top of page

"המשימה שלנו היא להנחיל לדור הבא את הניסיון, את ההיסטוריה ואת הסיפור היהודי"

לנגד עיניו של הרב מיכאל מלכיאור, מייסד היוזמה הדתית לשלום, "מוזאיקה", ורשת החינוך המשלב "מיתרים", ניצבת משימת חייו - להביא לתיקון עולם. בראיון מיוחד הוא מסביר למה רק שלום דתי יכול להצליח, למה הוא מצפה שכל צד ישמור על ערכיו ויתחזק בזהותו, ולמה מוטלת על העם היהודי האחריות לחלוק את הניסיון שלו עם האנושות כולה



מאחורי התואר "רב" שנושא הרב מיכאל מלכיאור, נמצאים עוד הרבה תארים, ואפשר אף לומר עולמות, שנדיר לראות את כולם יחד באדם אחד: מנהיג דתי, הוגה דעות, פעיל חברתי ומחנך בעל שם עולמי. איש עם חזון, אדם אוהב שלום ורודף שלום, שיודע גם להגשים אותו בחיי היום־יום, וזה דבר שכלל אינו מובן מאליו.


במסגרת פעילותו למען שלום ופיוס, היה הרב מלכיאור ממייסדי מרכז מוזאיקה, שמטרתו לטפח תרבות של גישור ובניית הסכמות בקרב יחידים, משפחות, קהילות ודתות. המרכז דוגל בכך ששימוש בכלים מעולם הגישור עשוי להביא לפתרון מחלוקות ולשיתופי פעולה. מוזאיקה מעניקה תמיכה מקצועית לרשת לאומית של כ־50 מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה בשיתוף עם רשויות מקומיות וכן מלווה ומנחה מאות תהליכי גישור וצדק מאחה.


בנוסף, יחד עם השייח' המנוח עבדאללה נימר דרוויש מהתנועה האסלאמית, יסד הרב מלכיאור את היוזמה הדתית לשלום, שמקדמת פעילות בקרב מנהיגים דתיים - יהודיים, מוסלמים ונוצרים - המשמשים כמתווכים דתיים על מנת ליצור קואליציה דתית לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני ולהשגת שלום במזרח התיכון.


אנו פוגשים את הרב מלכיאור שבועות ספורים לפני חג הפסח - החג שבו אנו עוסקים בסיפור יציאת עם ישראל ממצרים. לסיפור יציאת מצרים יש קשר בין־דורי מובהק, והרב ממהר לעמוד עליו:

"הדבר הגדול בסיפור של יציאת מצרים, הוא העברת הסיפור מדור לדור" הוא אומר. "את יציאת בני ישראל ממצרים ניתן היה לעשות בצורה פשוטה וחלקה הרבה יותר מאיך שזה מתואר בספר שמות, שמשה רבנו הולך לפרעה הלוך וחזור, את המכות, איך ה' מקשה את לב פרעה וכן הלאה. אם כן, מדוע יש את כל הסיפור הזה? והתשובה היא: כדי שיהיה מה לספר לילדים, כדי להעביר את הסיפור לדור הבא, שכן ליל הסדר בנוי על הסיפור, על 'והגדת לבנך', וזה גם הרעיון הגדול של הגאולה.


"הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא. והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם..." (מלאכי, פרק ג', פסוקים כ"ג־כ"ד) - זהו הפסוק האחרון שאנחנו קוראים בהפטרה של שבת הגדול, השבת שלפני פסח, שבה אליהו הנביא בא לבשר את הגאולה. ומה הסיפור של בשורת הגאולה? זה איחוד הלבבות בין הדורות.


"איחוד הלבבות בין דורות, גישור בין דורות, זה לא דבר פשוט כלל וכלל. מה שחווה דור אחד, הוא לא מה שחווה הדור הבא. מה שחווה דור יציאת מצרים, שראה את האותות והמופתים, שראה את היד החזקה והזרוע הנטויה - זה לא מה שחווה הדור שאחריו. הם שמעו את זה כסיפור, לא חוו את זה. לכן עלינו להמחיש את הסיפור של פסח, לאפשר את העברת הסיפור מדור לדור באופן משמעותי.


"בתוך כך, עלינו לספר את הסיפור כדי להבין מה המשמעות של להיות משועבדים, אבל לא כדי להישאר משועבדים לעבר. המטרה היא לתת את החופש לדור הזה ולדור הבא, שנהיה חופשיים, שנהיה בני חורין. לתת תקווה לעתיד גם בזמנים קשים, כאלה שאנחנו עדים להם היום בעולם. דווקא בזמנים קשים בעולם, יש לנו סיפור ייחודי לספר, וחשוב מאוד לא להיות משועבדים לעבר הזה".


כשאתה אומר "זמנים קשים" - למה מכל מה שקורה היום בעולם אתה מתכוון?

"אני חושב הרבה על התקופה הזו, שעה שאנחנו עוברים שוב מלחמה איומה בעולם.


"אם נחזור אחורה בזמן אל תחילת ימי הציונות, לפני כ־130 שנה, לאזור של אוקראינה, בלארוס, המדינות הבלטיות, פולין המורחבת - באזורים הללו חיו למעלה מ־90% מיהודי העולם. זו המציאות שבה, שעה שאנחנו מדברים, חיים כל אזרחי אוקראינה. הם הלכו לישון בפחד, ולא ידעו לאיזה מציאות יקומו בבוקר; האם יהיה לחם לעוללים, האם יחיו, איפה ינחתו הפצצות הבאות, האם נהיה לחיים או למוות, לשובע או לרזון.


"התחושה הזו, של חוסר הביטחון, שהייתה נחלת היהודי אז ובמשך הגלות ברוב המקומות של הגלות, אפשר לומר בצער שהיום זוהי הנחלה של האוקראינים, בגלל הרשע שמגיע ממוסקבה, מפוטין. אמרתי בהזדמנויות שונות, שכל העולם הפך להיות יהודי במובן של חוסר ביטחון. אולי יש ביטחון מדומה לתקופות מסוימות, אבל יש חוסר ביטחון מאוד גדול לכל העולם.


"מה שהיהודי חש במשך כל כך הרבה זמן, כי הוא היה האחר האולטימטיבי - היום זו נחלת כל האנושות. יחד עם זאת, יש משהו מהניסיון שלנו שלקחנו איתנו ואפשר לחלוק אותו עם האנושות. זה חלק מהייעוד שלנו. עכשיו, שיש לנו נחלה משל עצמנו, ברוך השם, ואנחנו כבר לא ב'פחות ביטחון' מעמים אחרים, יש לנו אחריות לכך. אנחנו לא יכולים לבקר מדינות אחרות ולטעון נגדן ש'הן לא עושות', 'הן לא מגינות על חפים מפשע', 'לא מפעילות סנקציות'. עלינו להסתכל על עצמנו. אם לא עושים - זה אנחנו שלא עושים, כי אנחנו חלק מהעולם. אם שותקים - אנחנו שותקים. האחריות על עתיד העולם היא שלנו, אנחנו חלק מהעולם. זו גם האחריות שלנו פה, באזורנו, בחברה שלנו, בתוך השכנים שלנו ובעולם כולו."



הריאיון המלא פורסם בגיליון השישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באפריל 2022.

Comentarios


bottom of page