אומרים "כן" לזקן

תכליתו של הגישור הבין-דורי היא להציע לאדם המבוגר ולבני משפחתו סביבה המאפשרת הגעה להבנות בדרכי שלום מחוץ לכותלי בית המשפט. על יישומו של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית במסגרת הגישור הבין-דורי מתוך ניסיונו של הסיוע המשפטי בייצוג בסכסוכים בין-דוריים בבית המשפט

סכסוכים בזיקנה וסכסוכים בין-דוריים הם סכסוכים בעלי עולם תוכן ייחודי. בסכסוכים אלו מצוי האדם המבוגר במרכז, והם עוסקים בסוגיות הקשורות אינהרנטית לגילו, לתפקודו לאורחות חייו ולהתנהלותו.

סכסוכים בין-דוריים מתאפיינים במחלוקות בין בני משפחה לגבי הסדרת ענייניו של האדם המבוגר, לרבות שאלת כשרותו המשפטית, הסדרת הטיפול הרפואי שלו, הסדרת רכושו והסדרת יחסיו עם בני משפחתו. סכסוכים בזיקנה הם בעיקר סכסוכים שהאדם המבוגר נדרש לנהל מול צדדים שלישיים לשם מיצוי זכויותיו, כגון גופים מוסדיים, בתי אבות ובתי חולים.

על אף שסכסוכים אלו היו כאן מקדמת דנא, זוכים סכסוכים אלו, במידה גדולה של צדק, להתייחסות מיוחדת בשנים האחרונות, ככאלה המצריכים התמחות ייחודית. יישוב סכסוכים שהאדם המבוגר עומד במרכזם, דורש ראייה והבנה רחבה וכוללת בקשת של היבטים: חברתיים, משפטיים, גרונטולוגיים, כלכליים ומשפחתיים.

במסגרת סכסוכים אלו נדרשת, לא פעם, היוועצות במומחים כדי לשקף לצדדים בוחן מציאות הכולל היתכנויות עתידיות וצרכים משתנים, ובכך לדייק את המתווה והתכנון הנכון ביותר עבור האדם המבוגר ומשפחתו.

סכסוכים מעין אלו עשויים להסלים ולפתח עצימות גבוהה דווקא בערוב ימיו של האדם המבוגר ולגזול ממנו את השקט והשלווה שהוא כה ראוי להם בתקופה זו של חייו. משכך, ליישוב סכסוכים אלו מחוץ לכותלי בית המשפט ישנה חשיבות ניכרת, ויש בכך כדי למזער מחלוקות ולשפר משמעותית איכות חייהם של משפחות רבות.

הודות לתמורות משמעותיות בשיח ובמשפט הבינלאומי, אשר חלחלו ואומצו במשפט הישראלי, התחדד והתעצם מקומו ומעמדו של האדם המבוגר. אשרור האמנה הבינלאומית לשוויון של אנשים עם מוגבלות על ידי ממשלת ישראל בשנת 2012 ותיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (משנת 2016), היוו שינוי חקיקתי מבורך, בכל הקשור לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ואנשים עם קושי או מורכבות בדגש על זקנים אשר חווים הנמכה תפקודית על רקע גיל. הן האמנה והן תיקון 18 שהגיע בעקבותיה, רואים את האדם המבוגר כאדם שלם, בעל רצון העדפות וסגנון חיים שיש לכבד.

יישוב סכסוכים בזיקנה ויישוב סכסוכים בין-דוריים באמצעות הליכים טרום משפטיים, לרבות גישור, עשוי לצמצם משמעותית את כמות הסכסוכים המגיעים לבית המשפט, ולכל הפחות את עוצמתם, לשמור על יחסים תקינים בתוך המשפחה, להביא לחיסכון במשאבים של כל בני המשפחה, ובעיקר - לשמור על השקט והשלווה של האדם המבוגר בערוב ימיו

מתוך כך, מטילים האמנה ותיקון 18 על החברה ועל מערכת המשפט את החובה לשתף את האדם המבוגר, באופן פעיל, בהליכים משפטיים שהוא צד להם, תוך כדי תיווך הנגשה והתאמות נדרשות. זאת, להבדיל מראיית עולם פטרנליסטית היוצאת מנקודת הנחה שהליך משפטי מתנהל "בעניינו" של האדם המבוגר, באמצעות צדדים שלישיים, אשר יחליטו בענייניו "כטוב בעיניהם".

תיקון 18 מבוסס על תפיסה של אוטונומיית האדם המבוגר, ומתוך כך קורא, בין היתר, לאיזון מהותי של ההליך המשפטי במטרה לרפא את פערי הכוחות האינהרנטיים הטמונים בהליכים משפטיים בכלל ובהליכי כשרות משפטית בפרט. לשם יישומו של התיקון והוצאתו מהכוח אל הפועל, אין להסתפק בהכרזה דקלרטיבית באשר לזכויות שמעוגנות בו. רוח התיקון שתכליתה עידוד האוטונומיה של הפרט ומיקסום האפשרות של האדם המבוגר לקחת חלק פעיל, כמידת יכולתו, בכתיבת סיפור חייו, בכל גיל ובכל מצב, היא חובה משפטית ומוסרית של כולנו.

ראיית האדם המבוגר כאדם שלם שיודע מה טוב עבורו, גם אם לשם השמעת קולו נדרשות התאמות, היא הבסיס לחברה מתוקנת. לשם כך נדרשת מכולנו הסרת שכבות של ראיית עולם שיפוטית, סטריאוטיפית, גילנית ומקטלגת. התיקון מבוסס על שינוי תודעתי שהוא מחויב המציאות, ומתוך כך הוא מחייב כל גורם במערכות המשפט, הטיפול והבריאות לפעול ליישומו, בהשראתו וברוחו.

יישום תיקון 18 על ידי הסיוע המשפטי

ניכר כי רוחו של תיקון 18 אינה מתחילה ומסתיימת בשמירה על זכויותיו של האדם המבוגר בבית המשפט בלבד, אלא כי עליה לרחף, ביתר שאת, אף בחדר הגישור בעת יישוב סכסוך בין-דורי שהאדם המבוגר עומד במרכזו.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באפריל 2022.

_______________

עו"ד עדית יצחק משמשת כאחראית תחום כשרות משפטית וייצוג זקנים בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מחוז תל אביב. בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בר-אילן, מוסמכת קורס גישור וקורס משפחה, כעורכת דין מתמחה בתחום דיני משפחה וכשרות משפטית.