top of page

"כל המערכות הבין-אישיות מבוססות על אמון. כדי להנחיל את זה, צריך להקשיב, להקשיב ולהקשיב באופן אקטיבי

בין שלל הכובעים שהוא חובש, הפסיכולוג ד"ר רוני ברגר הוא ממקימי המרכז לחינוך קשוב ואכפתי, וממעצבי תוכניות המטפחות מיינדפולנס וחמלה באוניברסיטת סטנפורד. בראיון מיוחד הוא מדבר על הצד הפיזיולוגי של ההקשבה, על האלמנטים שמהם היא בנויה, על מיינדפולנס וחמלה ועל טכניקות שיכולות להפוך כל אחד ואחת מאיתנו למקשיבים טובים יותר - ולמגשרים טובים יותר


נפגשתי לשיחה עם ד"ר רוני ברגר רגע לפני שעלה על מטוס ליוון. “הייתה שם תאונת רכבת קטלנית. אני נוסע ללמד את האנשים שעובדים שם איך לעזור למשפחות שאיבדו את יקריהן", הוא הסביר.


מי שמכיר את ד”ר ברגר, יודע שהוא האיש הנכון במקום הנכון בזמנים ובמקרים כאלה. הוא פסיכולוג קליני בכיר, מרצה באוניברסיטת תל-אביב ומומחה בינלאומי להתמודדות קהילתית עם אסונות ואירועי משבר, וטיפול בנפגעי דחק וטראומה. הוא אף משמש חבר בוועדה המייעצת של מרכז המחקר והחינוך לחמלה ואלטרואיזם באוניברסיטת סטנפורד, שם הוא מסייע בעיצוב תוכניות המטפחות מיינדפולנס וחמלה.


איך מיינדפולנס - קשיבות בעברית - יכול לעזור בטיפול בטראומות, ובכלל, אני תוהה, והוא משיב: “תכף תביני הכל". והכל, הוא אומר, מתחיל בהקשבה.


מה זו הקשבה?

“יש מי שמגדיר הקשבה כאינטראקציה בין אישית או מיומנות, ויש שמגדירים אותה אמנות. בהרווארד ביזנס סקול קוראים לזה אמנות, כי לטענתם הקשבה זו אחת המיומנויות הכי חשובות לשיווק ולביזנס בכלל. בעיניי, הקשבה קשורה למילה קשב. קשב זה משהו שצריך ללמוד ולעבוד עליו, הוא לא קורה באופן טבעי. לקשב יש השלכות פיזיולוגיות, יש רשתות עצביות שונות האחראיות על אופני קשב שונים.


“מיינדפולנס היא מודעות שמתעוררת באמצעות תשומת לב לרגע הנוכחי תוך אימוץ גישה סקרנית ומאפשרת ולא שיפוטית. במילים אחרות, ניתן לראות את תהליך המיינדפולנס ככלי יעיל לאימון הקשב. אם מיינדפולנס מאפשר לנו להיות מודעים לכל מה שמתרחש במרחב התודעתי, הקשבה אקטיבית לוקחת אותו שלב אחד רחוק יותר ומאפשרת לנו לא רק להקשיב למילים, אלא למשמעות של המילים.


זאת ועוד, הקשבה אקטיבית נותנת לנו הזדמנות להקשיב למה שלא נאמר, מסרים שלעיתים קרובות חשובים הרבה יותר ממה שנאמר.


מדוע צריך הקשבה?

“ההכרה בערכה של הקשבה חשובה מאוד. מעבר לכך שיש להקשבה תרומה בתחום הבין-אישי, כל מערכות היחסים מבוססות על תקשורת, כך גם בתחום התעסוקתי ועל אחת כמה וכמה בגישור, שבו על המגשר לגשר בין צדדים, שבדרך כלל מחזיקים בגישות או עמדות שונות, שלעיתים קרובות נמצאות בעימות.


"מיינדפולנס זה אחד הכלים שממקד אותנו בקשב ומלמד קשב. אבל זה לא רק קשב. קשב יכול להיות אקטיבי או פסיבי. בהקשבה אקטיבית לא מקשיבים רק למילים. מקשיבים למשמעות של המילים, והכי חשוב, מקשיבים למה שלא נאמר, כי זה לפעמים יותר חשוב מהמילים עצמן"

“הקשבה בראש וראשונה יוצרת אמון. אחד הדברים שכולנו אוהבים ורוצים, וזה מונח בבסיס כל מערכות היחסים, זה שישמעו אותנו ויראו אותנו. נראות היא למעשה אחד הצרכים הכי חשובים בחייו של אדם. היכולת שלנו לראות את האדם, להקשיב לו, לשקף ולאושש את דבריו יוצרת “הנכחה קיומית", בבחינת “אני נראה ונשמע, אני קיים". לבני אדם יש צרכים בסיסיים כגון תזונה נאותה, מוגנות וביטחון אך גם זקוקים לחום, אהבה ונראות. אחת הבעיות הפסיכולוגיות שאנחנו פוגשים אצל רוב האנשים, היא שהם מגיעים ממשפחות שבהן הם לא תמיד זכו לנראות, היינו לתשומת הלב הראויה. נראות זה כמו אהבה. הדבר הכי חשוב לנו זה שיאהבו אותנו, אבל אם לא רואים אותנו, אז אי אפשר לאהוב אותנו. תקשורת מייצרת נראות.


