top of page

מלכי המהלכים

מה עושים כשהמגושר משמיע כמה קולות, באיזה מצב כדאי שהמגשר ייקח אחריות ומהו מקומם של "שיעורי בית" בין פגישה לפגישה? המהלכים שיצילו את המצב בחדר הגישור / מאמר שני בסדרה, מתוך הספר "מעשה הגישור", מסדה 2010


במאמר הקודם עסקנו במהלכים בגישור שלכל אחד מהם תכלית שונה: להרגעת צד, לבניית אמון, לזיהוי אינטרסים של הצד השני, להיכרות, להצבת גבולות, לבחירה מחודשת בגישור, להתמודדות עם התנגדות ועוד. הצעתי לכם למצוא את האיזון בין היכולת לזרום עם מה שמגיע מהמגושרים, להיות ספונטני, לעבוד עם הכאן ועכשיו - ויחד עם זאת לתכנן מהלכים. במאמר זה, נמשיך לעסוק במהלכים שעושה המגשר אל מול המגושרים. נזכיר, כי כאשר מגשר חושב על המהלך המתאים כעת, הוא מסמן לעצמו יעד קונקרטי אליו צריך התהליך להתקדם, חושב מי צריך להיות שותף למהלך ואיך לבצע אותו באופן המיטבי. לפניכם סוגי מהלכים:


הכנת הצדדים לעימות - אחד מתפקידי המגשר הוא לסייע לצדדים להיערך למצבים קשים הצפויים במסגרת ההליך, כמו מצבי עימות ביניהם. הכנה כזו יכולה להיעשות בפגישות נפרדות וגם בפגישה משותפת, בכל שלב. ההכנה יכולה להיות פתוחה מאוד, בדרך של שאלות כמו: “איך לדעתכם הולכת להיות השיחה ביניכם?” או “איך הייתם רוצים שהשיחה ביניכם תתנהל?". אפשר גם לומר: “אני מעריך שהשיחה ביניכם עלולה להיות לא פשוטה כי יש הבדלי גישה/מזג/קצב" וכו'.


מעבר לייעוץ - מהלך מתוכנן שבו המגשר מייעץ לצדדים, אם משום שהם מבקשים זאת או שלמגשר יש ידע והוא חושב שיעיל ורלוונטי לשתף בו את המגושרים. זהו מהלך שיש בו סיכון בהיותו נוגד ניטרליות והוא עלול להיות שיפוטי ולהפוך את הצדדים לפסיביים. ובכל זאת, לעתים הדבר נכון. יש לבקש את רשות הצדדים למהלך כזה ולהיות בטוחים שאינו נובע מרצון המגשר להוכיח בקיאות, להשיג שליטה או סתם מתוך ייאוש וקוצר רוח.


בניית אמון - מהלך שייעשה בתחילת הגישור או כשמצטרף משתתף חדש. מהלך זה יכלול פעולות של היכרות, איתור נושאי עניין משותפים, הכרת הגישור, זיהוי צורכי המגושר מהתהליך ומהמגשר, ועוד.


המגשר, כמו הורה, צריך לעתים להציב גבולות למגושרים - גבולות של זמן, של פורום, של נושאים ברי דיון וכאלו שאינם, גבולות בהתאם לכללי המשחק שעוצבו על ידי הצדדים או גבולות שנועדו להגן על שאר הנוכחים בחדר וגם על המגשר

השבת אמון - כל אימת שנראה שהמגושרים או מי מהם בוטח פחות בהליך או במגשר. מהלך שיאפשר למגושרים בחירה בפעילות שתתבצע כעת או הסבר על הסיבות למהלכים קודמים או למה שצפוי לקרות כעת. לעתים קרובות מהלך כזה מתאים לאחר ביצוע מהלך של בוחן מציאות.


סימון צומת - מהלך שנועד לסמן צומת אנליטי שבו מצוי המגושר, המגושר השני, שניהם יחדיו או ההליך כולו. נקודה זמן המאפשרת זיהוי של כמה אפשרויות לפעולה. עצם סימון הצומת הוא מעשה מארגן, מרגיע, מייצר בהירות וודאות וגם מאפשר בחירה ותנועה קדימה. זה יכול להיפתח כך: “אז יש לנו כרגע כמה אפשרויות...".


עבודה עם כמה קולות של המגושר - זהו מהלך שנועד לסייע למגושר לעבוד עם קולות שונים הקיימים אצלו. הגישור מאופיין לעתים קרובות במצבי בלבול או במספר רצונות סותרים אצל המגושר, או ברצון לרצות גורמים שונים, כמו מעביד, בן זוג ועוד. מצב זה מכניס את המגושר למתח ומקשה על קבלת החלטות. עבודה על הקולות הפנימיים עניינה זיהוי קולות ורצונות שונים של המגושר, מתן לגיטימציה למצב זה וסיוע ביישוב בין הקולות, בהבהרה שהם ניתנים ליישוב או לסיוע בהכרעה ביניהם.


