top of page

גשר משפחתי

הגישור הבין-דורי שם במרכז את האוטונומיה של האדם לקבל החלטות על חייו. יש לו פוטנציאל אדיר להעצים את בני הגיל השלישי ולסייע בכיבוד רצונותיהם, וגם לתת מענה לצרכים של בני המשפחה ולשמור על היחסים המשפחתיים. הוא עשוי להוות את הגשר בין החלופות הקיימות בחוק לבין היכולת לממש אותן על הצד הטוב ביותר


תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות יצר הזדמנויות חשובות עבור בני הגיל השלישי ואנשים עם מוגבלויות לשמור על האוטונומיה שלהם. לעיתים, כאשר הרצונות שלהם לא תואמים את הרצון או התפיסה של בני משפחתם, נוצרים קונפליקטים קשים שיכולים להסלים ולהגיע לנתק או לפגיעה והזנחה באדם המבוגר. לכן, הגישור כתהליך מונע או לאחר פרוץ הסכסוך חשוב מאוד וצריך לקבל מקום ונפח הרבה יותר גדולים.


התיקון לחוק מבטא תפיסה לפיה כשרות משפטית איננה מצב בינארי של כשירות או חוסר כשירות, אלא רצף יכולות העשויות להשתנות לאורך זמן ומתחום לתחום. כך למשל, אדם יכול להיות בעל יכולת גבוהה לקבל החלטות בתחומים אישיים או רפואיים, אך עשוי להתקשות לקבל החלטות בתחומים כלכליים. בנוסף, תיקון 18 יצר שתי חלופות חדשות לאפוטרופסות: ייפוי כוח מתמשך וקבלת החלטות נתמכת.


במסגרת ייפוי הכוח המתמשך, האדם יכול למנות מיופה כוח שיקבל החלטות עבורו בעתיד בתחומים שונים. ייפוי הכוח יכול להבטיח את מימוש רצונותיו גם כאשר לא יוכל לבטא זאת בעצמו, או להשאיר למיופה הכוח את שיקול דעת לפעול כראות עיניו.


קבלת החלטות נתמכת מאפשרת לבגיר עם מוגבלות או לאזרח ותיק המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות ללא עזרה ותמיכה, להיעזר באדם אחר שיסייע לו במגוון תחומים.


במסגרת הסדר זה כל החלטה מתקבלת אך ורק על ידי מקבל ההחלטות עצמו. בית המשפט יכול לקבל את בקשת התמיכה של האדם ולמנות לו לפי בקשתו תומך קרוב (בן משפחה), תומך מקצועי (בתשלום) או תומך מתנדב (לאנשים חסרי עורף משפחתי וללא אמצעים כלכליים, במסגרת מיזם קבלת החלטות נתמכת המנוהל על ידי עמותות מוזאיקה ומרווה עבור משרד המשפטים וג'וינט ישראל).


הגישור יכול להוות הזדמנות להורים להביע את רצונם במסגרת תהליך המאפשר תקשורת פתוחה ודיאלוג בונה עם הילדים. זו הזדמנות לנהל גם שיחות קשות הקשורות לעתיד ולהחלטות לא פשוטות סביב נושאים רפואיים, כספיים וסוגיות של מגורים. זהו גישור מונע, המאפשר למשפחה לנהל שיח ולהגיע להבנות ולהסכמות

מקומו של הגישור

בארבע השנים האחרונות אנחנו פועלים במוזאיקה לקידום הגישור הבין-דורי לאור האתגרים וההזדמנויות שיצר תיקון 18. הגישור מבוסס על עקרונות דומים לתיקון, ושם את האוטונומיה של האדם לקבל החלטות על חייו ואת הוולונטריות שלו במרכז.