“כל המערכות הבין-אישיות מבוססות על אמון. כדי להנחיל את זה, צריך להקשיב, ולהקשיב באופן אקטיבי, כך שהמשדר או הדובר ירגיש שרואים ומבינים אותו. לזה אני קורא נראות".


מה כוללת טכניקה להקשבה?

“הקשבה אקטיבית, כשמה כן היא, אינה פאסיבית, אלא משהו שצריך לפעול בתוכו. הדבר הראשון זה נוכחות. נוכחות היא לא לשבת כמו פסל, אלא being present, להיות כאן ועכשיו בהוויה מלאה. הוויה מלאה זה אומר לא רק להקשיב לקול של הדובר, אלא לשמוע את המשמעות, ליצור קשר עין, להפעיל את כל החושים. זה לא רק שמיעה, אלא גם ראייה.


יש דברים לא ורבליים שהם לא פחות חשובים, וצריך להתייחס אליהם. “השיח הגופני” לעיתים קרובות חשוב יותר מהמלל הוורבלי מאחר והוא עוקף את מערכת ההגנות של האדם".


שיקוף, אישוש ואמפתיה

במסגרת לימודיו בארה"ב אצל אבי הטיפול המשפחתי, ד"ר סלבדור מנוחין, ד"ר ברגר בילה שנה שלמה בצפייה בטיפולים מאחורי מראה חד צדדית בלי לשמוע את המילים (המיקרופון היה סגור) וכך, למד את השפה הלא ורבלית.


לגוף יש חשיבות בלתי רגילה, במיוחד בסיטואציות קונפליקטואליות וגם טראומתיות, אומר ד”ר ברגר.


“הגוף מדבר הרבה יותר, וזו שפה לגמרי שונה. כשמישהו מספר לי את הסיפור שלו, את מה שקרה לו, חלק גדול ממה שאני עושה - וזו אחת הטכניקות שפיתחתי - זה לעצור ולתת לו לשהות ולהתחבר לגוף. הגוף מדבר בכל מיני צורות ואופנים. למשל במצב של מתח נפשי, אפשר לראות כל מיני תגובות כמו התרחבות האישונים, גוון העור משתנה, הנשימה נעשית שטוחה יותר, השרירים נעשים מתוחים יותר. האבחנה בשינויים סומטיים אלו דורשת מיומנות רבה אותה אין למרבית האנשים.. לוקח זמן ללמוד אותה.


“תקשורת לא אומרת בהכרח שאחד משדר והשני קולט וזהו, אלא בדרך כלל יש אינטראקציה, תהליך דו צדדי, שבו השומע בצד אחד גם מגיב באיזושהי צורה. זה לא רק להנהן בראש, אלא להקשיב ולקלוט באופן הכי פתוח, הכי סקרן".


"אחד הדברים שכולנו אוהבים ורוצים, זה שישמעו אותנו ויראו אותנו. נראות היא למעשה נשמעות, כאילו מילים נראות. זה אחד הדברים הכי חשובים בחייו של אדם, אחד הצרכים החיוניים והבסיסיים. ברגע שלא רואים אותי, אני לא קיים. אם לא רואים אותנו, אז אי אפשר לאהוב אותנו. תקשורת מייצרת נראות"

איך אפשר להגיב באופן שבו תתחיל הקשבה טבעית?

“אפשר וחשוב לשאול שאלות פתוחות וגם לבקש להרחיב, כגון: ‘תאמר לי קצת יותר', ‘לא כל כך הבנתי', תוכל להרחיב וכד'. לא להסתפק בשאלות סגורות שהתשובה עליהן היא כן או לא.


