top of page

"לא יהיה ניתן להחליף מגשרים בבינה מלאכותית"

איך נראה גישור באו"ם? ד"ר מושיגן מניוקן, מנהל יחידת הגישור של משרד נציב תלונות הציבור באו"ם ומי שמפקח על פאנל הגישור העולמי, מסביר באילו מקרים נדרש גישור בין עובדי הארגון, מה קורה כאשר המגושרים מגיעים מתרבויות שונות, מה מקומה של הטכנולוגיה בגישור ולמה האו"ם לא עובד לעת עתה עם מגשרים ישראלים.


מראיינת: עו"ד חגית שקד-גוילי


ד"ר מושיגן מניוקן, מנהל יחידת הגישור של משרד נציב תלונות הציבור באו"ם, אחראי, בין היתר, על בניית פאנל הגישור העולמי ועל הפיקוח עליו, ועל קרנות ותוכניות של האו"ם בנושא. מושיגן הוא עורך דין בינלאומי, מחלוצי הגישור והבוררות. לפני שהצטרף לאו"ם, שימש כמגשר בבית המשפט לערעורים של D.C ובנציבות יועץ הציות של קבוצת הבנק העולמי. ד"ר מושיגן התמקד בעידוד גישור ברחבי העולם, במיוחד בהקשר של סכסוכים בין משקיעים למדינה.


ד"ר מושיגן מילא תפקיד מרכזי בהקמת מערכת הגישור של ארמניה, והוא מחברם של חוקי הגישור הראשונים של המדינה. הוא ייסד את המרכז הפרטי הראשון לגישור ובוררות בארמניה, ותיווך בסכסוכים רבים בארמניה ובבתי המשפט של מסצ'וסטס במסגרת תוכנית הגישור של הרווארד ובית המשפט לערעורים של D.C, וכן הקים את תוכניות הגישור הראשונות שסופחו לבית המשפט בארמניה. הוא גם ייסד שתי קליניקות לגישור ובוררות בשני בתי ספר מובילים למשפטים בארמניה והכשיר למעלה מ־500 עורכי דין, שופטים וסטודנטים למשפטים בנושאי גישור ובוררות.


מה הביא אותך ללמוד Alternative dispute Resolution) ADR)?

"גדלתי בארמניה עוד לפני נפילת הסובייטים. כשברית המועצות קרסה, הכל סביבי קרס. אני זוכר שחילקו לחם בתלושי מזון, לא היו מספיק מים והזמנים היו מאוד קשים. בכל משפחה ארמנית הייעוד היה מוכוון על ידי המשפחה. ההורים שלי כיוונו אותי לקריירה משפטית, ואני אסיר תודה על כך משום שזה היה הפתח עבורי לעולם ה־ADR.


"סיימתי תואר ראשון ושני במשפטים בארמניה, והבנתי שאני לא רוצה להיות עו”ד. אחד המנטורים שלי עודד אותי להשלים דוקטורט במוסקבה, וכך עשיתי. לקחתי קורסים בינלאומיים באירופה ובארצות הברית במנהל עסקים, והשבתי לעצמי את העניין במשפטים. ואז התחלתי להתעמק במשפט בינלאומי וגישור.


אנחנו באו"ם מקיימים גישור מקוון שנים רבות, בעיקר בשל מיעוט משאבים. בעבר לא הייתה הצדקה לגישור פיזי בכל מקרה. גם כעת, כשהצוות גדל, אנחנו מנסים לחסוך בהוצאות נסיעה, והטכנולוגיה בהחלט תומכת בכך. אנחנו מאוד פתוחים לשימוש בטכנולוגיות חדשות שתומכות בגישור"

"הפעם הראשונה שבה נחשפתי לגישור הייתה לפני 15 שנים, ומשם זה התפתח כשהצטרפתי לתוכנית העמיתים של השופט וינשטיין לפני כ־11 שנים. כחלק מהתוכנית חזרתי לארמניה והקמתי מרכז גישור ובוררות פרטי, שהפך להיות המרכז הגדול ביותר בארמניה. בתחילה הופנו אלינו תיקים קטנים על ידי בתי המשפט, ובהמשך שכנענו את הממשלה לחשוב בצורה רחבה יותר על גישור. הממשלה שינתה את התקנות האזרחיות והציעה לכלול פרק על גישור. ניסחתי את חוק הגישור הראשון ואימנתי כ־50 מגשרים. בסמוך לאחר מכן קיבלתי הצעה לעבור לארה"ב, ועברתי לכאן".