כפיל - מהלך הדומה למשחק תפקיד שבו אני מדבר את מה שנראה שחושב/מרגיש המגושר בלשון אני, מה שמאוד משחרר ונותן לגיטימציה לרצונותיו.


ככלל אין זה נכון מצד המגשר לשכנע את מגושריו. ההנחה היא שהמגושרים יודעים מה נכון להם והם צריכים לבצע את התנועה המחשבתית לקראת פתרון מוסכם על בסיס האינטרסים שלהם. יחד עם זאת, לפעמים הצדדים עצמם "מבקשים" בדרך זו או אחרת שהמגשר ישכנע אותם ללכת לכיוון של פתרון מסוים

גבולות - המגשר, כמו הורה, צריך לעתים להציב גבולות למגושרים - גבולות של זמן, של פורום, של נושאים ברי דיון וכאלו שאינם, גבולות בהתאם לכללי המשחק שעוצבו על ידי הצדדים או גבולות שנועדו להגן על שאר הנוכחים בחדר וגם על המגשר. חשוב שהצבת גבולות תיעשה לא מתוך כעס, קוצר רוח, לחץ או חשש של המגשר, אלא באופן ענייני, אדיב, תומך ויחד עם זאת אסרטיבי וחד.


קצב - האצה/האטה של התהליך - אחד הנושאים המרתקים בגישור הוא הקצב שלו. הקצב של הגישור נובע ממורכבותו, ממגבלות זמן ותקציב, מהליכים מקבילים המתקיימים לצד הגישור או מהליכים אשר יכולים להתקיים במקומו. אך בעיקר, קצב הגישור תלוי בצדדים, הן בשיקולים טקטיים שלהם והן במצבם הרגשי בעת הגישור ובמהלך פגישה ספציפית ובהקשר מסוים. הקצב מושפע גם מהמזג הטבעי של הצדדים וממידת יכולתם לקבל החלטות ולהיות שלמים עם מה שמתרחש. אני נתקל לעתים קרובות בגישורי משפחה, בצד המאט את קצב הגישור משום שאינו שלם עם הפרידה וסיום הגישור משמעו סיום הקשר. יש צדדים המאריכים באופן לא מודע את הגישור כי הוא משמר בכל זאת סוג של שיתוף ומותיר תקווה. יש צדדים הנוטים להאריך את הגישור מתוך חוסר רצון להיפרד מהסכסוך כי הסכסוך הוא כל עולמם וגם מתוך רצון להמשיך ולפגוש במגשר. המגשר צריך להעריך האם הקצב מתאים לשני הצדדים ולעתים גם האם הוא מתאים לגורם חיצוני כמו הנהלת הארגון שהזמין את הגישור. מהלך העוסק בקצב הגישור ראשיתו בסימון הקצב כעניין בפני עצמו, בבדיקת האינטרס והקושי של כל צד עם הקצב הנוכחי ובהסכמה על הקצב הנכון. לעתים נכון יהיה שהמגשר יכתיב בנושא מסוים או בכלל את הקצב.


תנועה בזמן לעבר - זהו מהלך שנועד לעסוק בעבר מתוך הצורך להרחיב את היריעה, להעמיק את ההיכרות עם עולמם של הצדדים, למצוא נקודות השקה, הסכמה או דפוסי עבודה משותפים לצדדים וגם כדי לזהות את מוקד הסכסוך. עיקר המהלך של תנועה לעבר מבוסס על שאלות העוסקות בעבר.



הכתבה המלאה פורסמה בגיליון הרביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בספטמבר 2021.

___________

עו"ד יונתן נפתלי הוא מגשר ומנחה תהליכי בניית הסכמות. מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כותב הספר "מעשה גישור". מנחה קורסי גישור, לרבות קורסים מתקדמים על אסטרטגיות ומהלכי גישור. בין היתר הנחה קורסי גישור לשופטים. מתמחה בגישורים ובניית הסכמות במושבים ובקיבוצים ובין עיריות לקבלנים ומלווה מרכזי גישור בקהילה. מפתח את הגישור בתפיסה הנרטיבית כי יישוב סכסוכים עוסק, מלבד באינטרסים, גם באמונות, ערכים, תקוות, זהות וכל מה שמספרים וחשים על המציאות.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Commentaires


bottom of page