העברה בגישור היא מצב שבו המגושר חש אל המגשר רגשות שמקורם ביחסיו עם דמויות אחרות, מהעבר או מההווה, אשר משמעותיות בעבורו
העברה מתרחשת באופן יומיומי: אנחנו עשויים לאהוב דמות חדשה שמזכירה לנו דמות משמעותית לנו, מוכרת ואהובה, ולחילופין עלולים לא לאהוב דמות חדשה כי היא מזכירה לנו דמות משמעותית לנו, שיש לנו רגשות קשים או מורכבים כלפיה.
העברה בגישור מתרחשת בדרך כלל אצל המגושר ברמה בלתי מודעת ומגדירה את המגשר בעיני המגושר.
הדמות "העמומה" של המגשר, דמות שהמגושר אינו יודע עליה פרטים, ובוודאי לא פרטים אישיים רבים, מסייעת למגושר לקיים את ההעברה הלא מודעת הזאת, לקיים העתקה של אותה דמות משמעותית, תכונותיה ואופייה, לדמות הלא מוכרת של המגשר.
לפני כמה שנים הגיע אליי זוג לגישור גירושין, דרך המלצה. גל ומאיה (שמות בדויים), זוג בשנות ה-40 לחייהם. היא אינטליגנטית וחריפה, אשת קריירה, מצליחה, מוערכת, כִּלכלה בכבוד רב את המשפחה והייתה אחראית על הבית ועל גידול הילדים. הוא - אינטליגנטי וחריף, ורבאלי מאוד, לא הצליח לבסס קריירה בשום תחום שהתנסה בו, ותרומתו לכלכלת המשפחה הייתה זניחה. מהר מאוד למדתי שלגל, נוסף למערכת היחסים המורכבת מאוד עם אשתו, הייתה מערכת יחסים מורכבת עם אימו. גל רכש את אותו מקצוע שאימו התמחתה בו. לאימו היה משרד משגשג בתחומה, והיא לא התגאתה בגל שלא התמיד בתחום ולא היה מעוניין להמשיך את השושלת המשפחתית, ולתפיסתה הוא היה מפונק שנהג בחוסר אחריות.
גל - החל מהשלבים הראשונים בגישור, החל לייצר התנגדות רבה כלפיי. ההתנגדות באה לידי ביטוי בתחרות איתי, שתלטנות על התהליך, קטיעות של שטף הדיבור שלי וכעס כלפיי שהתבטא בין היתר בהאשמה שאני לא ניטרלית וכי אני מעדיפה את אשתו. ניתוח ההתנהלות של גל מולי, הרגשות בעלי העוצמה הלא מידתיים כלפיי, שגרמו לגל לתגובות חזקות לרבות אמירות כמו: "את ממש מצליחה בקריירה שלך כעורכת דין בגישור", "עושים הרבה כסף בגישור" וכדומה, הציפו תמונה שהתבהרה לי מהר מאוד לפיה אני כנראה הזכרתי לגל שתי דמויות שיש לו איתן מערכת יחסים מורכבת - אשתו ואימו, ובמקרה הטוב, אם מזלי שפר עליי - הזכרתי לו רק אחת מהן.
בתהליך של טיפול, לו היה המטופל מייצר התנגדות דומה לזאת שתיארתי לעיל כלפי המטפל, יכול המטפל לבדוק את רגשות המטופל כלפיו באופן ישיר, להעלות אותם בטיפול ולעבוד עם המטופל על שורש היחסים שלו עם הדמויות שיש לו עמן יחסים מורכבים.
למטפל יש אפשרות אמיתית לבחון את ההנחה שלו, לפיה מתקיימת העברה של דמות אחרת משמעותית למטופל כלפיו. המטפל עשוי לבחון יחד עם המטופל מדוע מתעוררים בו רגשות בעלי עוצמה כל כך גדולה שגורמים לתגובות כל כך חזקות כלפי המטפל. לפי פרויד, ההעברה עשויה להיות "ליבת הטיפול". היא עשויה להיות כלי משמעותי ביותר להבנת עולמו של המטופל, לאפשר למטפל להבין את חוויית היחסים של המטופל שלו עם האנשים המשמעותיים לו ברבדים עמוקים. המטפל יכול לחוות באמצעות ההעברה, ולא רק מסיפורי המטופל, את התנהגותו של המטופל ביחסיו עם אותן דמויות.
מה בין העברה בטיפול להעברה בגישור? אחת מאיכויות המגשר, היא היכולת להכיל ולקבל, לצד הצבת גבולות, את מה שהמגושרים שלו מביאים לתוך הגישור, לא רק ברמת התוכן, לא רק ברמת היחסים בין הצדדים בקונפליקט, אלא גם בתוך היחסים של המגשר והמגושר. השאלות שמתעוררות: מה על המגשר לעשות במקרה של העברה? מהם גבולות הליך הגישור? לאיזה עומק נדרש המגשר כדי להבין את עולמו של המגושר לשם התמודדות עם הקונפליקט בגינו מתקיים הגישור? האם ההעברה יכולה להיות כלי משמעותי למגשר או שעל המגשר לסלקה באפקטיביות כדי לא לאפשר לה לפגוע ביחסיו עם המגושר? ואולי דווקא מעבר לסילוקה, ההעברה היא הזדמנות פז למגשר להעמיק את יחסי האמון בינו לבין המגושר וללמוד על עולמו של המגושר? ומה לגבי הצדדים הנוספים בקונפליקט?
