לפרוץ את מחסום המסך

על נוכחות גישורית וניהול מצוקה רגשית מבעד למסכים


בימים כתיקונם, כשהגישור מתנהל במשרד או בקליניקה, סביב שולחן עם כיבוד וחיוכים מרגיעים, הדרך להפיג את חששות המגושרים ברורה וכל מגשר/ת מפזר/ת את קסמו/ה הייחודי בנוכחות שאין שניה לה בחלל המשותף. הגישור המקוון מתנהל במדיום שונה אשר משית מספר היבטים רגשיים נוספים להתמודדות, על המורכבות הקיימת ממילא בניהול קונפליקטים בין צדדים לסכסוך.


אמנם, הסביבה המקוונת נוצרה על ידי בני אדם, אך היא אינה סביבה טבעית עבור רבים. המרחב המקוון נתפס פעמים רבות כמרחב מאיים וכאשר יש צירוף בין איום בסביבה לבין תחושת איום שיוצר הקונפליקט עצמו, הסבירות לתגובות רגשיות קיצוניות של הצדדים גוברת, ועמה הצורך של המגשרים להתמודד ולהכיל תגובות אלה בדרך אפקטיבית לקיום הליך הגישור.


התגובה האנושית לאיום עשויה להתבטא בשלוש פעולות מאפיינות שזוכות לכותרת "FFF" - לחימה (Fight), בריחה (Flight) וקיפאון (Freez). הביטויים לכך בחדר הגישור בולטים ולמגשר/ת יהיה קל להבחין בכך בעת קימה של אחד הצדדים (בריחה), הרמת קול (לחימה) או לחלופין שתיקה והתכנסות (קיפאון). שפת הגוף במקרה הזה מסייעת למגשר/ת להפעיל את המיומנות המתאימה להרגעת הרוחות: לעשות הפסקה, לקיים פגישה נפרדת או שיחת מסדרון קצרה, וכן לשקף את הרגש העולה ולתת לו ביטוי תוך עידונו במקרה שהיה פוגעני כלפי הצד השני.


לעתים תגובות רגשיות זועמות ו/או מתנגדות יגיעו דווקא מבאי כוחם של הצדדים, שגם להם המדיום המקוון אינו הבמה המוכרת להפגנת כישוריהם ולביצוע תפקידם. ישנו הבדל בין צדדים לסכסוך אשר מפגינים קושי רגשי בגישור מקוון לבין באי כוח אשר מתבטאים בהתלהמות, אך לא פעם הסיבה לקיצוניות הרגשית מגיעה מאותו מקור ממש. אחת הבעיות שנוצרות בגישור המקוון היא היעדר יכולת לזהות סימנים מוקדמים של תגובה רגשית שעלולה להוביל לנטישת ההליך, או להתפרצות בלתי מבוקרת ותסכול כשאין אנו יכולים להושיט יד מנחמת ובה בעת להציע פרספקטיבה מרגיעה חלופית.


המסך הוא מחסום כפול: הוא גם חוצץ פיזית בינינו לבין המגושרים וגם מייצר מיסוך על ליכולת שלנו לזהות סימנים מטרימים להסלמה, בשל יכולת מוגבלת לקבל מידע הטמון שבשפת הגוף של המגושרים המרוחקים.

זאת ועוד, קשר העין שאנו משתמשים בו רבות כדי לייצר תחושה של אמפתיה לכאורה אינו קיים. עלינו להתאמץ כדי לייצר תחושה שבאופן אינטואיטיבי היינו מייצרים במבט אחד.


מחסום המסך יוצר השהייה ועיכוב ביכולתנו לזהות את התפתחותה של הסלמה רגשית. לאותו הזיהוי שמתרחש בשלב מוקדם יחסית בגישור במרחב בלתי אמצעי, אנו ערים בשלב מתקדם שמקצר את הזמן בין זיהוי סימני ההסלמה לבין התרחשותה בפועל.


אילו סימנים מקדימים יעידו על התרחשותה של תגובה רגשית?


המגושרים יתחילו לדבר במהירות ו/או עם הידיים, לחלופין הם עשויים להשתתק לחלוטין ונצטרך להתאמץ ולדובב אותם להרחיב ולפרט על אודות הסכסוך. אינדיקציה נוספת למצב רגשי המעיב על יכולתו הקוגניטיבית של המגושר לקבל החלטות היא התייחסות אד-הוקית לשאלות שנעלה בפניו. כך, כאשר המגושרים יענו תשובות המעידות על חשיבה קצרת טווח, על פתרונות של "כאן ועכשיו" שאינם בהכרח תורמים להם לאורך זמן, עשוי הדבר להעיד על קושי רגשי שמונע מהם את החשיבה ארוכת הטווח הנדרשת למציאת פתרון מיטבי ומלא.



הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במרס 2021.

_______________


ד”ר רחלי אשוול-יקר עוסקת ביישוב סכסוכים וגישור משנת 2004 וביישוב סכסוכים מקוון מאז שנת 2016 . היא מייסדת-שותפה במיזם Agree-Online משנת 2016 וצברה מומחיות בכל הנוגע למאפייני המרחב הדיגיטלי, סכסוכים בדיגיטל ומגוון הליכי גישור ויישוב סכסוכים מקוונים. בשנת 2019 היא מונתה למנכ”לית המיזם. ד״ר אשוול-יקר נבחרה בשנת 2020 לחברת הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל והובילה את כתיבתו של מסמך האסדרה וההמלצות לקיום הליך גישור מקוון, העומד באמות מידה בינלאומיות. היא חברה במועצה הבינ”ל ליישוב סכסוכים מקוון (Odri – Online), ובקיץ 2020 ייסדה את אודרי (Dispute Resolution in Israel) – הבית לגישור מקוון בישראל.

8 צפיות0 תגובות