בוררות במסלול המהיר צדק ויעילות במקרים דחופים

עבור סכסוכים בהם נדרשת הכרעת בזק מהותית ובהולה, שלא במסגרת הליכים מקדמיים, התפתח בעולם הבוררות המסחרית הבינלאומית מנגנון בוררות במסלול המהיר. כך זה עובד וכך כדאי להיערך מראש.



מהירות ויעילות הן ממעלותיו הבולטות של מוסד הבוררות, כך קראנו בספרות המקצועית. בחיים עצמם, לעומת זאת, הליכי בוררות מתגלים לא אחת כארוכים ומסורבלים והכוונות הטובות נבלמות בסבך הפרוצדורה, ההליכים המקדמיים והדחיינות של הצדדים (כמו גם של בוררים, חייבים להודות ביושר).


במשאל בינלאומי שערכה אוניברסיטת קווין מרי מלונדון בשנת 2015, התבקשו עורכי דין ומתדיינים לדרג את הכשלים העיקריים בהליכי בוררות. בראש הדירוג נמצאו האיטיות והעלות הכספית הגבוהה. בפרקי אבות נאמר: "חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה". וויליאם גלדסטון, ראש ממשלת אנגליה במאה ה-19, אמר ובצדק רב כי: “צדק שמתעכב הוא צדק שנשלל”.


להתארכות הליך משפטי רשימת חסרונות ארוכה. אובדן מסמכים, אי זמינות עדים וחולשת הזיכרון האנושי פוגמים ביכולת בירור האמת, בעוד הצד החלש כלכלית נשחק ומתקשה למצות את זכויותיו. אלו כמובן קשיים רציניים, הנוכחים גם בהליכים המתנהלים בבית המשפט. ברשימה קצרה זו ברצוני להתמקד במשפחת מקרים בעייתיים מיוחדת, אשר מערכת בתי המשפט מתקשה להציע להם פתרונות מספקים. מדובר בסכסוכים בהם נדרשת הכרעת בזק מהותית, שלא במסגרת הליכים מקדמיים, שכן התארכות ההליך עלולה להביא לקריסת פרויקט ולנזק בלתי הפיך.


ישנה חשיבות עצומה לשיתוף הפעולה של הצדדים. עמידה בלוחות זמנים קצרים ונוקשים ובהגבלות על היקף ההגשות והליכים מקדמיים אינה דבר של מה בכך לפרקליטים המורגלים בדחיות, צעדים פרוצדורליים טקטיים והגשת הררי נייר

קחו למשל סכסוך בפרויקט בנייה, בין היזם לבעלי הקרקע, המתפרץ ברגע הכי פחות מתאים, זמן קצר לפני תחילת הביצוע, בנקודת זמן בה נדרשות הכרעות מהירות וסגירת ההתקשרויות העיקריות. הדבר יכול לקרות בפרויקט תשתיות, אשר מימושו מותנה רגולטורית בביצוע סגירה פיננסית במועד מסוים (כדוגמת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, הפועלים במסגרת מכסות ותחת לוח זמנים נוקשה), או בפרויקט התחדשות עירונית הנמצא ערב הוצאת היתר בנייה, במועד בו חייב היזם להתקשר בעסקת הליווי הפיננסי, לשלם אגרות ולהנפיק ערבויות לבעלי הקרקע. במקרים כאלה פתרון החירום המובהק של בתי המשפט למניעת נזק, הפתרון הנגטיבי, דהיינו צו מניעה, האוסר על ביצוע פעולות ומשמר את הסטטוס קוו, אינו מועיל כלל ועיקר.


בדיוק עבור מקרים אלה, בהם נדרשת הכרעה בהולה בסכסוך ותנועה קדימה, התפתח בעולם הבוררות המסחרית הבינלאומית מנגנון - בוררות במסלול המהיר (FAST TRACK ARBITRATION). מוסדות בוררות בינלאומיים רבים כוללים היום בתקנונים שלהם אפשרות לבוררות מואצת וכללים ברורים המסדירים אותה, אבל המנגנון קדם להסדרים מוסדיים אלה והתפתח בשל הצורך ובעקבותיו, ללא אסדרה מוסדית או רגולציה ממשלתית.


עמידה בלו"ז קצר ונוקשה

אחד התיקים הראשונים, הנזכר רבות בספרות כמקרה מנחה, הוא עניין פאנהאנדל (Panhandle) אשר נדון והוחלט תחת כללי ה-ICC. מדובר היה בחוזה ארוך טווח לאספקת גז, בגדרו קבעו הצדדים כי היבטים מסוימים במסגרת מנגנון חישוב המחיר יוכרעו בתוך חודשיים מדרישה למינוי בורר. בפועל ניתן הפסק ימים ספורים לפני תום המועד. בית המשפט הבינלאומי של ה-ICC, בו התנהל התיק, ציין בסקירה שהפיץ כי למרות לוח זמנים צפוף ביותר, שקצב מועדים בימים, הצדדים לא ביקשו דחייה או הארכת מועד. הם כיבדו באדיקות את המסגרת הכללית שהם עצמם קבעו ואת המועדים שקצב הטריבונל. תיק מפורסם אחר, אשר דומה כי נולד עבור המסלול הסופר מהיר, הוא Formula One Racing. מדובר במחלוקת הנוגעת לצביעת פרסומות על מכוניות מרוץ, אשר הכרעה בה התחייבה בתוך חודש, על מנת להספיק להכין את כלי הרכב לפני פתיחת העונה. הצדדים הגישו עמדותיהם בתוך שבעה ימים והבוררים נתנו את הכרעתם מספר ימים לאחר מכן.


המקרים שלעיל התאימו ככפפה ליד לבוררות במסלול מהיר. בשניהם דובר במחלוקת משפטית, הסובבת סביב טענות משפטיות ופרשנות של הסדרים חוזיים ואינה מצריכה בירור עובדתי מסובך. בשניהם היה צורך בהכרעה בהולה: במקרה פאנהאנדל - לשם המשך אספקת הגז על ידי הרוכש והתקשרות בחוזי המשך עם צרכני קצה; במקרה פורמולה אחד - לשם פתיחת עונת המרוצים במועד, על רקע התקשרויות עם גופי שידור וספונסרים. משני התיקים ניתן ללמוד על החשיבות העצומה שיש לשיתוף הפעולה של הצדדים. עמידה בלוחות זמנים קצרים ונוקשים ובהגבלות על היקף ההגשות והליכים מקדמיים אינה דבר של מה בכך לפרקליטים המורגלים בדחיות, צעדים פרוצדורליים טקטיים והגשת הררי נייר.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון הרביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור בספטמבר 2021.

___________

עו"ד ירון גרופמן הוא עו"ד מוסמך בישראל משנת 93' בניו יורק משנת 96'. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מ-NYU. עד 2017 מנהל מחלקת נדל"ן במשרד תדמור לוי ושות'. בעבר חבר מועצת שמאי מקרקעין במשרד המשפטים, נציג ציבור. בעבר דיין ואב בית דין בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדיו. כיום דיין ואב בית דין בבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין. כיום בורר ומגשר במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.





20 צפיות0 תגובות