דילמות של מהות

בתוך כמה חודשים בודדים, יושלם הליך ההערכה של יחידת הגישור בבתי המשפט ומאות מגשרים ייכנסו לרשימת המגשרים בכלל ולרשימת מגשרי המהו"ת בפרט.


מערכות היחסים בין בתי המשפט למגשר ובינו לבין בעלי הדין ובאי כוחם מייצרות ממשק עדין בעל פוטנציאל לקשיים ולדילמות אתיות מקצועיות ייחודיות.


בשורות הבאות תתואר בקצרה תוכנית המהו"ת מראשיתה - המצוי ואולי גם הרצוי. בהמשך ייבחנו דילמות אתיות ייחודיות שנובעות ממנה בכמה היבטים ונקודות זמן: במבט-על על הליך המהו"ת, בהכנה להליך, בכניסה להליך, במעבר ממנו לגישור ולבסוף סיכום והמלצות.


על מהות המהו"ת בכמה מילים

זוהי השנה ה-11 שבה בוחנים את התוכנית שנקראת "מהו"ת" שמתקיימת עד כה כפיילוט בבתי משפט השלום במחוזות מרכז, תל אביב וירושלים.


התוכנית היא תוצאה ישירה של הוועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בהליך הגישור בבתי משפט בראשות כבוד השופטת מיכל רובינשטיין – להלן: "ועדת רובינשטיין", שתפקידה היה לבחון את אפשרות חובת הפנייה לגישור בסכסוכים אזרחיים ולבחון דרכים נוספות להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, למעט בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, שאותם הפקידו בידי צוות היגוי אחר בראשותו של סגן הנשיא, כבוד השופט יצחק שנהב.


הוועדה סברה שיש לפעול לקידום שילובו של הליך הגישור בבתי המשפט בשל הפוטנציאל שבו להגברת שביעות רצון בעלי הדין הן מהתהליך והן מהתוצאה, דבר שעשוי לחזק את האמון הציבורי במערכת המשפט. עוד סברה הוועדה, שהגברת השימוש בגישור עשויה לעודד ולקדם חברה יותר סובלנית שמכירה באפשרות יישוב סכסוכיה בדרך של הידברות והבנת צרכיו של הזולת.


פגישת המהו"ת מתקיימת בסמוך להגשת כתבי הטענות, מתנהלת על ידי מגשר, שבוחרת יחידת הגישור מתוך מאגר המגשרים של התוכנית, ואינה כרוכה בתשלום של הצדדים בתיק. מטרת פגישת המהו"ת: מידע, היכרות ותיאום, היכרות עם הליך הגישור והתאמתו למקרה ולצדדים. המגשר מסביר לצדדים את עקרונותיו של ההליך ואת מטרתו. הצדדים מציגים את עיקרי הסכסוך בפני המגשר ויחד הם בוחנים את התאמת הגישור לסכסוך ואת האופן שבו יוכל המגשר לסייע ליישוב הסכסוך.


חופש הבחירה הוא לב ליבו של הליך הגישור. זהו ערך שיש לקדשו מהכניסה להליך דרך כל שלב ושלב שלו ועד לסיומו. חופש זה עלול להיות בסיכון בכמה נקודות זמן בתהליך - הן בישיבת המהו״ת והן בהליך הגישור בהמשכה.

בהקשר זה ראוי להזכיר שיש מגשרים שמחזיקים בדעה כי מהות המהו"ת היא לבחון התאמת הסכסוך למגוון הליכים חלופיים, ביניהם: בוררות, גישור, טיפול, יישוב סכסוך לפי הדין העברי, הערכה ניטרלית מקדמית או כל מסגרת אחרת שתימצא מתאימה. בסופו של דבר, גישה זאת לא נהוגה בפועל.


בישיבת המהו"ת יכולים הצדדים להתרשם, באופן בלתי אמצעי, מדרך הגישור ליישוב הסכסוך וממקצועיותו ואישיותו של המגשר. במידה שיימצא הסכסוך מתאים להליך והצדדים יחפצו בכך, הם יוכלו להמשיך להליך גישור עם אותו מגשר שפגשו או עם מגשר אחר. במידה שהתיק יימצא לא מתאים לגישור, הוא יוחזר לבית המשפט.


התוכנית הוערכה כהצלחה על פי הפרמטרים של בתי המשפט, ותיושם כתוכנית קבע בבתי המשפט בכל מחוזות השיפוט עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - התשע"ח-2018 ושל תקנות בית המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017, בחודש ינואר 2021.


המצוי והרצוי

בקרב כמה מגשרי מהו"ת אז והיום, יש הסכמה רחבה כי כל כללי האתיקה שחלים על מגשרים פרטיים זהים או חופפים לאלה שחלים על מגשרי המהו"ת. על כולם חלה החובה לשמירה על סודיות, חיסיון ההליך, כולם מחויבים באותה ניטרליות, הקפדה על וולונטריות ההליך, הימנעות מניגוד עניינים, הוגנות ההליך והגינות התוצאה. הדעה הרווחת היא שרוב המגשרים שבוחרים בעיסוק זה פועלים גם מערך של שליחות. כשהם פועלים מערך זה, רווחת האמונה שהם מקיימים את הגישור מתוך אהבת הבריות והקפדה על כבוד האדם.


המגשר עלול להיות חשוף לדילמות אתיות ייחודיות בשל טיבן של מערכות היחסים שבהן הוא נתון: בין תפקיד המגשר בכובעו כזרוע מבצעת של מערכת המשפט בישיבת המהו"ת, לבין כובעו כמי שמנהל את הליך הגישור עצמו, בין הצורך להיות נאמן לאומנות הגישור - למקצועיות הנדרשת ולספק שירות גישור איכותי למגושרים, לבין האינטרס למלא אחר ציפיית בית המשפט לסילוק מהיר של הסכסוך. בדילמות אתיות ייחודיות אלה אנסה לדון.


נוסף לדילמת המגשר, נוסיף את רווחת בעלי הדין שעלולים להיות במצב שבו מערכת שלמה של גורמי לחץ מופעלת עליהם, מקשה עליהם לעיתים ומונעת מהם אפשרות בחירה מדעת וקבלת החלטות שקולות. אדם שנמצא במצב של סכסוך מלווה דחק עלול לייצר קשיים שפוגעים ביכולתו לשיקול דעת מעמיק שבסופו מתקבלת החלטה עניינית. אירועי חיים מגוונים משתנים בעוצמתם ובהשפעתם החל בלחץ, עומס ורוגז, דרך תלאות שגרת החיים ועד אירועים קיצוניים, והם פוגעים בקבלת החלטות שמבוססות על הסכמה מדעת.


הליך גישור מחייב שההסכמה הנדרשת בגישור תהיה גבוהה, הן בהיבט האינפורמטיבי והן בהיבט של חופש הרצון.


על המגשר להיות מודע למצבי דחק אלה ולכך שבמצבים אלה דועכת יכולתם של מגושרים לקבלת החלטות רציונליות, ולעיתים היא אף בלתי אפשרית, וכי ייתכן שקבלת החלטה בעתות דחק תגיע לכדי סטייה בלתי סבירה מנורמת ההתנהגות האתית שנדרשת מהמגשר.


המאמר המלא סימן את הקשיים האתיים שעלולים להתעורר ולפגוע בערכי יסוד של הליך הגישור.


המאמר המלא פורסם בגיליון הראשון של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בדצמבר 2020.

49 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול