על פיזיקה, כימיה ומרכזי גישור בערים מעורבות

תרכובת או תערובת? כור היתוך או סלט פירות? למרכזי הגישור בערים המעורבות יש תפקיד חשוב דווקא כשנוצר חיכוך בין המגזרים השונים


מאמר זה נכתב על רקע המהומות הקשות שפרצו בערים המעורבות בישראל בחודש מאי 2021, אשר גבו מחיר בנפש והסיגו לאחור את המאמץ שהושקע במרכזי הגישור בערים אלה לקרוב לבבות בין המגזרים. המאמר מוקדש בהערכה רבה לכל המגשרים המתנדבים במרכזי הגישור בערים המעורבות ה"קלאסיות" בלוד, עכו, רמלה, חיפה, ירושלים (ביפו אין מרכז גישור קהילתי) ולמגשרים הפועלים בערים החוות הגירה ערבית בשנים האחרונות כגון כרמיאל, נוף הגליל וחדרה.


המהומות שפרצו במאי 2021 העלו את מפלס החרדה של כל תושבי ישראל. בצד הפחד מנפילת טילים, מרעם המיירטים ומיללת הצופרים התווסף פחד מהמון אלים התוקף אזרחים, הורס רכוש ומחלל מקומות קדושים. בערים המעורבות היו עימותים אלימים, הוצתו בתים וכלי רכב ואף היו אירועים של ירי אזרחים באזרחים. במשך כשבוע, גופי האכיפה והביטחון איבדו שליטה והתושבים המבוהלים הזעיקו "תגבורת", לעיתים חמושה, כתחליף לכוחות הביטחון של המדינה. ובעוד שהעשן היתמר ברחובות וזרועות השלטון נכשלו בהשלטת סדר, עמדו מנהלי ומתנדבי מרכזי הגישור בקהילה וספקו כפיים לנוכח האלימות, ההקצנה, השנאה והפחד שבאו אחרי שנים של עבודה קשה.


בקנדה טבעו את המונח “סלט פירות” כדי לתאר את מדיניות ההגירה והאינטגרציה שלהם. כשמכינים סלט פירות, כל פרי שומר על תכונותיו הייחודיות ונוצרת מנה צבעונית ומגוונת. במדיניות זו אין לחץ על המהגרים לאמץ דפוסי התנהגות אחדים. ניתן לומר שהגישור מאמץ את גישת “סלט הפירות”

ברמה התיאורטית וכפי שראינו גם באופן הכי מעשי, הקירבה הפיזית בין יהודים וערבים בערים המעורבות מזמנת מצבים טעוני מתח ואף סיכון אבל גם הזדמנויות ליצירת מרקם חיים ייחודי. מרכזי הגישור הקהילתיים בערים אלה נרתמו לקרב בין הסקטורים, גייסו מגשרים מתנדבים מהמגזרים השונים וגם יזמו פעילויות בקהילות הרחבות של הישוב במטרה לקדם היכרות וסובלנות.


לפני שאתייחס לפעולת המגשרים בערים המעורבות, ברצוני להכניס לדיון מושגים מתחומי הפיזיקה והכימיה ולשאול מהם חשיבה לגבי ההתנהלות החברתית האנושית. השימוש שאני עושה במושגים אלה אינו מדעי, אלא מאפשר לי מטאפורות להמחיש את המסר.


אנטרופיה (Entropy)

זהו מושג מעולם הפיזיקה המופיע במה שמכונה "החוק השני של התרמודינמיקה". אנטרופיה היא תנועה ממצב של סדר למצב של אי סדר והפיזיקאים טוענים שהיא מתמדת ובלתי הפיכה. לדוגמה, אם תכניסו לקערה כוס לימונדה צהובה וכוס מיץ פטל אדום, ככל שתגדל האנטרופיה, כך ייטשטשו ההבדלים בין שני הנוזלים עד שייווצר מיץ כתום ואי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו.

האנטרופיה פועלת במערכות סגורות, כלומר מערכות שמנותקות ממערכות אחרות ואין אליהן חדירה של חומר או אנרגיה מבחוץ וגם אין מעבר של חומר או אנרגיה מהן החוצה.


תרכובת או תערובת

עד כאן היינו בפיזיקה וכעת נעבור לכימיה. ניזכר בימי בית הספר שלנו ובמורה לכימיה שטורחת להסביר לנו את ההבדל בין תערובת לבין תרכובת. תערובת נוצרת כאשר מערבבים שני חומרים (או יותר) מבלי שמתקיים תהליך כימי ביניהם וכך כל חומר שומר על תכונותיו הבסיסיות המקוריות. תרכובת היא תוצאה של הליך כימי בין שני יסודות (או יותר) שמתרכבים ויוצרים חומר חדש בעל תכונות ייחודיות לו.

במדינות הגירה, נוצרו שתי גישות לחיבור בין קבוצות אתניות ודתיות שונות. בארה"ב התהליך של יצירת לאום אמריקאי נקרא "כור היתוך" והמטאפורה היא לאנשים מ"סוגים" שונים הנכנסים לכור גדול, עוברים בו שינוי כימי והופכים לסוג חדש: "האמריקאי". מדינת ישראל טענה בשנותיה הראשונות שהיא כור היתוך לעולים מכל הארצות ושמהתהליך המתרחש בכור נוצר טיפוס חדש ובעל תכונות ייחודיות משלו: ה"ישראלי" או ה"צבר". מדיניות ההגירה שואפת, איפה, ליצור אוכלוסייה הומוגנית. האמירה הזאת, אגב, התייחסה לעולים היהודים מכל הארצות ולא כללה את הערבים שהתגוררו בארץ.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השלישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור ביוני 2021.

_______________

ד”ר דיויד שמעוני (דייב) עוסק בגישור משנת 2001, משמש כמנהל אקדמי של קבוצת גושרים, מוסמך כמגשר מהו”ת וכמדריך פרקטיקום. כיהן כיו”ר ארגון המגשרים בישראל בשנים 2020-2016.

כתובתו: shdavid49@gmail.com

12 צפיות0 תגובות