסיקו, וכיום הוא משמש כנשיאו ומקדיש מאמצים לשימור שוניות האלמוגים ברחבי העולם.
ספר לנו על Jams
הקרן הבינלאומית על שם ויינשטיין 1 מונה כ-140 עמיתים מ-75 מדינות, שנבחרו מתוך מאגר גדול של מועמדים מרחבי העולם. העמיתים הגיעו לארצות הברית ללמוד גישור וטכניקות גישור שונות. הם ישבו כ’צל 2’ בחדרם של המגשרים הטובים בארצות הברית ובחנו את כל ‘ההרגלים הרעים’ שלהם. בהמשך, העמיתים יזמו פרויקטים, או חזרו למערכת בתי המשפט שלהם, לעבודתם בסוכנויות ציבוריות, במשטרה או במשרדי עורכי דין, והחלו בתהליך הפצת תורת הגישור והפרקטיקה בארצם.
הצמיחה של תחום הגישור בעשור האחרון ופועלם של חלוצי הגישור הללו, המגיעים ממקצועות, גילאים ותחומים שונים וחולקים מחויבות משותפת ליישוב סכסוכים, היא דבר מדהים.
“כשהתחלנו, היינו צריכים להשקיע שעות בהסברים מהי התופעה הזו שנקראת גישור ומה היא לא. כיום, כל עורכי הדין הצעירים, השופטים, מנהלי בתי החולים ומחלקות המשטרה, מבינים שגישור הופך להיות חלק מה’גשטלט’ שלהם להתמודדות עם סכסוכים”
פגשנו את השופט ויינשטיין בשעת בוקר מוקדמת, כשהוא בביתו במקסיקו. מקסיקו נפגעה קשות מהקורונה, אך ויינשטיין ממהר להרגיע שהוא ואשתו לינדה בטוחים בכפר קטן השוכן לים קורטז. כמגשר מיומן, הוא מבהיר את כללי השיחה: “אין מגבלות לשיחה שלנו, את יכולה לשאול הכול, לשנות נושאים, לדלג או להפסיק”. הוא מחייך: “לא שאני צריך לספר את זה לישראלית, אבל אל תהססי להיות לא מנומסת ולהפריע לי”. אני מצידי גייסתי את ההתנהגות הטובה ביותר שלי לראיון.
הזכרת את הצמיחה וההתפתחות של תחום הגישור, תוכל לתת לנו דוגמה שלדעתך ממחישה את זה במיוחד?
דוגמה אחת להתפתחות כזו קשורה לקידום יוזמות אזוריות על ידי עמיתים מאזורים שונים בעולם. הם מתאחדים סביב יוזמות אזוריות בהתאם לנושאים הרלוונטיים לאותם אזורים ובודקים כיצד המאמצים המשולבים והסינרגיה ביניהם יכולים להוביל לתוצאות מוצלחות במקרים שבהם דיפלומטיה מסורתית, ליטיגציה או אפילו פוליטיקה נכשלו. אנו נמצאים בשלב חלוצי ומוקדם באזורי עולם רבים וחוקרים ובוחנים את ההשפעה של זה.
תקופה טובה לגישור
באוקטובר הקרוב תתקיים ועידה אזורית בהשתתפות עמיתי הקרן, כולם תושבי המזרח התיכון, בהם חגית (שקד), טובא, צעירה מטורקיה, ג’ורג’, שופט לבנוני, שריף, עורך דין ושופט מצטיין, ואחמד ממצרים, שמארגנים אותה. “הם התכנסו, בנו סדר יום והם פועלים להגשמת חזונם להיפגש באופן אישי במזרח התיכון. כעת יש לנו מדינה (דובאי), שבה כולם יכולים להיפגש. הכנס הזה יהיה היסטורי”, אומר ויינשטיין. “ועידת המזרח התיכון האחרונה שלנו התקיימה ברומא לפני כשלוש-ארבע שנים. באותה תקופה לא הצלחנו למצוא מדינה במזרח התיכון שתוכל לארח את כל המשתתפים.
אנחנו מקווים שנציגים מירדן, מצרים, סעודיה, לבנון, טורקיה ומדינות נוספות במזרח התיכון ישתתפו בכנס בדובאי. הנהגת הקבוצה תקבע את הנושאים שיהיו על סדר היום ואנו מקווים לתיאום ושיתוף מלא עם שרי המשפטים של המדינות המתאימות והמדינה המארחת. אנו מקווים שישתתפו גם כמה משרדי משפטים על מנת שהכנס יוכל להיות קרקע פורייה לשתול בה את הזרעים לשיתופי פעולה נוספים במאמציהם של מיישבי סכסוכים המוכשרים הללו מרחבי המזרח התיכון. זו המטרה שלנו ואני אופטימי מאוד, שנצליח בכך בזכות האנשים העומדים בראש התוכנית. הנושאים שידונו מגוונים, ויכולים לעסוק במים למשל, בהגדרת גישור מסחרי ובגישה לנושאים משפטיים הנוגעים לכל המדינות. אלה דברים מרגשים.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השלישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור ביוני 2021.
_______________
עו”ד חגית שקד-גוילי היא מחלוצות הגישור בישראל, בוררת ומגשרת משפטית זוכת מלגה לשנת 2010 מטעם ארגון המגשרים והבוררים המוביל בארה”ב JAMS Foundation במסגרת Weinstein International Fellowship program עמיתה בכירה בקרן ויינשטיין. הובילה אלפי סכסוכים מורכבים משפטית ואנושית בארץ ובעולם לידי הסכמות. בשנים 2020-2013 הצטרפה למשרד ע. גבריאלי בו הייתה שותפה. שימשה כעמיתת מחקר במרכז ליישוב סכסוכים וניהול משא ומתן של אוניברסיטת סטנפורד בארה”ב. ייסדה וניהלה את המחלקות ליישוב סכסוכים וניהול תיקים בבתי המשפט במחוז תל אביב. מרצה בכנסים ובפורומים בארץ ובעולם, נמנית עם המגשרות המובילות בישראל על דירוג Dun´s 100 לשנת 2021.