"אנחנו בוחנים הקמת מרכז גישור בתוך בתי המשפט. מבחינה ערכית תפקידנו להטמיע את ערכי הגישור"

היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הוא מהגורמים הבולטים בהטמעת הגישור במערכת המשפט. בראיון מיוחד הוא מצביע על מה שמפריע לו בהתנהלות הנוכחית בהכשרת מגשרים, מספר איזה יוזמות הוא היה רוצה לראות בתחום, מדבר בגילוי לב על הבעיה ברשימת המגשרים של בתי המשפט, וחושף את הפיילוט הטכנולוגי שיתחיל בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט לתביעות קטנות

עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ידוע כמי שתומך ומסייע רבות להתפתחות הגישור בארץ בכלל ובמערכת המשפט בפרט. לכן, כשהוא פורש את המשנה הסדורה שלו על עולם הגישור, אנחנו מופתעות בהתחלה. לייזר אומר דברי ביקורת שבאופן טבעי לא כל כך נעים לשמוע. אבל כשהוא מסביר את כוונתו, אי אפשר להתעלם מכך שיש הרבה היגיון ואמת במה שהוא אומר, ושכל מי שחי ונושם את הגישור צריך לתת את הדעת על כך.

"אנחנו בהנהלת בתי המשפט עוסקים כל הזמן במציאת פתרונות להתייעלות ולשיפור השירות לציבור ובכלל זה מנסים להרחיב את השימוש בגישור. הפניית התיקים לגישור נעשית כחלק מהשירות שהמערכת מעניקה לאזרחים במטרה לסייע במציאת פתרונות מוסכמים לסכסוכים משפטיים ולא כדי להזין את שוק הגישור. אנחנו כמובן צריכים להיות אטרקטיביים מבחינה כלכלית למגשרים אשר זכאים ללא ספק לקבל שכר ראוי על השירות שניתן על ידם אך זו אינה המטרה העיקרית". אומר לייזר. "למשל, בתי הספר להכשרת מגשרים מבצעים את ההכשרה בעיקר על בסיס תיקים של תביעות קטנות שהם מקבלים מבתי המשפט. ישנם עוד ועוד בתי ספר שפותחים יותר ויותר קורסים שמצפים לקבל עוד ועוד תיקים לצורך הכשרת המגשרים. הם רואים בנו אבן שואבת ואנחנו לא תמיד מסוגלים לספק את הביקוש.

"לגבי רשימת המגשרים, לצערי לא עלה בידינו ליצור הסדר משפטי שהוא לגמרי מתאים. אחד הדברים שהיו חשובים בעיניי הוא שהרשימה תקיף רק את המגשרים הטובים והמקצועיים ביותר. בסופו של דבר הרשימה מאוד רחבה, הרבה מעבר לצורך, וכוללת גם מגשרים חסרי ניסיון"

"תיאורטית, יכול להיות שאם היו מחליטים במערכת שלא להעביר יותר תיקים, אז בתי הספר לגישור היו מחפשים את הסכסוכים במקום אחר כדי להתקיים. כולם יצאו נשכרים מכך. הייתי רוצה לראות הפנמה יותר משמעותית של עולם הגישור שעליהם לתרום לכך שפחות סכסוכים יגיעו לבתי המשפט. לראות איפה הם יכולים להשתלב ולסייע בשלבים יותר מוקדמים. למשל, יותר שיתופי פעולה עם המגזר העסקי, עם חברות הביטוח, בנקים בתי חולים וכו' . נכון בעיני שהגופים הללו יעשו שימוש בשירותי הגישור בשלבים מוקדמים בין היתר כדי לשמר את הלקוחות שלהם. עולם הגישור לא משכיל לדעתי לעשות את זה ולפתח לעצמו את הכלים האלה".

למה?

"אולי כי זה יותר קל ונוח".

אתה יכול לתת דוגמאות ליוזמות כאלו?

"למשל, זה אינטרס של חברות הביטוח שמחלוקות פשוטות יחסית עם המבוטחים ייפתרו בהסכמה. לאחרונה דיברו איתנו על הרבה תביעות נזקי גוף נגד רופאי שיניים. למה מגשרים לא פונים לאיגוד רופאי השיניים? הרי רופא שיניים רוצה לשמור על הלקוח שלו. האם אי-פעם ארגון גג של מגשרים שכר חברת ייעוץ וביקש לנתח, לשאול עורכי דין, ספקים, 'מה אנחנו יכולים לעשות יותר על מנת שיהיה ניתן ליישב סכסוכים פשוטים בצורה פשוטה מבלי שתהיה אסקלציה של ההליך, מבלי שתפסידו את הלקוח?'. אני לא מכיר עבודה כזאת.

"או, למשל, חברות התעופה. יש אין ספור סכסוכים עמן, במיוחד לאחר הקורונה, ועורכי דין לא חייבים להיות בתמונה. למה מישהו לא נכנס לתהליכים האלה? יש הרבה מגשרים שלא חיים רק מגישור. הם עורכי דין, בנקאים, פעילי ציבור, ונמצאים במרכזי השפעה. לא ברור לי למה הדבר הזה לא קורה ולמה אין יוזמות יצירתיות.

בעולם יש יוזמות מעניינות. למשל שמעתי סיפור על מרכז גישור שנמצא בתוך קניון ענק ואתה יכול לרדת מהחנות עם הקונפליקט, למשל אם אתה רוצה להחליף מוצר, ולנסות לפתור את זה במקום. אני לא מכיר יזמויות כאלה בארץ".

על עולם הגישור להפנים, כי תפקידו הוא לטפל במחלוקות בשלבים המוקדמים, לפני העצמה שלהם לסכסוך של ממש על כל המשמעויות שלו ובטח לפני שמוגשות תביעות לבתי המשפט. במקום זה המגשרים ממתינים בחיבוק ידיים שבתי המשפט יפנו אליהם תיקים.

"אפשר להניח, שמאות אלפי תיקים שמגיעים לבתי המשפט הם עדיין חלק מאוד קטן מהסכסוכים בציבור הישראלי. ההנחה היא שישנם מיליוני סכסוכים. עניינים שביום יום, חיכוכים בתחום הצרכנות והשירותים, מחלוקות בקהילה, עניינים אל מול הרשויות וכך הלאה שעשויים להתפתח להליך משפטי אם לא יטופלו נכון ובזמן. חשוב לדעתי להעניק תשומת לב לשלבים המוקדמים של היווצרות הסכסוכים.

"השוק צריך להתאים את עצמו, אין מנוס. אני מאמין שעולם הגישור צריך לפעול להטמעת הערכים האלה בציבור כולל בדרך של יוזמות חקיקה וקביעת רגולציה מתאימה. לא בטוח שעולם הגישור בארץ מפנים את העניין וחלף זאת ממשיך לנסות לעשות עוד מאותו הדבר. אני באופן אישי מאד מצר על כך".

להיכנס לסכסוך בשלבים המוקדמים

עו"ד לייזר סבור שהערך המוסף של הגישור נמצא בשלבים המאוד מוקדמים של התהוות הסכסוך - עוד לפני שיש תיק בבית משפט. לתפישתו, השירותים שמערכת המשפט אמורה לתת לציבור אינם בהכרח הליכים שיפוטיים בפני שופט. יש סכסוכים שמעצם טבעם יכולים להגיע לפתרון בשלבים ראשוניים, עוד לפני שמגיעים לבית המשפט עם עורך דין. כדוגמה הוא נותן את חוק הסדר ההתדיינות במשפחה, שמהנתונים לגביו עולה

שחלק גדול מהפונים לבתי משפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים ממצה את הסכסוך כשהוא בתחילתו, בלי הליך בבית משפט.

"האם אי-פעם ארגון גג של מגשרים שכר חברת ייעוץ וביקש לנתח, לשאול עורכי דין, ספקים, 'מה אנחנו יכולים לעשות יותר על מנת שיהיה ניתן ליישב סכסוכים פשוטים בצורה פשוטה מבלי שתהיה אסקלציה של ההליך, מבלי שתפסידו את הלקוח?' אני לא מכיר עבודה כזאת"

"אנחנו מטיפים לעולם הגישור תקופה מאוד ארוכה", אומר לייזר. "לטעמנו, העולם הזה צריך להשכיל להיכנס לתחומי פעילות עוד הרבה לפני שהסכסוך מתעצם, לפני שיש עורכי דין בתמונה, אם זה בדרכים של גישור בקהילה ובדרכים של חינוך לפתרון סכסוכים בשלבים המאוד מוקדמים. למרבה הצער, זה לא קורה. לתת שירותי גישור לציבור שמתדיין בבית המשפט זה מאד חשוב אבל עשוי לעיתים להיות מעט מאוחר מדי.

