top of page
תמונת הסופר/תאילנית גילעד

דבר העורכת

פורסם בגיליון החמישי של כתב העת "עיין ערך: גישור"


שלום רב, אהלן וסהלן!

את הגיליון החמישי בחרתי להקדיש לחברה הערבית בישראל.

החברה הערבית עוברת משבר. המבנה המסורתי עובר שינוי, מנגנוני הסמכות הקלאסיים מאבדים מכוחם והשפעתם, מעמדה של המשפחה המורחבת, החמולה המסורתית וההיררכיה החברתית מתערערים וכל אלה תורמים לפשיעה ולאלימות קשים, ששיעורם ותדירותם מעוררים דאגה ומחייבים את רשויות המדינה ואותנו כחברה לפעולה.

החשיפה לעולם המערבי, ההתמודדות עם ערכי המודרנה בתוך פרק זמן קצר, תרמו באופן מובהק לפרוץ המשבר ובמקביל תרמו לכך שהחברה הערבית הופכת להיות הטרוגנית יותר ומאפשרת לרעיונות חדשים להיכנס לתוכה. משבר הוא גם הזדמנות לבנות משהו חדש. כמגשרים, זו שעתנו היפה!


מצוידת במוטיבציה וסקרנות תרתי אחר אותם אנשים שרואים את עצמם שליחים ומשכיני שלום על מנת לנסות ולהבין לעומק כיצד ניתן להשפיע על מיגור האלימות, באילו מנגנונים או כלים נכון להשתמש, האם גישור יכול לתת מענה לבעיות האלה? האם חברה שמוסד הסולחה הוא חלק מהזהות שלה, יכולה לקבל מנגנון מודרני כגישור? ואיך בכלל אומרים “גישור" בערבית?


במסע הזה פגשתי אנשים יוצאי דופן במסירותם, המשקיעים ללא לאות מזמנם ומכשרונם למען החברה. הם נושאים דרשות נגד אלימות במסגדים, מחנכים מבוגרים וצעירים לקחת אחריות על מעשים ומסרים, מלמדים אנשים להקשיב ולראות את האחר כאח ולהימנע משיפוטיות כלפיו, הם זמינים 24/7 לכל צלצול טלפון כדי להיות שם כשצריך למנוע את הרצח הבא, הם עוברים בין ישובים ובתי ספר, אפילו במעוז הפלגים הדתיים הקיצוניים ביותר ומלמדים גישור, וכל זאת תוך כיבוד המוסדות המסורתיים, שימוש בהם ובכלים חדשים מעולם הגישור. הם עושים זאת כשופטים או בוררים בבתי הדין, כאימאמים במסגדים, כשייח'ים בקהילה, כמגשרים וכסולחאים. דרכם ארוכה ומלאת אתגרים, הם מעטים במספר, דלים בתקציב והאלימות ברחובות גואה.


אנחנו נמצאים על מפתנו של סדר חברתי חדש בחברה הערבית בישראל, ככזה הוא מייצר הזדמנות של “פעם בחיים" לקחת חלק בבניין החברה מחדש. זה כאן, קרוב, ואל לנו להעיז ולחשוב שזו “לא הבעיה שלנו", מה שקורה מעבר לפינה יגלוש לפינה, כולנו רקמה אנושית חיה, כמילות השיר.


כל אחד יכול לעשות משהו כפי יכולתו, בין אם בהדרכת גישור, במתן כלים גישוריים, בהסברה, בעשייה גישורית משותפת עם מגשרים ערבים, בבניית תוכניות משותפות של גישור מעורב בין יהודים וערבים, ועוד אפשרויות רבות. גם כתב העת “עיין ערך: גישור" אשר חרט על דגלו להפיץ את השפה הגישורית כדי להעלות את המודעות לה ולהפוך את החברה שלנו למקום שטוב לכולם לחיות בו, יתרום את חלקו בפרסום מאמרים של מגשרים ערביים שיוסיפו את נקודת מבטם וניסיונם על הקיים. נעשים מאמצים למצוא שותפים לתרגום ולהפצת כתב העת בערבית ולהקדיש חלק באתר זה, המלווה את כתב העת.


לאחרונה נחשפתי לקיומם של מספר פרויקטים שנעשים ביוזמת גופי המדינה, אקדמיה, רשויות מקומיות, מרכז מוזאיקה, הג'וינט, קרן מנדל-ישראל ועוד יוזמות פרטיות שכל כולן נועדו לצמצום האלימות בחברה הערבית. באופן הזה, פעולה רחבה ומשולבת של גורמים רבים בכל תחומי החיים (מודל הקולקטיב אימפקט) ייצר השפעה מהירה, חזקה ובתקווה לטווח ארוך.


