על משבר והתחדשות ומה שביניהם

מעצם ייחודו של התא המשפחתי ובשל מורכבותו של הליך הפירוד, חדר הגישור בגירושין מלא בכעס, באבל ובפחד. המגשרת עו"ד מיכל לנדאו מספקת הצצה לתפקידו של המגשר בגירושין ומספרת על כלי עבודה חיוניים עבורו


ימי החג הבאים עלינו לטובה הם ימים של התחדשות. בכל שנה מוענקת לנו הזדמנות לשנות, נפתח צוהר לשינוי, לתיקון. "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" אנו נוהגים לברך, מבקשים להשיל מעלינו את רעותיה של השנה החולפת, וממלאים את לבנו תוכניות – ותקווה – לשנה טובה ממנה. תקווה חשובה להצלחתו של הליך גישור תמיד; בגישור בין בני זוג, היא מהווה – יחד עם תוכנית - מפתח של ממש.


ברוב המשפחות שמחת החג מביאה עמה גם מתיחות וטרוניות: חיכוכים על רקע השאלה איפה נעשה את החג השנה, היעלבויות ממי שאת פניו השבנו ריקם (או שלא נענה להזמנתנו שלנו), לעיתים ישיבה מאולצת עם בני משפחה שאין לנו קשר איתם, מתח איך הילדים יתנהגו, פקקים, מתנות, קניות, בישולים. אבל - כמו שאומרת אחת הדמויות בספר "מוזיקה שקולה" - החיים שווים שיתלוננו עליהם. אזכיר, שכאשר בראש השנה הקודם החילו סגר על תושבי ישראל, ונאלצנו להישאר כל אחד בביתו, חדר ללבבות צער. כשהבדידות נכפית, היא קשה.


פרידה מחדירה חשש ללבבות, לפעמים אימה ממש: פחד מן העתיד, מן הלבד, מן ההשפעה על הילדים, מן המהלכים ואפילו מן המחשבות של בן הזוג שלפתע נסתרים; פחד מחוסר הידע או מאי-השליטה בתחום מסוים של החיים המשותפים; פחד מן הפרידה ופחד מן הבדידות

על אנשים גרושים הבדידות בחגים נכפית. לפחות פעם בשנתיים (בדרך כלל) מוצאים עצמם הורים כשהם בנפרד מילדיהם, ופעמים רבות בגפם. הבדידות מתוספת לעצם הפרידה, שתחושות קשות רבות מתלוות לה. כולן יחדיו מערערות את העולם כפי שהיה מוכר עד אותו הרגע, ומייצרות פחד שנוכח מאוד בחדר הגישור. במאמר זה נתבונן על ייחודו של הליך הגישור לגירושין בשל המורכבות בה מצויים המשתתפים בו, ועל תפקידו של המגשר כתוצאה מכך. נתמקד בשני כלי עבודה מרכזיים למגשר: פגישה פרטית והדרכה מקצועית. בכלים אחרים, בהם ההסכם, לא אדון כאן.


יחסי משפחה ומשפט – סתירה מובנית

במונח "דיני משפחה" יש סתירה מובנית, מעין ערבוב מין בשאינו מינו. המשפחה היא מערכת רכה, גמישה, רגישה, פרטית, אינטימית, חשופה, משתנה. היא משתנה בין משפחה למשפחה, והיא משתנה גם בתוך משפחה נתונה על פני רצף הזמן, הילדים, ההתבגרות, הקשיים והשמחות. לעומתה, מערכת המשפט נדרשת לתת מענה לכלל ולא לפרט, והיא נתונה בסד של סדרי דין, דיני ראיות והלכות. מטבעה היא נוקשה, שיקוליה מערכתיים, יכולתה לתת מענה לפרט היא מצומצמת. אל תוך המערכת האנושית החמה אנו נדרשים לצקת את הקור המשפטי; הגמישות הנדרשת נדחית מפני הכללים האחידים. קיומן בישראל של שתי ערכאות משפטיות מתחרות, שלכל אחת מהן כללים שונים, אך מוסיפה למתח הקיים ממילא.


אי-נוחות ומתח הם מצב נתון בכל קונפליקט או סכסוך. דיסוננס ושאיפה להרמוניה הם מסגרת עבודתו של כל מגשר. אלא שהדיסוננס בהליכי גירושין צורם יותר, והצלילים הממלאים מסגרת זו שונים מאלה הממלאים את מסגרת הגישור האזרחי/מסחרי, והם בדרך כלל עמוקים וסוערים יותר

אין זה מקרי שהגישור ביסס את מקומו בישראל בשנות השמונים דווקא בגישורי משפחה, ושרק לאחר מכן הוא התחיל לחלחל ולהתרחב לתחומים האזרחיים והמסחריים-עסקיים. גם היום חלקים גדולים בציבור מקשרים את הגישור לגירושין דווקא. הפנייה הישירה למגשרים לפני פנייה לבתי המשפט - ואפילו לפני התייעצות עם עורכי דין - נפוצה בתחום המשפחה. היא קורית הן משום שאנשים חשופים יותר לאופציה של גישור בגירושין, והן מאחר שהם חוששים מן האלטרנטיבה המשפטית. היא מושתתת על הציפיה שהגישור – והמגשרים – יתנו להם מענה אישי מותאם למידותיהם ולצורכיהם. התקווה האינטואיטיבית היא, שהמגשר יראה אותם, מקום שהמערכת המשפטית איננה מסוגלת לעשות כן, טובים ורגישים ככל שיהיו שופטיה. עם ציפייה ותקווה אלה מגיעים אלינו זוגות בתהליך פרידה.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון הרביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בספטמבר 2021.

___________

מיכל לנדאו, משרד גישור ובוררות, עורכת דין ומגשרת משנת 1999 עוסקת בגישור בתחומי המשפט האזרחי, המסחרי-עסקי ובתחום המשפחה. בעבר עו”ד במחלקת הליטיגציה במשרד עורכי-דין גדול, במשרד המשפטים (ניהול הפרקטיקום במרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים) ובמשטרת ישראל. ממונה כמגשרת על ידי בתי משפט השלום, המחוזי ומשפחה. בתחום המשפחה מעניקה בנוסף שירות של עריכת הסכמי חיים משותפים והסכמי ממון, צוואות וייפוי כח מתמשך. שופטת ומגשרת בתחרויות גישור מסחרי בין-לאומיות; מלמדת גישור ומו”מ במסגרות פרטיות ובאקדמיה; מלווה מקצועית מגשרים בתחילת דרכם. מכהנת כיו״ר ארגון המגשרים בישראל (ע״ר).

33 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול