top of page

גישורי מהו"ת יבנו את יחסי השכנות

סכסוכי השכנים כיום מורכבים יותר מבעבר. לגישור, ובעיקר לגישורי מהו"ת, יש יתרון על פני מערכת המשפט בשיקום מערכות היחסים המעורערות בין דיירי הבניין. האם קובעי המדיניות ירימו את הכפפה? סיקור שולחן עגול שהתקיים בוועידת המשפט ועסק בגישור בבתים משותפים


בחודש שעבר התקיימה ועידת המשפט הראשונה, בהשתתפות שר המשפטים גדעון סער ובכירי משרד המשפטים, לרבות מנכ"ל המשרד ערן דוידי והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ובכירים במשרדים אחרים.


בנאומי הפתיחה הדגישו כל הדוברים כי מטרת משרד המשפטים היא לפתוח את דלתותיו לרחשי הציבור, לייצר שיח, לשפר אמון, ובעיקר לתת לציבור יכולת להשפיע על מגבשי המדיניות לפני קביעת המדיניות.


משרד המשפטים הוא מגדלור לרגולציה. הסיסמה של מנכ"ל משרד המשפטים היא: לאפשר, להאיץ, להעז. לאפשר קידום יוזמות; להאיץ פעולות חדשניות; ולהעז לחשוב.


אחת המטרות שמוביל המשרד היא להנגיש את המשפט לכל בית. בהתאם, מפתח המשרד שירותים משפטיים חדשניים, כגון: מערכת מקוונת ליישוב סכסוכים - ODR. מערכת זו תופעל תחילה אצל המפקחים על רישום מקרקעין ותתרחב בהמשך. בכוונת משרד המשפטים להתאים את ההליך המסורתי למציאות החדשה ולטכנולוגיה החדישה, ולשפר את חווית השימוש של האזרח במערכת המשפט.


במסגרת ועידת המשפט - שאנו מקווים שתהפוך למסורת - התנהלו כ־40 שולחנות עגולים שבכל אחד מהם השתתפו נציגי משרד המשפטים או נציגי משרדי ממשלה אחרים, ואנשים שביקשו לשמוע ולהשמיע. בין היתר התקיים שולחן עגול שעסק בגישור בבתים משותפים. לקחתי חלק בשולחן זה כדי להשמיע בו את יתרונות הליך הגישור.


כוחו של שכן סרבן אחד

סביב השולחן, שנושאו היה "רישום בתים משותפים - מציאות קנין ואתגרים במאה ה־21" ישבו, בין היתר, הממונה על המרשם עו"ד דוד שני, המשנים לממונה עו"ד ג'וזף עזזיאן ועו"ד עמיעד סרוסי, מפקחים על רישום מקרקעין, היועמ"ש של המשרד עו"ד נועה סרבו, עורכי דין ומודדים.


המטרה ששמו לעצמם יושבי השולחן היא להמשיך לטייב ולייעל את עולם רישום הבתים המשותפים, לאור אתגרי המציאות המשתנה. לשם כך נדרשו סיעור מוחות, שיתוף וקבלת רעיונות חדשים לרפורמות עתידיות ברשות. הממונה על המרשם הציג מגמת עלייה קבועה שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות בתחום רישום תיקים הפרויקטים (תיקים מרובי בעלים / מתחייבים / מוטבים), וזאת לצד הצורך בטיפול בתיקי הרישום "המסורתיים" אשר מוגשים ללשכות הרישום.


ישנה עלייה בהיקפי יחידות הדיור; משאב קרקע מוגבל; התחדשות עירונית; עירוב שימושים; הגדלת הציפוף; תכנון מול קניין; ניצול שכבות קרקע - תלת ממד; בתים משותפים הכוללים טכנולוגיות מתקדמות ומתחדשות; סכסוכי שכנים מורכבים יותר.


עד לסוף שנת 2025, מאות אלפי יחידות דיור צפויות להיות מאושרות, והן אמורות בסופו של דבר להירשם בפנקסי המקרקעין.


מערכת המשפט דנה בכל סכסוך בכלים משפטיים, אך אין לה מענה לאינטרסים ולצרכים של כל צד. להליך משפטי אין כלים לשיקום מערכות יחסים וליצירת תקשורת. הצעתי להפעיל את תוכנית המהו"ת על סכסוכים שנדונים בפני המפקחים על רישום מקרקעין.

בהתאם, כמות הסכסוכים השיפוטיים שיגיעו ללשכות המפקחים השיפוטיים עתידה לעלות באופן משמעותי, בשל מורכבות הבתים המשותפים הנבנים בשנים האחרונות, עירוב שימושים, גודלם של מגדלי המגורים המכילים מאות בעלי דירות בבניין משותף אחד ועוד. בשים לב לכמות הסכסוכים המגיעים ללשכות המפקחים השיפוטיים, הצגתי בפני יושבי השולחן את עולם הגישור.


מדוע גישור? יחסי שכנות הם כמו יחסי משפחה. מדובר במערכות יחסים ארוכות טווח שמתפרסות על פני עשורים; יחסים שלא יסתיימו עם מתן פסק דין. הכרעה שיפוטית בנושא אחד תפתח סכסוך בנושא אחר. מדובר ביחסים רווי אמוציות, כעסים ונקמות.


יתרה מזאת, הסכסוך מתגלגל בין מספר ערכאות. כך לדוגמה, סכסוך על הרחבת דירה / תמ"א 38 יתחיל בוועדות מקומיות ומחוזיות בפן התכנוני, ימשיך למפקחים על רישום מקרקעין ולבית משפט מחוזי בפן הקנייני.


במילים אחרות, שכן סרבן אחד יכול לייצר אינספור הליכים למשך שנים, להעמיס על כל מערכת המשפט, ובמקרה הגרוע לסכל פרויקט בנייה לצמיתות.


גם בבניינים קיימים כמות הסכסוכים עולה. זאת משום שהבנייה הינה במגדלים, יש ריבוי שכנים וריבוי מתקנים משותפים המייצרים סכסוכים מורכבים יותר.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באוגוסט 2022.

_____________

גילה סמולסקי-פייס היא עורכת דין משנת 1990 מגשרת מהו"ת בבתי משפט שלום משנת 2008, ומגשרת גם בבית הדין לעבודה. משמשת כיו"ר צוות מקרקעין בוועדה ליישוב סכסוכים של לשכת עורכי דין ובמסגרת זו פועלת להפניית תיקי מקרקעין לגישור.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Hozzászólások


bottom of page