האם יכול הליך גישור להתקיים במסגרת הליכי חדלות פירעון?

בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (חדל"פ) שהחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ואת פקודת החברות תשמ"ג-1983. חוק חדלות פירעון מסדיר את הטיפול המשפטי בקריסתם של יחיד (היינו חייב "בשר ודם")


לא בפקודת פשיטת הרגל, לא בפקודת החברות, ואף לא בחוק החדש לא קיים אזכור לאפשרות של קיום גישור או יישוב סכסוכים. עם זאת, חיי המעשה מלמדים כי מעת לעת מופנים סכסוכים להליכי גישור, לרוב בפני שופטי בתי המשפט המחוזי בדימוס שכיהנו בעברם כשופטים במחלקות הפירוק של בתי המשפט.


דוגמה לשימוש בהליך גישור היא בפס"ד עו"ד יוסף בנקל, בתפקידו הנאמן לנכסי החייב אליעזר פישמן נ' אליעזר פישמן בו המליץ כבוד השופט אורנשטיין לצדדים לפנות לגישור. בסופו של הליך הגישור שנערך בפני כבוד השופט בדימוס גרוניס הוגשו לאישורו של בית המשפט המחוזי שתי הצעות סופיות להסדרי הגישור, שבסופן אישר בית המשפט המחוזי את ההסדרים האמורים. בערעור שהוגש בפני בית המשפט העליון בבקשה לביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, צוין וזאת כלשון פסק הדין: "הודגש, כי "הסדרי הגישור שלפניי הינם פרי של הליכי גישור שנמשכו למעלה משנתיים, לפני מגשר בר-סמכא, בעל ידע, ניסיון ומומחיות בדיני חדלות הפירעון, הכל תוך מעורבות מהותית מטעם הנושים בעקרונות ההסדר כמו גם בניסוחו"; וכי המדובר "בנושים מקצועיים בעלי ידע פיננסי, אשר נתנו דעתם להסדרים ולהשלכותיהם".


יתרונות הגישור לנושאי המשרה והדירקטורים מתבטאים בכך שהם יכולים לנהל דיון שהוא חסוי ולמנוע פגיעה מקצועית בשמם.

נוסף לכך, מעניין לציין כי פרקליטי הכונס הרשמי במשרד המשפטים משמשים כמפקחים על הליכי חדלות פירעון. מעמדם ה"ניטראלי" המיוחד מייצר לעיתים תכופות התערבות מטעמם ("מעין גישור"), בעידוד בתי המשפט, שמאפשרת פתרון סכסוכים בצורה מהירה ויעילה על דרך הפשרה. בדרך זאת מסתיימים סכסוכים לא מעטים בפשרות מחוץ לכותלי בית המשפט, לאחר שפרקליטי הכנ"ר מצליחים לתווך בין הצדדים לסכסוך ולהביא אותם להסכמות.


תכליתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קבועה בסעיף 1 לחוק. סעיף זה קובע כי ישנן שלוש מטרות עיקריות לחוק: הראשונה - שיקומו הכלכלי של החייב; השנייה - השאת שיעור החוב שייפרע לנושים; והשלישית - קידום שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים.


בסעיף 2 לחוק נקבע כי חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו (חדלות פירעון תזרימית), בין שהתחייבותו, לרבות התחייבויותיו לעתיד עולות על נכסיו (חדלות פירעון מאזנית).


הליך חדלות פירעון של יחיד או חברה, נפתח כאשר מוגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. חייב (יחיד או תאגיד), נושה או היועץ המשפטי לממשלה יכולים להגיש בקשה זאת. בפועל כ-90% מהבקשות להליכי חדלות פירעון בהליכים של חייבים יחידים - מוגשות על ידי היחיד עצמו. לאחר שאושרה הבקשה על ידי הממונה על חדלות הפירעון (כונס הנכסים הרשמי) ניתן צו פתיחת הליכים. היחיד ו/או התאגיד נהנים מעיכוב ההליכים. לאחר מכן, ניתנת לנושים אפשרות להגיש תביעת חוב מטעמם, בתוך שישה חודשים מיום מתן צו פתיחת ההליכים. לאחר הגשת תביעות החוב בודק הנאמן, שמונה מטעם הממונה על חדלות פירעון, את תביעות החוב.


במקביל, תפקידו של הנאמן הוא לבדוק האם יש נכסים שניתן לממשם כדי להעביר את תמורתם לקופת הנשייה. לאחר שהנאמן בדק וחקר את יכולתו הכלכלית של היחיד ו/או החברה, מתקיים דיון בבית משפט המוסמך. לעניין חייב שהוא תאגיד - נקבע מועד לדיון באישור התוכנית לשיקום כלכלי או לחלופין מועד מתן חיסולו, ולעניין חייב שהוא יחיד - נקבע מועד לדיון בצו ההפטר ובמסגרתו אישור תוכנית לשיקום כלכלי.


צמתים עיקריים בהם אפשר לשלב הליכי גישור אסקור ואציג במאמר המלא את הצמתים העיקריים שלטעמי אפשר ורצוי לשלב בהם הליכי גישור בהליך של חדלות פירעון. למעשה, יכול הגישור בהליכים אלה לקדם את הצדדים, על ידי יישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, לקצר את תהליכי ההתדיינות, שלעיתים אורכים שנים, לחסוך לבית המשפט זמן שיפוט יקר, לחסוך לצדדים, שבדרך כלל מיוצגים על-ידי עורכי דין, בעלויות ולמנוע קריסה הן של החייב והן של צדדים נוספים להליכי חדלות הפירעון על ידי מניעת השתהות בקבלת ההחלטות.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השני של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור במרס 2021.


_______________

דקלה עמר, עו"ד ומגשרת עסקית, מתמחה בחדלות פירעון.

dikla@gishur-da.co.il