אינטליגנציה שיתופית: מערכת השרירים שכדאי לפתח, לחזק ולתחזק

במסע המרתק של כתיבת ספר למנהלים, זכיתי לדייק תובנות קיימות וליצור חדשות, ולפרוש משנה שכוללת חזון ביחד עם פרקטיקה. אחד המונחים המרתקים שגיבשתי הוא "אינטליגנציה שיתופית". זו כותרת הפרק התשיעי בספר "עוצמת השיתופיות - מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם". קראו מקטעים מתוך הפרק


הוויה של Unselfing – ריקון העצמי

מהי משמעות הכותרת המוזרה הזו?

כדי לזהות באופן מדויק ככל האפשר את הצרכים והאינטרסים של האחר, אנו זקוקים למספר דברים מהותיים. הבסיס לכך הוא נקודת ההתייחסות שלנו במהלך האינטראקציה עם האדם האחר.


ההתייחסות הרגילה שלנו מתבססת על "ידיעה". יש לנו את התשובות, את המידע, ולעתים קרובות גם את הפתרונות. רובנו אוחזים בהנחות שאנחנו לא באמת בודקים אותן. מדובר בדפוס של רבים מאיתנו, ולצערנו גם אינטליגנציה, ניסיון ובכירוּת לא בהכרח ממתנים זאת. לדפוס זה יש השפעה על ההקשבה שלנו, עד כדי כך שלמעשה אנחנו בדרך כלל לא באמת מקשיבים. אנחנו בעיקר רוצים שיקשיבו לנו.


על הקשבה נכתב ונאמר רבות, ולענייננו אפשר להשתמש בחלוקה למספר רמות הקשבה:

1. הקשבה תגובתית - אני פועל מול האחר ממקום תגובתי, לא לגמרי מודע ונשלט. התגובות הקלאסיות, בעיקר אם אני במצב של איום כלשהו, יהיו של "הילחם, ברח או קפא" (Fight-Flight-Freeze). גם אם אני לכאורה מקשיב, בעיקר אני נערך לתגובה שאני מתכנן להמשך השיחה.

2. הקשבה שיפוטית - אני מקשיב מתוך התפיסות והפרשנויות שלי. אני "יודע" מה נכון, יש לי את התשובות, ועל פי רוב גם את הפתרונות. אני לא באמת קשוב. האנרגיה ממוקדת בניסיון להראות לאחר שאני צודק ושהפתרונות שלי הם הנכונים. גם אם האחר מדבר, הקשב שלי מופנה לתוכי ולא אליו, במחשבה על הדרך שבה אצליח לשכנע אותו בדברי תוכחה שהוא טועה ואני צודק.


הנחת עבודה הכוללת גישה של ענווה וסקרנות היא מרכיב הכרחי לקיום תהליך מדויק ואפקטיבי של הקשבה והבנה. הדבר מאפשר להתמודד עם המורכבות האדירה שיש במרחב זה - כולל מצבים שבהם האדם שמולי אינו יודע בדיוק לזהות את הצרכים שלו עצמו

3. הקשבה עובדתית - אני עסוק בעובדות, בנתונים, בהשלכות, בפתרונות. זוהי הקשבה מהראש, מהרציונל. אפשר להגדיר גם אותה כהקשבה אופרטיבית. כל כולי בהוויה של עשייה, של Doing. אהיה קשוב לאחר ברובד חלקי ביותר, ובמטרה להתקדם לעבר פתרון או עשייה. אבל כאשר אנו עוסקים בפתרון אין לאחר באמת תחושה שמזמינים אותו לבטא את צרכיו, ודאי לא את הצרכים שאינם מוחשיים.

4. הקשבה אמפתית - הקשבה ממקום אישי ואנושי. תשומת הלב היא לרגשות ולמערכת היחסים. אני מקשיב מהלב, אני פתוח ולא שיפוטי, מכיל את האחר, מתאמץ להבין את זווית הראייה שלו. מדובר במצב של הוויה (Being), שבו אני לגמרי מקשיב בלי שהיבטים שונים של פעולה ופתרונות נמצאים במרכז תשומת הלב שלי.

5. הקשבה נוכחת - לרמה זו של הקשבה קשה לתת הגדרה מדויקת, בין השאר מכיוון שהיא יחסית נדירה. הכוונה היא לרמה גבוהה של נוכחות וחישת האדם האחר, תוך עצירה מוחלטת של מערך התגובות שלי. אני מתבונן במציאות כפי שהיא (בדומה לוויפאסנה הבודהיסטית), עם חיבור של הראש והלב, מעבר לרגע, ובהוויה של התמסרות למה שמתרחש, כדבר המתאפשר בשל העובדה שאני עצמי לא רלוונטי ברגעים אלו. המחשבות והתחושות של המקשיב אינן נוכחות, לפחות לא ברגעים שבהם הוא מקשיב. זו הכוונה בביטוי "ריקון העצמי".


גישה אופטימית מאפשרת ראייה ארוכת טווח, עם עושר ושפע אפשרויות לרווחים הדדיים לכל השותפים המעורבים. תפיסת שפע רואה גם בסיטואציות מורכבות הזדמנות ומקדמת תהליכים ביתר מהירות ואפקטיביות

מה לדיאלוג מבוסס צרכים, למנהיגות ולשיתופיות?

מודל הטווח המלא של המנהיגות (Bass & Avolio, 1996) מגדיר מספר סגנונות. אותם סגנונות המוגדרים כפחות אפקטיביים הם אלו: "לֵסֵה־פֵר" (המנהיג שיושב ונח ומאפשר לדברים לעבור לידו); מנהיגות מתקנת פסיבית (המנהיג המפעיל סמכות במצבים חריגים); המנהיגות המתקנת האקטיבית (מנהיג שעוסק במניעת מצבים חריגים ויותר אקטיבי); וכן מנהיגות מתגמלת (שכר ועונש בהתאם לעשייה ולביצועים). הסגנונות המוגדרים כחלק מהמאפיינים של מנהיגות מעצבת ונתפסים כאפקטיביים יותר הם: מנהיגות השראתית (מנהיג שמעניק השראה לאנשיו); מנהיגות המבוססת על גירוי אינטלקטואלי (הגירוי האינטלקטואלי המתמיד ככוח מניע); מנהיגות ערכית (מבוססת בין השאר על אידיאלים, חיקוי והזדהות); וכן מנהיגות המבוססת על יחס אישי.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השלישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור ביוני 2021.

_______________

עמרי גפן הוא מומחה לתחומי השיתופיות, המשא ומתן, הגישור ובניית הסכמות. בעל ניסיון עשיר בליווי הנהלות בכירות ותהליכים מורכבים בין ובתוך ארגונים. ייסד את קבוצת גבים בשנת 1996 וכיום שותף מייסד בקבוצת גומא-גבים. מוביל את קורס המו”מ בלהב - מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בתואר השני לפסיכולוגיה חברתית בבינתחומי.

22 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול