top of page

בין הערבי למערבי

הגישור והשיטות המערביות של יישוב סכסוכים הולכים ומתפשטים בחברה הערבית, אולם לא ניתן להתעלם מכך שבין הסולחה לגישור קיימים פערים עמוקים, שנעוצים בראש ובראשונה בהבדלים תרבותיים. האם ניתן לגשר בין הסולחה המסורתית לגישור המודרני?



בשנים האחרונות החברה הערבית נחשפת יותר ויותר לגישור המודרני. בחברה הערבית קמים מרכזי גישור ודיאלוג, ואף סולחאים ושייח’ים עוברים קורסים והכשרות בגישור. תופעה זו, של מיישב סכסוכים מסורתי שפוגש את הגישור המודרני, עלולה לייצר סוג של התנגשות וקונפליקט תרבותי בין שתי הגישות השונות ליישוב סכסוכים. במאמר זה ברצוני להציג מספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות על ההבדלים בין הסולחה המסורתית הערבית לבין הגישור המודרני המערבי, ובסוף לשאול האם בכל זאת ניתן לגשר בין שני הגישות התרבותיות הללו.


חוקרים שערכו השוואת אלו ביקרו את יישומן של שיטות מערביות ליישוב סכסוכים בהקשרים לא-מערביים באופן כללי, וביניהם בהקשר הערבי-אסלאמי. הם טענו שקיימים הבדלים תרבותיים רבים שמשפיעים על אופן יישוב סכסוך בתוך התרבויות השונות, ושיש צורך להיות מודעים להבדלים אלה לפני שניגשים ללמד או ליישב סכסוך בתרבות הערבית הלא-מערבית, אחרת הניסיון מועד לכישלון. החוקרים ניסו לאפיין את ההבדלים בין שתי התרבויות על ידי השוואת מודלים מערביים ליישוב סכסוכים, ובראשם הגישור, למודל המסורתי הערבי של הסולחה.


הבדלים תרבותיים

החוקר הראשון שהשווה בין התרבויות בהקשר של יישוב סכסוכים באופן כללי, היה פאול סאלם. סאלם ניסה לבקר את השימוש בגישות מערביות ליישוב סכסוכים בתרבות לא-מערבית, ערבית-אסלאמית, על ידי חשיפת ההבדלים בין התרבויות בכל הנוגע להנחות תרבותיות המשמשות בסיס ליישוב סכסוכים באופן כללי. להלן מספר מההבדלים שהוא מזכיר.


השפעת חקר הפסיכולוגיה: הבדל אחד נובע מהשפעת חקר הפסיכולוגיה על התרבות המערבית, שבעקבותיה, מסתכלים על סכסוכים כנובעים מפרספקטיבות שונות, והרבה מעצם הסכסוך נמצא רק בתפיסת הפרט ולא במציאות האובייקטיבית; בתרבות שלא הושפעה מהפסיכולוגיה, כגון התרבות הערבית-אסלאמית, קשה מאוד להסתכל על סכסוכים בצורה זו.


השיטה המערבית מושפעת במידה רבה מהפוסט-מודרניות, שגורסת שיותר מצד אחד יכול להיות צודק; בתרבות הערבית-אסלאמית, יש צד צודק וצד טועה, ואין שני הצדדים יכולים להיות צודקים וטובים בו-זמנית

השפעת הפוסט-מודרניות: השיטה המערבית מושפעת במידה רבה מהפוסט-מודרניות, שגורסת שיותר מצד אחד יכול להיות צודק; בתרבות הערבית-אסלאמית, שלא מקבלת את התפיסה הפוסט-מודרנית, יש צד צודק וצד טועה, יש את הצד ה”טוב” והצד ה”רע”, ואין שני הצדדים יכולים להיות צודקים וטובים בו-זמנית.


השפעת המדע: העולם המערבי מושפע מאוד מהמדע, כאשר הוא נוטה לראות סכסוכים כהתנגשויות של גורמים טבעיים שונים, שניתן לבודד אותם לאלמנטים שונים כדי לפתור את הבעיה; בתרבות הערבית-אסלאמית, יש נטייה להסביר את כל תופעות העולם, וכך גם סכסוכים, על פי הסברים דתיים, מאגיים או מוסריים, ולא על פי הסברים “אובייקטיבים” או ניטרליים.


הרצון להיחשף: הבדל אחר מתייחס לחשיפה עצמית כלפי הצד השני. במערב יותר רגילים לנהל שיחה ישירה עם הצד השני שבה ייחשפו החוויות האישיות, הרגשות והאינטרסים לצד השני; בתרבות הערבית-אסלאמית, יותר נוח להישאר בתוך המסגרות הפורמליות, ולא לחשוף פרטים אישיים לצד השני.


דמותו של הצד השלישי: במערב, האדם הפשוט רגיל לציית לכללי המדינה, ולכן בבואו להליך של יישוב סכסוכים, הוא מוכן גם לקבל את הכללים החדשים של מגשר אנונימי וניטרלי, תהא זהותו אשר תהא; בתרבות הערבית-אסלאמית, המושג של ה”אזרח הטוב” המציית לכללי המדינה מפותח הרבה פחות, וכתוצאה מכך הוא צריך שהצד השלישי יהיה אדם מוכר ובעל סמכות, נערץ בתוך הקהילה, הנוהג על פי כללים ידועים ומסורתיים.



הבדלים תהליכיים

סאלם, כאמור, רק מזכיר הנחות תרבותיות, שעשויות להביא להבדלים בין גישות מערביות וגישות ערביות-אסלאמיות ליישוב סכסוכים באופן כללי, אך הוא אינו מתייחס להבדלים בין תהליך מערבי לבין תהליך ערבי-אסלאמי ליישוב סכסוכים. השוואה כזו נעשתה על ידי מוחמד אבו-נימר. אבו-נימר מצא מספר רב של הבדלים כאלו ובמאמר המלא מוזכרים עיקרי ממצאיו.



הכתבה המלאה פורסמה בגיליון החמישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בדצמבר 2021. _______________


ד"ר דניאל רוט הוא מרצה בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר-אילן, וסמנכ"ל מוזאיקה


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page