במהלך שנים אלו זיהינו את ההזדמנות של הגישור במספר צמתים מרכזיים:


הראשון, עבור אזרחים ותיקים המעוניינים לחתום על ייפוי כוח מתמשך אך חוששים מהקונפליקטים המשפחתיים שמהלך זה עשוי לגרום ולכן נמנעים מכך. נתקלנו בלא מעט משפחות שחששו שבחירה באחד הילדים כמיופה כוח תוביל למתח וסכסוך, ולכן נמנעו מלעשות זאת; במקרים אחרים, היה פער אידיאולוגי בין ההורים לילדים וההורים חששו כי אם ייפו את כוחם של ילדיהם, הם יתקשו לפעול לאור ההנחיות שישאירו בנושאים שונים.


הדבר בולט במיוחד בתחומים רפואיים הנוגעים להארכת חיים, אך פערי תפיסה וערכים יכולים לבוא לידי ביטוי גם בנושאים הקשורים למגורים ולשימוש בכספים.


הגישור יכול להוות הזדמנות להורים להביע את רצונם במסגרת תהליך המאפשר תקשורת פתוחה ודיאלוג בונה עם הילדים. זו הזדמנות לנהל גם שיחות קשות הקשורות לעתיד ולהחלטות לא פשוטות סביב נושאים רפואיים, כספיים וסוגיות של מגורים. זהו גישור מונע, המאפשר למשפחה לנהל שיח ולהגיע להבנות ולהסכמות שיאפשרו להורים לעשות ייפוי כוח מתמשך ללא חשש שהוא יגרום בעת הפעלתו לכעס, לכאוס או חלילה לפירוק המשפחה.


הצומת השני שמתחיל להיראות יותר ויותר, הוא סביב קונפליקטים הנוצרים אחרי שייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף. הקונפליקט יכול להיות בין מיופי הכוח השונים, בינם לבין בני משפחה שאינם מיופי כוח, ובין מיופי הכוח לבין האנשים המבוגרים עצמם, החווים ירידה בתפקוד ובכשירות אך עדיין יכולים לבטא במידה מסוימת את רצונותיהם.


הגישור קריטי בסיוע למשפחות לפתור את הסכסוכים והמתחים הקשים הללו בדרך של הסכמה. הגישור יכול לסייע לשמור על האוטונומיה והרצון של האדם, ובמקביל לשמור על היחסים במשפחה. הסכסוכים נסובים בעיקר סביב סוגיות של כסף, מגורים, טיפול והחלטות רפואיות.


הצומת השלישי הוא סביב החלופה של קבלת החלטות נתמכת. כאמור, בחלופה זו האדם המבוגר או האדם עם המוגבלות מקבל את ההחלטות בעצמו ומסתייע בתומך. במקרים בהם התומך הוא בן משפחה, עלולים להתגלע מתחים וקונפליקטים סביב החלטות שהאדם מקבל והתומך בן המשפחה לא מסכים שהן החלטות טובות או נכונות עבורו. זה יכול להיות סביב החלטות על הוצאות כספיות, על טיפולים רפואיים, על מקום מגורים, על יחסים משפחתיים ועוד.


הגישור יכול לסייע לקיים דיאלוג אפקטיבי בין מקבל ההחלטות והתומך בן המשפחה, באופן שיסייע לתומך להבין ולקבל את הרצונות והצרכים של מקבל ההחלטות, ומאידך, לסייע למקבל ההחלטות להבין את נקודת המבט של התומך ולהבין מדוע הוא מודאג מהחלטות מסוימות וחושב שהן לא פועלות לטובתו. זאת, תוך שמירת היחסים המשפחתיים החשובים כל כך לאיכות חייו ולבריאותו של מקבל ההחלטות.



הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באפריל 2022.

_______________

רות נחנסון היא מגשרת ומנחת צדק מאחה, סמנכ"לית מוזאיקה, עמותה המתמחה בפיתוח והטמעה של מודלים חדשניים בתחום הגישור, הדיאלוג וקבלת החלטות בהסכמה.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page