תפקיד המגשרים בעידן הדיגיטלי

למה חשוב שנכיר את העולם הדיגיטלי שבו אנו חיים? ומה הקשר בין גישור למרחב הדיגיטלי?


הבטתי במגשר המיומן, זה שמלהטט במפגש המקוון במומחיות בוטחת, ותהיתי מדוע אנחנו לא "שם". לא שותפים לאותה מיומנות שהוא רכש בשנות עיסוקו בגישור במרחב הדיגיטלי. מדוע הבשלות לגישור מקוון מגיעה רק בעת האחרונה.


כמי שמצויה בתחום ה-ODR (Online Dispute Resolution) בחמש שנים האחרונות, התשובה הטבעית והמהירה היא כמובן האילוץ שכפתה עלינו הקורונה. רק עכשיו, כשאין ברירה, מגייסים כולם את יכולותיהם ואת הרוח היזמית שבהם ומבינים ש"אין ברירה".


לאורך השנים חוויתי את חוסר הבשלות הבסיסית, אינהרנטית כמעט, של מגשרים בכלל (למעט חלוצים בעלי רוח יזמית כמובן) והמערכת המשפטית בפרט לרעיון של גישור דיגיטלי. ולפתע, אף המערכת השמרנית ביותר מאפשרת ניהול היוועדות חזותית ומאלצת שופטים ומגשרים שעד לפני רגע היו ממתנגדי הרעיון לניהול הליך מקוון, לעשות זאת במבוכה מלווה באומץ. הם אמיצים כי הם קופצים לבריכה לא מוכרת, אך מבינים את גודל תפקידם בעיקר בעת הזאת, שבה יכולות הגישור והמיומנות להביא צדדים לחוף מבטחים שמורות להם. הם נכונים לאתגר.


הנימוק של ג'ים, המגשר המיומן וממייסדי אתר Mediate.com העולמי, נגע לכך שבארה"ב גישורים מקוונים הם דבר שבשגרה. פעמים רבות הצדדים מרוחקים פיזית ולא יתכנסו לשם הדיון, כי הדבר יעלה הן במשאבי זמן והן במשאבי עלות כספית יותר מאשר היו רוצים להשקיע בפתרון הסכסוך. ניהול הסכסוך במובן זה באופן מקוון, דומה לכל פגישה עסקית שמקיימת חברה גלובלית עם שלוחותיה מעבר לים. חלק אינטגרלי מההתקשרויות העסקיות מלוות במשא ומתן וכן, גם בניהול מחלוקות. אזי הגישור המקוון טבעי יותר, האילוץ של המרחק והבנת ערכו המהותי של הגישור המקוון הפך אותו מעבר לים ללגיטימי וקביל.


בישראל, התפרצות נגיף הקורונה היא זו אשר אילצה אותנו לאמץ שיטות עבודה שמאפשרות את יישוב הסכסוך גם במצבי ריחוק חברתי. יתרה מכך, על מנת לבלום שיטפון של תביעות ולהתמודד באופן מיטבי עם סכסוכים מסוגים שונים, התירה המערכת ניהול גישורים מקוונים בתיקים מסוימים, החלה תקופת פיילוט ייחודי בבית המשפט בראשל"צ ומגשרים פרטיים אימצו את טכנולוגיית הזום להציע את שירותיהם המקוונים. אם נניח לרגע את הדיון בחשיבותה של אסדרה נבונה שהיא תוצר של למידה ורכישת מיומנות ממומחים, על מנת לספק את המענה הגישורי המקוון המיטבי, את הטור הזה אני מבקשת להקדיש לדיון עמוק יותר, וחשוב יותר בעיני והוא - עתיד הגישור והגישור המקוון בהסתכלות על דור העתיד והאופן בו הוא מנהל את סכסוכיו בעידן הדיגיטלי.


לפני כעשור, השימוש בכלים הדיגיטליים וברשתות החברתיות החל להתבסס כדרך לניהול תקשורת בינאישית, אך הוא לא היה נרחב ומשמעותי כפי שאנו עדים כיום, באופן בו הפכו פייסבוק ואינסטגרם, טוויטר, ווטסאפ ויוטיוב לכלים מרכזיים המייצרים סביבה חברתית דיגיטלית, אשר ילדים, בני נוער ומבוגרים מבלים בה שעות ארוכות. הביקורת על משך שהיית ילדים ובני נוער מול מסכים אינה חדשה, ועוד הרבה לפני שהתפרץ נגיף קורונה, הצהיר הפורום העולמי הכלכלי בדו"ח לשנת 2019-2018, כי הנגישות הדיגיטלית גדלה באחוז בכל שנה, ברחבי העולם. הקורונה, ללא ספק, האיצה נגישות זו. בעידן של ריחוק חברתי וסגר לפרקים, מתקשרים בני האדם בעיקר באמצעים דיגיטליים, המאפשרים להם לשמור על קשר עם משפחותיהם, חבריהם, עסקיהם וכמובן, גם לצורכי למידה וניהול מגוון של שירותים מקצועיים.


וכך, מתוך הבנה שאנו חיים בעולם היברידי שבו משתלבים החיים הדיגיטליים והפיזיים זה בזה, חשוב להבין את ההשלכות שלנו כמגשרים ומיישבי סכסוכים ואת השפעתנו בעולם החברתי-דיגיטלי המתרחב. נדרשים אנו להפנים את החשיבות של אימוץ ידע חדש על שיטות פתרון קונפליקטים דיגיטליים לעתידנו ולרלוונטיות שלנו בעתיד לבוא.


דור ה-Z מתואר כיליד דיגיטלי שחי בסביבת המדיה החברתית כבמגרש המשחקים הטבעי שלו. לפני למעלה מעשור תיאר בן רפאל את "דור המסך" והצביע על תופעה כללית של התחברות דרך כלי תקשורת דיגיטליים והיצמדות למסכים כסימן מסחר של התרבות הגלובלית. התופעה של ריתוק למסכים ולכלים דיגיטליים מגוונים (החל ממחשב, טלוויזיה, דרך טלפונים סלולריים, טאבלטים ומשחקים דיגיטליים) הפכה ליותר ויותר דומיננטית בחיי דור Z הצעיר. מחקרים שבחנו את התנהגותם של ילדים ונוער מול מסכים, גילו כי הם משקיעים זמן רב מול מכשירי הדיגיטל, אף על חשבון פעילותם וזמנם במרחבי החיים החברתיים הפיזיים.



המאמר המלא פורסם בגיליון הראשון של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בדצמבר 2020.


ד“ר רחלי אשוול-יקר עוסקת ביישוב סכסוכים וגישור משנת 2004 וביישוב סכסוכים מקוון מאז שנת 2016. היא מייסדת-שותפה במיזם Agree-Online משנת 2016 וצברה מומחיות בכל הנוגע למאפייני המרחב הדיגיטלי, סכסוכים בדיגיטל ומגוון הליכי גישור ויישוב סכסוכים מקוונים. בשנת 2019 היא מונתה למנכ“לית המיזם. ד״ר אשוול-יקר נבחרה בשנת 2020 לחברת הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל והובילה את כתיבתו של מסמך האסדרה וההמלצות לקיום הליך גישור מקוון, העומד באמות מידה בינלאומיות. היא חברה במועצה הבינ“ל ליישוב סכסוכים מקוון (ICODR) ובקיץ 2020 ייסדה את אודרי (Odri – Online Dispute Resolution in Israel) – הבית לגישור מקוון בישראל.