אני מזמינה כל אחת ואחד להיות חלק מהשינוי הזה.


הגיליון החמישי היה שונה ומיוחד לא רק בשל התכנים המובאים בו, אלא גם בדרך להפקתו. הודות לסיועו הנדיב ורחב ההיקף של ד"ר דיויד שמעוני, אשר חיבר, ליווה, נסע, ראיין, כתב, חשב, פנה לכותבים והיה כל העת עם יד מושטת לעזרה ונפש חפצה לסייע בכל יום ושעה – דיויד היריעה קצרה מלהודות לך! תודה, תודה, תודה רבה.


תודה רבה לד"ר דורון פלאי, אדם יוצא דופן, מרתק ומצחיק. תודה על יום חוויתי, מעניין, מלמד ומהנה איתך בשפרעם. בזכותך פגשנו מקרוב איש סולחה אמיתי וזכינו להכנסת אורחים לבבית ומיוחדת – תודה רבה דורון!


תודה גדולה לפרג' ולבדיע חניפס על אירוח נדיב חם ומיוחד, היה מקסים ונהנינו מכל רגע.


תודה רבה לרב ד"ר דניאל רוט על חשיבה עמוקה ומשותפת, על רעיונות טובים, על חיבור עם אנשים – כל אלה מצאו את מקומם בגיליון החמישי. תודה על ההכרה בערכה של העשייה הזו של כתב העת ופועלך במסירות הנפש לקידום הגישור, הפיוס והשכנת שלום. תודה גדולה.


תודה לעו"ד קובי אמיר, מרצה ומורה לערבית ולעברית (והמורה האישי שלי לערבית) אשר ייעץ, ליווה, ראיין ותיבל בסיפורי תרבות מעניינים – תודה קובי!


תודה למר עמרי גפן על הרחבת היריעה והוספת אנשים מתחומים שונים אשר שפכו אור על האפשרויות לפתרון בעיית האלימות בחברה – תודה עמרי!


תודה לכל הכותבים הנהדרים שכתבו מאמרים מרחיבי דעת, מעוררי מחשבה והשראה – תודה לכם.


הגיליון החמישי חותם שנה ראשונה של כתב העת ואני שמחה ונרגשת מכך. בשנה זו קרו דברים חשובים בתחום הגישור בארץ, בין היתר יישום תקנות רשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט, סיום תהליך הערכת מגשרים לרשימה וטיפול תיקי שלום בידי מאות מגשרי מהו”ת (על כך נשמע בפירוט בגיליון הבא).


כתב העת מצא לו מקום של כבוד בספריות ציבוריות, בספריות של מוסדות אקדמיים, בגופי ממשלה, בקרב שופטים, שרים, עורכי דין ומגשרים, שוחרי גישור והשנה נרחיב את מעגל הקוראים ונעלה עוד את המודעות לגישור ולערכו.


זוהי השנה השנייה לנוכחות הקורונה ולהשפעתה על חיינו והחיים במרחב הדיגיטלי, כתב העת מאפשר לכולנו להמשיך בעשיה החשובה, להתעדכן ולהרגיש שייכים.


אני מודה לכם כותבים ומנויים יקרים, על האמון שהבעתם בי ובכתב העת - תודה מעומק לבי.


זו העת לספר, כי בשנת 2022 כתב העת ימסד מערכת אשר תורכב מאנשי מקצוע, הגות, רוח ואקדמיה, ויישמר את מטרתו להביא לכם הקוראים את מיטב המאמרים ולעורר ענין ומחשבה. להשבחת מלאכתנו בכל תחום, להמשיך למנוע סכסוכים וליישב סכסוכים בהסכמה.


בהזדמנות זו אני רוצות להודות מעומק הלב לאנשים הטובים שמלווים אותי בעשייה זו: הגב' רבקה אלבק סולומון, הגב' חגית מהלא בן משה, הגב' דורית שמעוני והגב' יעל בר, אשר הצטרפה לשמחתי לאחרונה לפעילויות המתוכננות לשנה הקרובה.

גם השנה כתב העת ימשיך להיות מופק אחת לרבעון, גם השנה נביא אליכם את כל מה שקורה בעולם הגישור ובעולמות משיקים לו. יהיה מרתק וכמעט שאיני יכולה לחכות עוד.

אני מזמינה אתכם כל אחת ואחד להיות שותפיי בכתיבה ובהפצה של שפת הגישור בכל דרך שתראו לנכון.


לחברינו בני הדתות הערביות נאחל חגים שמחים ונביע תקווה לשיתופי פעולה מעניינים, התקדמות פורצת דרך במיגור האלימות ובהשכנת שלום פנימה והחוצה.


שתהיה לכולנו שנת 2022 טובה, בריאה ושקטה.

שלכם,

אילנית

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page