"התוכניות שאנחנו מקדמים וגאים בהן, כגון תוכנית המהו"ת, מוכיחות שיעורי הצלחה לא רעים. אך מאד תלוי איך אתה מודד הצלחה מבחינה חברתית. ייתכן שמבחינה חברתית סכסוך צרכני או סכסוך בקהילה שמגיע להתדיינות בערכאות זה כבר כישלון.

"אם עולם הגישור היה יודע להיכנס למעורבות בשלבים עוד יותר מוקדמים, הציבור היה יוצא נשכר".

"בתוך עולם הגישור בבתי המשפט, אנחנו מנסים - למרות שזה לא תמיד קל - לראות מעבר לעולם המצומצם הזה של הקלת העומס על בתי המשפט ולהעניק שירותים יותר טובים בהקשר הזה לציבור".

אז מהו, לדעתך, השלב הבא באבולוציה של עולם יישוב הסכסוכים מהותית וטכנולוגית?

"מה שאמרתי מחבר אותנו לנושא ה־ODR, השימוש בטכנולוגיות. אין ספק שהשימוש בטכנולוגיה הוא הדבר הבא ביישוב מחלוקות, וזה נמצא על סדר היום של המערכת. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לאמץ פתרונות מהסוג הזה ועוסקים בכך רבות. הוקם צוות עבודה משותף שלנו ושל משרד המשפטים במטרה לפתח פלטפורמה שתאפשר פתרון מבוסס טכנולוגיה ליישוב מחלוקות. מדובר בפרויקט שמושקעים בו ועוד יושקעו בו הרבה משאבים והוא מלווה על ידי אנשי מקצוע ומחקר מהשורה הראשונה.

"זה מסוג הדברים שצריך להטמיע ולהתאים אותם גם בהיבטים של התנהגות, ולכן השלבים הראשונים הם כאלה שיהפכו את ההליך השיפוטי ליותר נגיש באמצעות טפסים מקוונים, מתן שירות אינטרנטי; התביעה תתקדם בתהליכי העבודה בצורה מקוונת, והיא תגיע בסופו של דבר למגשר שיקבל את כל החומר בצורה פשוטה וזמינה. באותה מתכונת יהיה אפשר להעביר הכול לצד השני ולקבל ממנו התייחסות. זה מתאים להליכים פשוטים בבתי הדין לעבודה, לתביעות קטנות".

למה זה מתאים בשלב ראשון לתיקים האלה?

"כי הרעיון הוא לתת שירות טוב יותר, נגישות לערכאות באמצעות הפלטפורמה הזאת. לאפשר לאנשים שהיום מתלבטים אם להגיש תביעה, שיהיה הליך מובנה, מקוון, מבוסס טכנולוגיה, ודרך התפישה הזאת להביא להרחבה של השימוש בכלים האלה. בין לבין, גם הטכנולוגיה מתפתחת, ואני מניח שבעתיד יהיו פתרונות טובים אף יותר".

כשאתה אומר טפסים מקוונים, הכוונה לחלק של פתיחת ההליך או להליך כולו?

"ההתמקדות היא בתפישה כוללת, אבל כרגע מדברים על פיילוט בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט לתביעות קטנות. תוכלי להיכנס באופן מקוון להזין את פרטי הזיהוי, השתלשלות העובדות ועילת התביעה ואף לצרף מסמכים. המערכת תייצר באופן אוטומטי את כתב התביעה שיועבר לצד הנתבע בדיוק באותה פלטפורמה. הנתבע יכתוב באמצעות המערכת את כתב ההגנה שלו. הגורם המגשר יקבל את שני המסמכים ויוכל באמצעות היוועדות חזותית להיפגש עם שני הצדדים ולנסות לגשר ביניהם".

מי יהיה הגורם המגשר?