נושא ההעברה בגישור מורכב מאוד. ההתמודדות של מגשר עם ההעברה של מגושר כלפיו, עשויה להיות מאתגרת, הן בהיבט של אחריות המגשר והכלים שעומדים לרשותו להתמודד עם ההעברה של מגושר כלפיו והן בהיבט של גבולות התהליך. לעניין גבולות התהליך, נשאלת השאלה לאיזה עומק יכול מגשר להגיע עם המגושר בנושא זה או ראוי שיגיע בעזרת הכלים שעומדים לרשותו במסגרת גבולות הליך הגישור? נושא זה מתקשר לסוגיה מעניינת נוספת שקשורה בגבול בין טיפול לגישור שיכול להיות מתעתע לעיתים בהליכי גישור מסוימים. גבול זה בין טיפול לגישור נתפס בצורה שונה בין אסכולות הגישור המגוונות ומשתנה בהתאם למטרות שונות שעולות מצד המגושרים בתהליך הגישור.
האופן שבו התמודדתי עם ההעברה של גל כלפיי, כפי שאתאר להלן, עשוי להיות שונה בתהליכי גישור אחרים, בין היתר בהתאם לרצון המגושרים, בחירתם ותפיסתם את משמעות התהליך, מטרות התהליך והמרקם שעוטף את הגישור.
בגישור המתואר, בחרתי לשוחח עם גל באופן ישיר על מערכת היחסים שלו איתי בתהליך, בלי להזכיר את תהליך ההעברה שאולי התרחש כלפיי. כך בחרתי להציב את גבולות הגישור הספציפי הזה. קיימתי עם גל שיחה פתוחה וישירה על הכעס וההתנגדות שהוא חש כלפיי. הייתי אמפתית כלפי התחושות האלה שלו. הסברתי לו את חשיבות האמון שנותן המגושר במגשר בתהליך הגישור והבהרתי לו שחשוב לי מאוד להצליח לבנות מולו אמון כדי שאוכל לסייע לו ולאשתו לנהל הליך אפקטיבי. שאלתי אותו שאלות כמו מה גורם לו להרגיש כך כלפיי? מה אני עושה שמכעיס אותו? מה אני יכולה לעשות שיגרום לו לתת בי אמון? לא התווכחתי, לא התגוננתי ולא עסקתי בשכנוע. זאת הייתה שיחה טובה ובונה אמון. בסיומה, ביקשתי מגל שיהיה פתוח איתי, ובכל פעם שהוא מרגיש לא נוח בתהליך מולי, שיסב את תשומת ליבי לכך. בהתנהלות שלי מול גל ובשיחה הפתוחה והאמפתית שקיימתי עמו קיוויתי לנתק את ההעברה שגל עושה מאימו ו/או מאשתו כלפיי וליצור איתו קשר שונה בתכלית מהקשר שלו עם כל אחת מהן. נוסף לכך, למדתי יותר טוב על עולמו של גל מתהליך ההעברה שהוא עשה כלפיי - מה מפעיל אותו, מה מכעיס אותו וממה הוא מפחד.
למדתי על דרך ההתבוננות של גל על הקונפליקט שלו עם אשתו ועל הערכים שלו. את אלה חיברתי למרכיבים נוספים שאספתי בתהליך - לאמונות ולתקוות שלו כדי שאוכל להבין יותר טוב את הסיפור שגל מספר לעצמו, וכן איך לנהל את הגישור באופן יותר אפקטיביֿ.
אסכם, שלעניות דעתי חשוב שמגשר יהיה מודע לתהליכי ההעברה שמתרחשים בחדר הגישור כדי שידע לזהות שמתקיים תהליך כזה כלפיו, ולא יהיה מופעל על ידי תהליך ההעברה או יהיה מוצף מהרגשות בעלי העוצמה כלפיו ויידע להתמודד עמם באופן מקצועי וכדי שלא יקבל על עצמו את התפקיד שבנה לכבודו המגושר. חשוב שהמגשר ילמד מתהליך ההעברה על עולמו של המגושר ויבנה אמון ביחסיו עם המגושר בהתמודדותו עם ההעברה. יחד עם זאת, על המגשר להיות זהיר ואחראי הן ביחס לאבחנה שלו, כשהוא לא מצויד בכלים, בהכשרה מתאימה ובהדרכה שוטפת, כפי שמקובל בעולם הטיפול, והן ביחס לתהליך שהוא בוחר לקיים מול המגושר בנושא ההעברה, תוך שימת לב משמעותית גם למגושרים הנוספים וליחס שלהם למצב, כשהוא חושב על התרומה לאפקטיביות התהליך כולו ולמטרותיו.
הילי כרמלי, עו"ד ומגשרת, עוסקת בגישור ובניית הסכמות בתחום המשפחה, בתחום העסקי ובתחום הקהילתי. מנחה לגישור, למשא ומתן ולסדנאות שונות לתקשורת אפקטיבית וניהול קונפליקטים. hgishur@gmail.com