“הדבר הכי חשוב בעיניי הוא דיאלוג שבו שני הצדדים מנכיחים את המסר (שיקוף), מראים הבנה של המסר (אישוש) ומנכיחים את החוויה הרגשית של הדובר (אמפתיה). במילים אחרות תקשורת טובה, במיוחד במצבים קונפליקטואליים כרוכה בשלושת המרכיבים של הקשבה מטיבה: שיקוף אישוש ואמפתיה. “ד"ר הארוויל הנדריקס יצר את תיאוריית האימגו (המילה לקוחה מהמילה הלטינית ‘דימוי'). בספרו ‘לבסוף מוצאים אהבה’, הוא מתאר תהליך תקשורתי שבו הצדדים קשובים ושומעים האחד את האחר. הדבר שימושי בדרך כלל בין בני זוג בקונפליקט. בסדנאות שעשיתי איתו, אחד הדברים המרכזיים היה תרגול ההקשבה האקטיבית עם שלושת מרכיביה בקרב שני הצדדים לדיאלוג.


“האלמנט המאתגר יותר הוא ‘אישוש'. אישוש מורכב במיוחד, כי פעמים רבות השומע אינו מסכים בהכרח עם מה שנאמר, אבל התהליך הזה הוא רלוונטי מאוד לגישור. כמטפל, אני מנסה להדריך את האדם השומע לאושש את דברי המתקשר באמצעות משפט פתיחה כמו: ‘אם הבנתי אותך נכון, מה שאת/ה סבור/ה כי...‘. כלומר, האדם המקשיב כאילו נכנס לנעליים של האדם המתקשר ומנסה לראות את ההיגיון בתפיסתו, אפילו אם הוא לא מסכים עם העמדה שלו. לאחר האישוש מגיע השלב השלישי, האמפתיה שבו השומע מנסה לתקף גם את התחושה הרגשית של המתקשר. הוא פותח במשפט” ואני מניח שאת/ה חש/ה תסכול, בלבול, חרדה וכד'...


איך זה נראה בפועל כשעובדים עם מטופלים, למשל?

“בדרך כלל, כשעובדים עם זוגות סביב זה, נותנים גם לבן הזוג לעשות אותו תהליך. אני מלמד אותם לתקשר תוך כדי תנועה. ניקח לדוגמה מקרה שבו צד אחד מעוניין להתגרש. אני אבקש מהצד השני לחזור על מה שהוא שמע מבן הזוג עכשיו. הרבה פעמים אנשים עושים אישוש ציני: ‘וואו, הוא חושב ש...' באינטונציה צינית. אני מפסיק את זה ואומר: ‘לא, אני רוצה שתיכנס לנעליים שלה ותגיד לה מה היא באמת חושבת. יכול שהיא טועה אבל נסה להבין מה היא אומרת, נסה להבין למה היא מרגישה את מה שהיא מרגישה'. ברגע שהאדם השני יכול לראות את זה, זה קצת מוריד את העוקץ


“אז זה בגדול הקומוניקציה של השומע - הוא מחזיר, משקף, מאשש ומביע אמפתיה. חשוב תמיד לא להגיב מיד ולהתאזר בהרבה סבלנות. קומוניקציה מורכבת מסבלנות. חייבים לתת לבן אדם לגמור את המשפט. הרבה פעמים בארץ אפשר לראות מראיינים שמתפרצים לדברי המרואיין. אם מדברים על מכשולים להקשבה, אז אחד מהם זה שאנשים לא שומעים. הם עונים לפני שהם שומעים ובונים טיעון נגדי. חשוב להשהות את השיפוטיות. להיות פתוחים, סקרנים. זה קשה, אבל זה אפשרי.


“מכיוון שאנחנו אחד מהיונקים שנולדו חסרי אונים לחלוטין, וכתינוקות אנחנו לגמרי תלויים בגורם המיטיב איתנו, הורים או מטפלים אחרים, אנחנו צריכים לתקשר בצורה יעילה עם הגורמים המיטיבים המספקים את כל צרכינו. תקשורת יעילה, אם כן, הכרחית לקיומינו והיא למעשה מתחילה מגיל מאוד צעיר".

כך מיינדפולנס משפר את תפקוד המגשר ומנהל המו"מ

  • משקיט את המוח ומעלה את הקשב והריכוז בעת תהליך של גישור.

  • מגביר את המודעות העצמית והמודעות לאחרים ולפיכך מסייע בהבהרת מטרות הגישור.

  • מפחית את התגובות האימפולסיביות האוטומטיות ומאפשר תגובות מושכלות.

  • מונע התמקדות בדפוסי חשיבה מקבעים ומעצים חשיבה יצירתית הנחוצה בניהול משא ומתן.

  • מעלה את החמלה והאמפתיה הנחוצים בתהליך הגישור.

  • מסייע ביצירת קשרים בינאישיים טובים יותר, המקדמים את תהליך הגישור.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השמיני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במאי 2023.

_____________

ד"ר רוני ברגר, המרכז לחינוך קשור ואכפתי, אוניברסיטת תל אביב

留言


bottom of page