"מן הסתם אלה יהיו מגשרים מתוך עולם הגישור. אנחנו מדברים על workflow (תזרים עבודה, ניתוב אוטומטי של מסמכים לכל המשתמשים שאמורים לעבד אותם ע"פ סדר פעולות מוכתב מראש – א' ג'). ו־SLA )service legal agreement, אמנת שירות). נכון להיום, ה־SLA מבוסס על פרוצדורה קיימת בתקנות: כמה זמן יש להגיש תביעה, כמה זמן יש להגיש כתב הגנה; כרגע לא מדברים על התאמות בחקיקה. אין ספק שבעתיד, כשיראו שזה יעיל, יהיה צורך להתאים את הפרוצדורה במיוחד. אם מחקרית נוכל להראות שמגישים כתב הגנה תוך יומיים כי זה פשוט וקל, אז נשנה דברים בהתאם.

"הנתבעים הם בדרך כלל לקוחות חוזרים, חברות ביטוח, אשראי, תקשורת, תיירות, תחבורה וכו'. הליך יעיל ופשוט יאפשר לנתבע לשמר את הלקוחות שלו. תיחסך ממנו ההגעה לבית משפט והתדיינות מיותרת. אנחנו מאמינים שבהליך פשוט יקטן הסיכוי להחרפה של הסכסוך והיווצרות רגשות המביאות לניתוק יחסים. ייתכן שניתן יהיה להמשיך וליהנות מקשרי ספק-לקוח גם בנסיבות ישוב מחלוקת. זה, כאמור, מחייב שינוי תפישתי.

"החבר'ה הצעירים יודעים לעבוד ככה. הם לא רוצים לצאת מהבית, ללכת למזכירות בתי המשפט, לשלם אגרה, לכתת רגליים. הם נכנסים לאתר הרשות השופטת, ממלאים את הטופס והמערכת כבר מחוללת את כתבי הטענות. אגב, הלקוחות של בתי המשפט לתביעות קטנות ובתי הדין לעבודה, הם לקוחות שלא היו אף פעם בבתי משפט. פעם בחיים יוצא להם לתבוע תביעה קטנה במקום שכואב להם באמת. לכן ההיבטים של הנגישות ומתן שירות טוב יותר קריטיים במקומות האלה. בתהליכים שאנחנו מבקשים לקדם ישולבו מגשרים שידעו להתאים את עצמם לעבודה בסביבה טכנולוגית, ולמשל יקיימו ישיבות גישור באמצעות הזום. זה יעיל ואפקטיבי. זה הדבר הבא, וזו צפויה להיות המתכונת העתידית להתנהלות דיונית בבתי המשפט".

מתי זה צפוי לקרות?

"יש לוחות זמנים, אבל לא הייתי רוצה להתחייב להם. מדובר בחודשים ספורים לתחילת הפיילוט".

יש מקומות שבהם כבר נותנים פסקי דין כי פיתחו אלגוריתמים.

"חייב לומר שאותי זה טיפה מטריד. פסיקה כזו חייבת להיות מבוססת על עיקרון של ביג דאטה, כלומר: שבבסיס מערכת המידע המחוללת יהיו מספיק נתונים שינבאו בשיעור גבוה את סיכויי ההליך בנתונים ספציפיים. אני לא בטוח שאצלנו זה מתאים. אנחנו מדינה קטנה והיכולת ליצור ביג דאטה ברמות כאלה היא מוגבלת. בנוסף, בחלק מהמקרים המשפט מתהווה ומשתנה, אז לבנות ביג דאטה על פסיקה של 10 שנים, זה לא תמיד יעיל. לדוגמה, בעבר הפסיקה בענייני גירושים ומשמורת היתה דבר אחד, והיום הם דבר אחר לגמרי. אז הביג דאטה צריך להיות מבוסס על תקופה מאוד-מאוד קצרה ועל המון-המון מידע. מה שלא בטוח מתאים לנו. גם ברמה הערכית זה לא נכון בעיני. לא הייתי רוצה שמחשב שלא ראה אותי או הסתכל לי בעיניים ייתן הכרעה בעניין שיפוטי. בעת הזאת אני מסתייג מזה, אולי אני שמרני מדי. כשאין אפשרות לקבל הסבר על התוצאה, זה בעייתי בעיני".

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באוגוסט 2022.