זמן סליחות

לא פשוט לתקן אמון שנפגע, אבל זה אפשרי. שילוב מדויק של דיבורים ומעשים יכול לשקם מערכת יחסים שנפגמה


באחד הגישורים הראשונים שלי, זכור לי רגע בו חטפה המגושרת דף מתוך ערמת דפים שהייתה במרכז השולחן, קימטה אותו בין ידיה לכדור נייר, פרשה אותו על השולחן וגיהצה אותו בידיה שוב ושוב בעודה אומרת בקול רם ונזעם: "אין דבר כזה דף חלק! אחרי מה שקרה תמיד הדף יהיה מקומט!". הדבר אירע במהלך ניסיון שלי לתקן את האמון בין כמה שותפים עסקיים, וכנראה בעקבות שאלה שלי לגבי האפשרות ליצור "דף חלק״ להמשך. האירוע הזה התרחש לפני כעשרים שנים, ומאז למדתי לא לעשות שימוש במונח "דף חלק" ולמדתי גם שאפשר לתקן אמון.


"תיקון אמון" הוא נושא מהותי ומורכב, והוא משתלב יפה עם ימי הסליחות ועם לא מעט היבטים בחיים של כולנו. בהגדרה ראשונית אפשר למקד את הדיון בכך שזהו מצב בו צד אחד, שעשה שימוש בפגיעות של הצד האחר, מבקש להחזיר את מוכנות אותו צד להיות שוב במצב של פגיעות כלפיו בעתיד. מומלץ לקרוא משפט זה שוב כי הוא לא מובן מאליו.


בסוגיית תיקון האמון עוסק המחקר לא מעט לאורך השנים. אחת השאלות המרכזיות בהקשר זה היא: האם מדובר בפעולה קוגניטיבית או שהיא דורשת גם עיסוק בהשלכות השליליות של הפגיעה באמון על המרחב הרגשי ועל מערכת היחסים? שאלה נוספת שעולה בשיח בין החוקרים היא: מה משמעות “תיקון האמון”? האם זאת פעולת שיפוץ, מעשה איחוי או תהליך ריפוי? הדבקת שברי הכד באופן מושלם, באופן שנראה את סדקי השברים או יצירת כד חדש? אלה הן חלק מהשאלות איתן אנו מתמודדים במרחב האמון שהולך ותופס מקום חשוב יותר ויותר בכל היבטי החיים. חסרים עדיין מחקרים שיסייעו בידינו להגדיר רמות אמון ובדיקת הרמות לפני הפגיעה, במהלכה ואחריה.


הסבר עשוי להיות אפקטיבי אם הוא אמין ואם הוא כולל קבלת אחריות ומחויבות לתיקון המצב. זוהי הנקודה הקריטית שמחברת בין דיבורים למעשים. הסיכוי לתקן אמון על בסיס התנצלות ושיח בלבד הוא מוגבל. התיקון המעשי למצב הוא חלק משמעותי מתהליך שיקום האמון

מתי וכיצד נפגע ונשבר האמון? במכלול נרחב של מצבים: בהיעדר מאמץ להבנה, בחוסר הקשבה, בנתק, בחוסר הכרה בתרומה, בהאשמות, בחוסר התייחסות לרגשות, בהתנהגויות לא מכבדות, בהפרת הבטחות, בחוזים ובחוקים, בציפיות שלא מקבלות מענה, בפגיעה בסודיות ובאמינות, בהיעדר אחריות, בחוסר מוכנות להכיר בטעויות, בהחלטות לא טובות, כשבעל-סמכות מעניש - כולל מי שמאתגר את סמכותו, בביצוע כושל, בטעויות, בקושי להתחייב, בחוסר התאמה או בהיעדר הלימה לערכים, בפער בין הצהרות ומעשים, בחוסר הסכמה, בקבלת החלטות מגישה תחרותית ולא שיתופית ובמצבים נוספים.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון הרביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בספטמבר 2021.

_______________

עמרי גפן הוא מומחה בתחומי השיתופיות, האמון, הגישור והמו"מ. שותף בקבוצת גומא גבים ומחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו סיסטם לאקו סיסטם". מרצה בבינתחומי ובאוניברסיטת תל אביב.

9 צפיות0 תגובות