top of page
תמונת הסופר/תחגית שקד גוילי

"ODR הפך להיות המיינסטרים. אני מעדיף את הנוכחות הפיזית של הצדדים בגישור."

עו"ד לים טאת, יו"ר החברה למקצוע הגישור בסינגפור, מסביר כיצד הפכה ארצו לבירת ה-ADR באסיה, מספר על האחוזים הגבוהים של תיקים שמסתיימים בגישור בבתי המשפט, ומדבר על תרבות הסליחה וההתנצלות במדינה. ראיון בידי עו"ד חגית שקד-גוילי


לים טאת הוא מגשר ועו"ד מוסמך של ארגון IMI וכן שותף מייסד של Maxwell Mediators (Asia-Pcific). ניסיונו העשיר של טאת מכסה מגוון רחב של סכסוכים וכולל, בין היתר, סכסוכי נפט וגז, בנייה, מימון והשקעות, עסקאות חוצות גבולות, משפחות וחברה וסוגיות סביבתיות. בשנה האחרונה, טאת מונה כמגשר בתיקים מורכבים העוסקים באפליה מגדרית, חטיפת ילדים על ידי הוריהם אל מחוץ לגבולות המדינה, תיקים של סכסוכי בנייה אשר התנהלו בערכאת ערעור בבית המשפט לערעורים בסינגפור וגישור סכסוכים מסחריים בינלאומיים על פי חוקי הפשרה של UNCITRAL. טאת משתתף בפאנלים בינלאומיים רבים של מוסדות גישור ובוררות מכובדים. הוא מכהן בוועדה המייעצת של ועדת הגישור של ה-IBA ובוועדה המייעצת העצמאית של IMI, כיו"ר משותף של ועדת הגישור למשפט בסינגפור, כיו"ר החברה למקצוע הגישור (סינגפור), וכחבר דירקטוריון / מושל של מרכז הגישור והאקדמיה הבינלאומית למגשרים של סינגפור.


בחרתי לראיין את טאת בשל קווי הדמיון הרבים בין ישראל לסינגפור – מדינות קטנות, רב תרבותיות ומוקפות אויבים שנוסדו במאה האחרונה. סינגפור הצליחה למצב את מעמדה כבירת ה-ADR באסיה, ומעניין ללמוד כיצד זה קרה ומה ניתן ללמוד מהם.


תוכל לספר על גישור בבתי המשפט בסינגפור?

"הערכאה הראשונה בסינגפור - בתי המשפט של המדינה, דומה לבית משפט השלום בארץ", אומר טאת. "הסמכות עומדת על 250 אלף דולר סינגפורי שהם כ-800 אלף שקל. מזה כמה עשורים מתבקשים הצדדים בבתי המשפט לבחון האם אפשר לפנות לגישור, לבוררות או להערכה מוקדמת. בפועל, בכ-90% מהתיקים הצדדים פונים לגישור. לעיתים מתקבלת במהלך הגישור החלטה לפנות להערכה מוקדמת.


אם אחד הצדדים מסרב לגישור באופן לא סביר, בית המשפט יכול לפסוק הוצאות נגדו. לא מדובר בגישור חובה, אבל יש חובה למלא טופס שבו יש לבחור באחת האפשרויות ולנמק אותה. אם הסיבות לא היו מספיק טובות, בית המשפט יעשה בכך שימוש בפסיקה הסופית. בתי המשפט מעודדים מאוד גישור וכל תיק יופנה על ידי בית המשפט לגישור בשלב כלשהו. אני לא מכיר עורכי דין שמסרבים לגישור בשל ההשלכות שעלולות להיות לסירוב בהמשך הדרך.


"בתיקי בית המשפט העליון לא יוצאים מנקודת הנחה שהתיקים מתאימים להליכים חלופיים ליישוב סכסוכים. הצדדים חופשיים לבחור מגשר משלהם או לפנות לאחד ממרכזי הגישור. מרכז הגישור הגדול ביותר במדינה, Singapore Mediation Center (SMC), ממוקם בבית המשפט העליון".


סקנדינבי וסינגפורי נכנסים לחדר הגישור

"רוב המגשרים בסינגפור עברו הכשרה של כ-40 שעות. חומרי הלימוד מתבססים על התוכנית של אוניברסיטת הרווארד: סיכום חיובי של פישר ויורי, והסגנון מערבי בעיקר", אומר טאת בתשובה לשאלות מהו סגנון הגישור הרווח במדינה ומהו פרופיל המגשרים?

"בבתי המשפט של הערכאה הראשונה נוקטים המגשרים בעיקר בגישה מעריכה ואחוזי הסיום עומדים על כ-90-80 אחוזים. בשאר הערכאות משתנה הסגנון בהתאם למגשר/מגשרת.


עם המגשרים נמנים שופטים מכהנים ושופטים שפרשו, מגשרים מקצועיים - עורכי דין וגם שאינם עורכי דין - כגון אדריכלים, מהנדסים, פסיכולוגים ואנשי עסקים. בחלק מהתיקים ימנו מראש שני מגשרים. הצדדים חופשיים לבחור כל מגשר שהם חפצים בו מתוך רשימת המגשרים. ברשימה יש מגוון של מגשרים בעלי סגנונות שונים. כ–75-70 אחוזים מהתיקים בהם מתנהל גישור בבית המשפט העליון מסתיימים בהסדר".


בשנים האחרונות הפכה סינגפור לבירת ה-ADR של אסיה, איך זה קרה?

"זה קרה הרבה בזכות 'אמנת סינגפור'. בשנת 2019 תמכו כמה מוסדות בקהילת ה-ADR בקידום האמנה. שמחנו שהדבר מיקם את סינגפור על המפה. כחמש שנים לפני החתימה על האמנה, משרד המשפטים ובתי המשפט הציבו לעצמם יעד - להוביל בתחום ה-ADR. בזמן ההוא היה כבר בית משפט כלכלי בינלאומי בסינגפור שדרש התייחסות מתאימה. הרבה מהבוררויות הבינלאומיות התנהלו בסינגפור ולמעשה זה היה עניין של זמן עד שהמנהיגים ירצו שגם הגישור יתפתח בהתאם. גישורים בתיקים בינלאומיים דרשו יצירת אמנה שכונתה לבסוף בשם 'אמנת סינגפור'".


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון הרביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בספטמבר 2021.

___________

עו"ד חגית שקד-גוילי היא בוררת ומגשרת משפטית, עמיתה בכירה בקרן ויינשטיין. הובילה אלפי סכסוכים מורכבים משפטית ואנושית בארץ ובעולם לידי הסכמות. שימשה כעמיתת מחקר במרכז ליישוב סכסוכים וניהול משא ומתן של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. ייסדה וניהלה את המחלקות ליישוב סכסוכים וניהול תיקים בבתי המשפט במחוז תל אביב. מרצה בכנסים ובפורומים בארץ ובעולם, בשנים 2020-2013 הצטרפה למשרד ע. גבריאלי בו הייתה שותפה, בשנת 2021 הקימה משרד עצמאי. נמנית עם המגשרות המובילות בישראל על דירוג Dun's 100 לשנת 2021.

Comments


bottom of page