שלושה סוגים של סכסוכים

ד”ר מושיגן מספר על הגישה של האו"ם ליישוב סכסוכים: “כשמדברים על גישור במשפחת האו"ם, מדברים למעשה על סוכנויות האו"ם ברחבי העולם. לכל משרד יש משרד אומבודסמן משלו והקרנות של חמשת המשרדים - UNICEF, UNDP, UNFPA, UNOPS ,UNWOMEN - הקימו משרד אומבודסמן משותף. אני עומד בראש המשרד המשותף.


"תוכנית הגישור שלנו החלה לפני כשנתיים, כאשר UNICEF הקדישה מחשבה לתרבות הארגונית שלה וביצעה מחקר מקיף שבעקבותיו הגיעה למסקנה אמיצה, שנדרש שינוי בתוכנית הארגונית (הדוח המלא זמין ברשת). אחת מההמלצות שהתקבלו הייתה להטמיע גישור בתוך הארגון. הם מימנו תוכנית גישור וחשבו אסטרטגית איך אפשר לפתח גישור כשירות שיהיה זמין לעובדים, כך שאם יש, לדוגמה, מחלוקת בין מפקח למפוקח בסוכנות שלנו בפקיסטן, נרצה מגשר פקיסטני שיהיה זמין להגיע בתוך שבעה ימים לפתור את הקונפליקט. אם יש מחלוקת בניו יורק או בז'נבה, יהיה מגשר מקומי שיהיה זמין להגיע למשרד הרלוונטי ולסייע לפתור את הבעיה".


על איזה סוגים של סכסוכים מדובר?

"אנחנו מטפלים בשלושה סוגים עיקריים של סכסוכים: הראשון, בין עובדים של האו"ם לבין עצמם, לרוב בין עמיתים או מפקח ומפוקח. הסוג השני מתייחס לסכסוכים בעלי אופי מסחרי בין האו”ם לבין ספקי שירותים שאינם עובדי האו”ם. למעשה, לפני פנייה לבוררות פונים לגישור. הקטגוריה השלישית מתייחסת למחלוקות בין עובדים או נותני שירות עם הארגון עצמו. אם אני נאלץ לעבור למקום כלשהו ואני חושב שההחלטה לא הגיונית או לא הוגנת, אני יכול לתבוע את הארגון דרך UNDT, שזה למעשה טריבונל המחלוקת של האו”ם. יש כללים מיוחדים ובתי משפט שבהם נשמעים המקרים. לפני שפונים לבית המשפט של האו”ם, ניתן לפנות לגישור".


האם אתם רואים אופי שונה של סכסוכים שקשורים לחוקים או לתרבות במקומות השונים?

"אנחנו מנסים להבין מה תרבות הגישור במדינות השונות. ישנה מסגרת זהה של חוקים באו”ם שחלה על כולם. מלבד החוקים הכלליים, יש כללים ספציפיים ליחידות השונות חולו במקרה הספציפי. ישנם שני ממדים: הממד האחד הינו תרבות האו”ם ככלל, והממד האחר הינו הכללים המקומיים. בהתאם לזהות המקרה, ייתכן שאותו אדם שנמצא בתפקיד יביא איתו מטען תרבותי ספציפי. לכן אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים בגישור שייתן מענה לכלל הממדים.


"אנחנו עובדים עם מגשרים מקומיים שמבינים את התרבות המקומית, ומכשירים אותם להבין את התרבות של האו”ם. אם יש מגשר מקומי שלא מבין את התרבות של האו”ם, זה לא יעבוד, והפוך. מגשר שמבין את תרבות האו”ם ולא מבין את התרבות המקומית, לא יהיה יעיל. המודל הוא מודל היברידי שמביא לתוצאות הטובות ביותר".


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באוגוסט 2022.

_____________

עו"ד חגית שקד-גוילי היא בוררת ומגשרת משפטית, עמיתה בכירה בקרן ויינשטיין. הובילה אלפי סכסוכים מורכבים משפטית ואנושית בארץ ובעולם לידי הסכמות. שימשה כעמיתת מחקר במרכז ליישוב סכסוכים וניהול משא ומתן של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. ייסדה וניהלה את המחלקות ליישוב סכסוכים וניהול תיקים בבתי המשפט במחוז תל אביב. מרצה בכנסים ובפורומים בארץ ובעולם, בשנים 2020-2013 הצטרפה למשרד ע. גבריאלי בו הייתה שותפה, בשנת 2021 הקימה משרד עצמאי. נמנית עם עשרת המגשרים.ות הטובים בישראל על פי דירוג 100 Dun's לשנת 2021 ולשנת 2022.

Комментарии


bottom of page