חבר בקבוצה, אבל לא שחקן ראשי - תפקידו של עורך הדין המייצג במסגרת הליך הגישור

השוני בדרך שבה מתנהל ההליך בחדר הגישור מחייב את מודעות עורך הדין לשינוי במקומו. המגשר ידבר ישירות גם עם הצדדים ולא יתקשר עמם רק דרך עורכי דינם, לפיכך על עורך הדין לצפות לשבת "במושב האחורי"


הכול יודעים מהו תפקידו של עורך דין מייצג בהליך משפטי, ומה מצופה ממנו במהלך דיון באולם בית המשפט. תפקידו בהליך הגישורי, אינו ברור באותה המידה. ברשימה שלהלן אנסה לתאר את תפקידו של עורך הדין המייצג צד בהליך הגישור.


ייצוג באולם בית המשפט אינו דומה לייצוג בחדר הגישור. השונות הנדרשת בין כישורי ייצוג בבית משפט לכישורי ייצוג בהליך גישורי נגזרת מההבדלים המהותיים בין שני אלה. עורך דין הניגש להליך גישורי באותה הדרך שבה הוא נוהג כשמדובר בהליך משפטי, דומה לתייר המנסה להחיל על תושבי ארץ זרה שהוא מבקר בה את אמות המידה החברתיות של ארץ מוצאו. המרחב המשפטי והמרחב הגישורי שונים בתכלית, וסביבה שונה דורשת התנהלות שונה.


על פי רוב, עורכי דין מלווים את הצדדים גם בהליך הגישור. בפני עורכי הדין, בנסיבות אלו, עומד אתגר לא פשוט: להתאים את מטען הידע המקצועי והניסיון שהם נושאים עמם, ושהם רגילים לעשות בו שימוש באולם בית המשפט, למרחב החדש שהם עומדים להיכנס לפתחו, הוא מרחב הגישור.


כדי להיטיב ולהבין את הצורך בהתאמות הנדרשות למרחב הגישורי, נסקור קצרות מאפיינים מסוימים בהליך המשפטי, המניעים צדדים לשקול דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך. הדעת נותנת שאותם מניעים ישפיעו על הדרך שבה יסגלו עורכי הדין לעצמם את השינוי המתבקש לצורך ייצוג הולם של לקוחם בחדר הגישור. במה דברים אמורים? כללי הפרוצדורה המשפטית מבטיחים הליך תקין אך גם צורכים זמן והוצאות. כללי הראיות מסייעים לחקר האמת אך גם מעיקים כשמדובר בכמות גדולה של מסמכים (ושלעצם חשיפתם יש מחיר לא רצוי). הגישה המשפטית בשיטתנו האדוורסרית אינה מתאימה תמיד לצדדים שיחסיהם נמשכים. לא תמיד יש צורך ללקוח בבמה שיפוטית שלמה, למשל, כאשר הסוגיה היא נקודתית-מקצועית. ההליך המשפטי נשלט על ידי שופט ומאפיין זה לא בהכרח מתאים ללקוח שמעדיף שליטה אישית.


גישור הוא הליך לא פורמלי ולא וכחני. כך למשל, על עורך הדין שמצהיר את הצהרת הפתיחה, בנסיבות שצד לא יכול או מעדיף לא לעשות זאת בעצמו, להיזהר שהצגת הדברים תהיה ברוח טובה ולא תיצור חומה בין הצדדים או שתסלים את המצב ביניהם

לפיכך, השונות בדרך שבה מתנהל הליך הגישור לעומת הדרך שבה מתנהל הליך משפטי וכן הצורך להביא בחשבון את מניעי הלקוח לבחירת הגישור כדרך חלופית ליישוב הסכסוך, אמורים להשפיע גם על דרך ייצוגו של הלקוח בגישור עצמו. כך למשל, השוני בדרך שבה מתנהל ההליך בחדר הגישור מחייב את מודעות עורך הדין לשינוי במקומו. המגשר ידבר ישירות גם עם הצדדים ולא יתקשר עמם רק דרך עורכי דינם, לפיכך על עורך הדין לצפות לשבת "במושב האחורי". אף שיקולי הלקוח בבחירה בהליך גישורי מחייבים שינוי תפיסה: כך למשל, עורך דין במסגרת ההליך הגישורי ייתן אל לבו את אינטרס הלקוח ביחסים נמשכים ולא יהיה עסוק ב"לנצח" בטיעון המשפטי.


מנתח, אסטרטג ויועץ

מכאן לעיקר ענייננו, והוא תפקידו של עורך הדין המייצג במסגרת ההליך הגישורי וכיצד מצופה ממנו לפעול בו לטובת לקוחו. מעורך הדין הנכנס למרחב חדש ושונה מזה שהוא מורגל בו נדרש, בין היתר, להפעיל את כישוריו בתחומים הבאים: הכנת התיק וניתוחו, עריכת דין גישורית (מושג שנעמוד מיד על משמעויותיו), יצירת ערך מוסף לישיבה פרטית סגורה, ייעוץ וניסוח.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במרס 2021.


_______________

עו"ד יצחק שטרית, יליד ישראל, 1963. חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 1992. נוטריון. בורר במוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין. בוגר אוניברסיטת תל-אביב, משפטים, 1991. עוסק בגישור לאחר שני עשורים של ייצוג משפטי בתחומי משפט שונים: משפט מסחרי, משפט אזרחי, דיני מקרקעין ועוד. כיום מנהל משרד הממוקד במתן שירותי גישור.


itzhak@shitrit-law.co.il

29 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול