על גישור בין שותפים עסקיים

כששותפים הופכים לניצים

לא אחת קורה, שיחסים בין שותפים עולים על שרטון וממשיכים להידרדר, עד כדי פגיעה בניהול התקין של העסק המשותף. לעיתים אלו אותם חברים טובים שהתחילו את העסק המשותף במוסך של ההורים ובנו חברה לתפארת, שהגיעו עם השנים למצבים קיצוניים של חוסר אמון, חשדנות ואף איבה. עד כדי כך שמפעל חייהם עלול לקרוס.

מטרתו של מאמר זה להציג את המאפיינים הייחודיים של סכסוכים בין שותפים בחברה או בשותפות, להאיר נקודות שעל המגשר בסכסוך מעין זה לתת דעתו עליהן, וכן להציע מתווים אפשריים של פתרונות לסכסוכים אלו. מאמר זה נוגע בעיקר לסכסוכים בין שותפים בחברות פרטיות ובשותפויות, להבדיל מחברות ציבוריות (אלו יכונו לסירוגין במאמר זה, שותפים או בעלי מניות).

סכסוכים רבים מסוג זה מגיעים אליי לגישור, בעיקר בעקבות הגשת תובענה להסרת קיפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות, או בעקבות אובדן אמון בין השותפים שהוביל למבוי סתום בניהולה של החברה.

כפי שנראה, נוכח מאפייניהם הייחודיים של סכסוכים אלו, הליך משפטי הוא פתרון רע במיוחד לשותפים ולחברה. ככל שמשא ומתן ישיר בין הצדדים לא צלח, הליך הגישור הוא למעשה המסלול הריאלי היחיד שיכול להציל את העסק המשותף ואולי אף את מערכת היחסים שבין השותפים.

יתרה מכך, במקרים רבים שבהם הוגשה תביעה לסעד להסרת קיפוח של אחד מבעלי המניות, ניתן להעריך ברמת הסתברות גבוהה כי בסופו של ההליך, יורה בית המשפט על הפרדת כוחות בין השותפים, באחת מהדרכים שנסקור בהמשך מאמר זה. במקרים אלו קשה יהיה למצוא הצדקה והיגיון בניהול הליך משפטי במשך מספר שנים, על כל המשתמע מכך, כאשר ניתן להגיע להסדר הפרדת כוחות מהיר בהליך של גישור.

להליך הגישור יתרון חשוב נוסף בהקשר לסכסוכים בין בעלים של חברה פרטית, והוא סודיות ההליך. לא רק שמתן פומביות לסכסוך בין הבעלים עלול לפגוע במוניטין העסק ולהרחיק לקוחות, אלא שבמסגרת ההליך המשפטי הפומבי עשויים להיחשף נתונים עסקיים, בניגוד גמור לאינטרס החברה.

מאפייניו המיוחדים של סכסוך בין שותפים עסקיים ושל הליך הגישור ביניהם

ראשית, מערכת היחסים בין שותפים בעסק, במיוחד כאשר הם עובדים בעסק ומנהלים אותו, מזכירה במובנים רבים קשר נישואים. מדובר בשותפים ליצירה משותפת שנבנתה בעמל רב, בהתבסס על רמה גבוהה של מחויבות ואמון הדדיים. הם מבלים בעסק שעות רבות זה עם זה, כאשר קשה להפריד בין היחסים האישיים לבין היחסים העסקיים. בדרך כלל, היחס של כל אחד מהשותפים לעסק הוא לא כאל השקעה כלכלית, אלא כאל מפעל חיים, מקור גאווה, מגדיר זהות וכמקור פרנסה עיקרי.

על כן, כאשר קשר השותפות מגיע לנקודת רתיחה, הסכסוך לובש פן אישי ורגשי סוער ודומיננטי המאפיל על הפן הכלכלי והעסקי. סכסוך מסוג זה הוא דוגמה מובהקת לקושי בחלוקה הדיכוטומית שבין סכסוך עסקי לסכסוך אישי. על כן, נדרש מהמגשר לנהל, במקביל למשא ומתן העסקי, גם תהליך אישי עם כל אחד מהצדדים ועם שניהם יחדיו, במטרה לרכך את המטענים הרגשיים (עלבון, פגיעה באגו, אובדן אמון, כעס, תחושת בגידה וכדומה) שעלולים להקשות על התקשורת בין הצדדים, ועל הגעה להסדר המיטיב עם שניהם ועם העסק המשותף.

התמקדות בהעמדת הצדדים על הערכת המגשר בנוגע לחוזק טענותיהם וסיכוייהם להתקבל בהליך המשפטי, כפי שקורה בגישור מעריך (Evaluative), לא תהיה בהכרח אפקטיבית. בדרך כלל הליך הגישור יעסוק בניהול הפעילות העסקית, בשמירה עליה ובאופן שבו הצדדים ימשיכו את קשר השותפות או יסיימו אותו, ופחות בטענות משפטיות בנוגע לאחריות, נזק ופיצוי. בנוסף, בסכסוך טעון באמוציות מעין זה, מומלץ במיוחד להקדיש זמן להקשבה לנראטיב ולתחושות של כל אחד מהצדדים ולמתן הכרה (להבדיל מהסכמה) לאותו נראטיב ולאותן תחושות.

שנית, עניין לנו בסכסוך בעל השלכה מרחיקת לכת על צד שלישי חשוב ביותר - התאגיד המשותף שעסקיו נבנו בעמל רב על ידי הצדדים לסכסוך. הסכסוך עלול לפגוע בניהול התקין של פעילותו העסקית, הן בשל האווירה המתוחה ואף הרעילה המתפתחת בארגון והן בשל הקושי בקבלת החלטות עסקיות.

המאמר המלא פורסם בגיליון הראשון של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בדצמבר 2020.

___________________

עו"ד ניר אמודאי מגשר ובורר בתחומי המשפט המסחרי והתובענות הייצוגיות, בעל ניסיון של כ-25 שנה בתחומים אלה. עד לפרישתו מעריכת דין פעילה, היה שותף בכיר ומנהל משותף של מחלקת הליטיגציה המסחרית והתובענות הייצוגיות במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. עו"ד אמודאי פועל בשנים האחרונות, במסגרת עמותת "קו משווה", להגדלת שיעורי המתמחים ועורכי הדין הערביים המועסקים במשרדי עורכי דין מובילים ולהצלחת השתלבותם זו.

nir.amodai@cadr.co.il