המוטיבציה לפנות לגישור בראי הרפורמה בהליך האזרחי

איך יוצרים תמריץ בקרב הלקוח לפנות להליכי גישור?



עכשיו כבר ברור כי הרפורמה בהליך האזרחי תשפיע בצורה משמעותית על עבודתו של הליטיגטור ותרכז את המאמצים בשלב המוקדם של המשפט. אחת ההשלכות הישירות היא ייקור הטיפול המשפטי כבר בתחילת ההליך, דבר העלול לאיין את המוטיבציה של צדדים להליך משפטי לפנות להליכי גישור ופשרה על מנת לייתר את ההליך המשפטי ולסיים את הסכסוך בשלב מוקדם.


הרפורמה מרכזת את כל הפעולות המקדמיות של הכנת התיק להוכחות לשלב המקדמי שבין הגשת כתבי הטענות לקדם המשפט הראשון.


אם בעבר עיקר שעות העבודה של עורך הדין התרכזו בשלב ההוכחות ואילך, לאחר שכבר מוצו הליכי פשרה - ולמעט הכנת כתבי הטענות מעט פעולות ננקטו בשלב קדמי המשפט - כיום, המבנה החדש של תקנות סדר הדין האזרחי, מכתיב רצף של פעולות שעורך הדין נדרש לנקוט עוד לפני דיון ראשון בפני שופט, כולל השלמה של הליכים מקדמיים שטרם הרפורמה החלו במרבית המקרים רק לאחר קדם משפט ראשון, רשימת בקשות שחובה להגישן לפני הדיון אחרת לא תישמענה, ודיווחים שונים לבית המשפט, לרבות הדיווח על רשימת העדים, וכל זאת במקביל להליכי מהו”ת וגישור, ולפני מפגש ראשון עם השופט.


מהו האינטרס של התובע והנתבע לפנות לגישור לפני משפט? האם מדובר כלל באינטרסים זהים או שונים? התובע אמנם מעוניין לחסוך בהוצאות המשפט, הליך הגישור זול באופן משמעותי מההליך המשפטי ובוודאי זול באופן משמעותי מהליך בוררות, והניסיון לפתור את המחלוקת בגישור, תוך שמירת מלוא הטענות ואפשרות היציאה מההליך בכל שלב בהיותו וולונטרי, עשויה להיות כדאית בנסיבות מסוימות; לצד זאת, התובע חושש מחשיפת קלפיו טרם המשפט, חושש כי חשיפת המידע תאפשר לנתבע להתכונן ולשפר את עמדתו, אם יגיעו למשפט.

מבחינת מדדי יעילות ככל הנראה המטרות של המחוקק תושגנה, הצדדים יגיעו מוכנים לדיון קדם המשפט והשופט יוכל לעסוק במשפט פשוטו כמשמעו, אך מה המשמעויות של הרפורמה על הליכי פשרה שאמורים להתנהל במקביל לפעולות טרום הדיון, והאם היעילות לא תביא בסופו של דבר לפגיעה אנושה באחוז התיקים הנסגרים בפשרה?


בשולחן עגול שנערך לאחרונה במשרדי “פרטנרס אנד קו” ובו השתתפו ליטיגטורים בכירים בתחום המשפט המסחרי והאזרחי, היתה אחדות דעים כי שכר הטרחה עד הדיון הראשון עומד להתייקר בצורה משמעותית. יש שהעריכו כי נוכח שעות העבודה המרובות שתידרשנה, לפחות 50% (!) משכ”ט המוסכם ייגבה עד הדיון הראשון. אחת המוטיבציות העיקריות של מתדיינים לפנות לגישור בשלב המקדמי של ההליך המשפטי היא האופציה לחסוך בהוצאות המשפטיות הגבוהות שמן הסתם הולכות וגדלות ככל שמתקדם המשפט, בין אם מדובר בהוצאות להוכחת התיק כגון חוות דעת מומחים, ובין אם מדובר בשכ”ט הדרגתי או שעתי שעולה ככל שהתיק מתקדם. אם אכן המגמה היא ייקור ההליך המשפטי כבר בתחילתו, לא ברור מה תהיה המוטיבציה של המתדיין לפנות להליכי פשרה כאשר חלק ארי משכר הטרחה כבר שולם.


על פי הנתונים המעודכנים של תוכנית המהו”ת שנמדדו טרם כניסת הרפורמה לתוקף, התוכנית מצליחה מעל המשוער, 60% מהתיקים הפונים לגישור מסתיימים בהסדר, וזו הסיבה שהתוכנית הורחבה במסגרת הרפורמה להליכים ובתי משפט נוספים אם כי לא ברור כיצד ישפיעו השינויים בתקנות על הישגי התוכנית.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השלישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור ביוני 2021.

_______________

עו”ד דורית כרמלי היא עורכת דין, מגשרת ובוררת בסכסוכים משפטיים בתחום האזרחי והמסחרי.

docalaw@gmail.com


19 צפיות0 תגובות